נכון שזה מוזר לחשוב על זה לפעמים, לשאול שאלות כמו למה אתה חיי? מה היה
קורה אם לא היית חי? האם יש המשך? האם אלוהים קיים?
הרגשה של המשכיות עוברת בי אבל אני מפחדת.. חוששת ממה שהולך להיות ובמהירות עצומה אני מפסיקה כי אני חושבת שאפשר להרגיש מוות.. צער.
אפי לוקח נשימה ארוכה כאילו לעולם לא תחזור. כול פעם חוזרים אליי הרגעים האלה שאינני יכולה להיות שלמה. השלמות הוא חצי מהכוס אבל אף פעם אתה לא משיג את החצי השני. אתה חסר סבלנות ומרגיש ייאוש מכל מה שאתה עושה ושלעולם לא תדע למה?
אני מנסה ומנסה כל פעם להשיג אותו ואני לא יכולה בגלל שהמחשבות רצות במוח במהירות וכשאני קולטת משהו אני נמצאת במקום אחר.. כאילו הרוח רומזת לי משהו.
אני אומרת שטויות והדמעות זולגות אבל אני לא יודעת למה.
יש כול כך הרבה לדעת על הגוף, העולם והחיים שאתה עוד פעם מקשר לשאלות בהתחלה. האם אני היחידה שחושבת ככה?
ישנו מעגל סביבי שחודר אלי ומתמשך לכיוונים שונים.
ואז השאלה שנותרה זה נכון?
אני חושבת על הלב והמוח מי מהם יותר חשוב? הרגשות או החשיבה שלהם?
אני ממשיכה בחיי בלי פיתרון כי רק "אלוהים יודע" קוראים לזה נכון ?ואז אני ממשיכה...
ליאורוששששששששששש
א5יה יפההה
אתה כותב ממש מדהיםםם
מעלףףף
מושלםםם
תמשיך לרשום תמידדד
תמידדדד
מור'צי 😊
כל כך נכככון!
מדההההההים . . .!
בול מה שאני מרגישה . .
כותבת בצורה מדהימה. . מסור לה. .
וואווווווווו זה פשוט קטע מהמם!!!!!
היא מוכשרת ברמות!! 😊
אתר האהבה הישראלי