"ששש,ילדה שלי! תירדמי..." אמרה דגנית לבתה בת החמש שפחדה ללכת לישון..
"יש שדים בארון,ומתחת למיטה!" היא זעקה הילדה הקטנה ודמעות של פחד הופיעו על לחייה האדומות והקטנות..."אין דבר כזה שדים...." דגנית חזרה ואמרה לדניאל הקטנה אך דניאל בשלה..
"אני פוחדתת!" היא הוסיפה והדמעות לא חדלו מלרדת..."אני אקרא לך סיפור..רוצה?" שאלה דגנית כבר שניסתה את כל האפשרויות האחרות..."כן!" השיבה דניאל וקפצה במיטתה בשמחה,שוכחת לגמרי
מה"שדים" שבארון ומתחת למיטה...
~~~~~~~~~~~~~~~
"זה היה לילה עצוב וקר,את השמיים כיסו עננים קודרים וברקים ורעמים קישטו אותם...
היא ישבה לה שם לבדה, מביטה בבואתה,מסתכלת ולא מאמינה למראה עינייה..
בצד המראה הופיע איש קטן...היא הסתובבה וחיפשה אותו בחדר ולפתע,נתקלה בחרב
גדולה ששפיצה נח לו על הריצפה..לחרב נוספו רגליים ובשניות נוספו גם רגליים,ואחר-כך
ידיים גדולות ושרירניות שהחזיקו את החרב..לאט לאט היא עלתה עם מבטה ולפתע התגלה לפנייה
מחזה נדיר...זה היה האביר! האביר שהציל אותה לפני שנים רבות מטביעה בנהר הגדול ששרע
לו מתחת לביתה,לטירתה.. "הו,אביר שלי!" היא אמרה בצהלה ובשמחה וקמה ממקומה מתקדמת לעברו
עם הרבה אהבה.."פיונה,נסיכה קטנה...יש לי בשורה משמחת!" הוא הודיע אך פניו לא נגלו כי כוסו
על-ידי המסכה..."ספר לי! אני מתרגשת.."היא אמרה בהתרגשות ואז האביר הוריד באיטיות את המסכה מעל פניו...פניו שלעולם לא נגלו בפנייה של פיונה,הנסיכה.. פיונה עמדה שם,נרגשת כולה לראות את האביר שלה, האביר שהיא מוקירה לו תודה על שהציל את חייה ואז,לפתע פתאום היא גילתה...
שהאביר...זה היה השכן ממול,הבן של מלך סודיאק...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"לילה טוב ילדה יפה שלי..." אמרה דגנית לביתה שנרדמה בזרועותייה בשעה שזזה באיטיות
מניחה את ראשה של דניאל על הכר...
+^& "אולי שדים אין,אבל אהבת אמת...יש,ועוד איך!" +^&
אושרררררררררררררררר=]=]=]....
געגעתי מוצ'ו מוצ'ו חיימשילייי...
מושלםםםם טוב נו..מה חדש?...
חיחיחי...
אוהבתותךךך שמנמן שיליי
=-לולי-=
דדווובבוווונננייתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!
וואאי..
עידנייםם לא שמענוו ממךך..לאאןן נעעלממתת?!
לא התגעגעתי..P=
חעחעחעחעחעחעחעחע
תודה על התגובהה שמנמנה שלי(למרות שירדת שתי קילו..את כבר לא שמנמנה..=,[ )
חחחחחחחחחחחחחחחחח
ייצא לי מוזרר טיליים..
אבבלל אם אהבת,מי אני שיערער על זהה?!
זהו שאתה לא יכול לערער שמןןןןן!!...
גם אתה צריך לרדת במשקל מאמייי....
נעלמתי? הלך המחשבבבבב=[=[=[...
=-לוליפ-=
קוכמןן..
גמ'ני לאא..
ייצא לי מווזררר בטייררוףףף..
=\\\
לא נוראא..
תתייחסו לכתיבה..
לא לרעיון..חחחח...
אין רעיון ואין בטיחח...
=\\
אחד הקטעים החרא ביותר שלי..
כנראה בגלל שאני מרגיש חרא..=\\
תאמתת.. לא ממש הבנתי אבל הכתיבה שלך ממש טובה!!!
כבר אמרתי לך את זה פעם😛
ומה קרה למה מרגיש רעע?!!?!
תשמחחח תמיד החיים יפיםם=]
אוהבתת
-יהדו'ש-
יהד..
תודה...כן,גם אני לא הבנתי...
התחלתי לכתוב...בלי רעיון,בלי כיוון.. וזה מה שייצא!
תודה רבה על העידוד...
יאווו אושריקקקקקקקקקקקק
איזה יפההה
כל כך יפה
מעלף
מושלםם
מרגששש
אין פשוט אין דרך לתאר את מה
שקראתי עשכיו
את הקטע הזההה
הוא בן היפים שקראתיי
כל כך מהמםםםםםםם
מדהייםםם
כל כך אהבתיי!
אין לך מושג כמה אהבתיי
חסר הגדרההה
זה פשוט מושלםםםלפ יוו
מטוגנתתת...
מור'צי 😊
מורצ'יק.עודדת אותי...
אין צורך לשקר..באמת..
תודה על התגובה בכל זאת אבל הייתי מעדיף שתהיי כנה עם התגובות..
אני מפרסם פה רק כדי שיגיבו לי וייתנו לי פידבקים...טובים וגם לא..
שירר..תודה! כנ"ל לגבייך..^^
רעיווןן יפפה!!
אההבתייייי אתת הכתייבהה שלךךך!!!
לאבב :]]
יאללללה
איך אני אוהבת תכתיבה שלך
אתה לא מבייןןןן ;]
נופרר תודה!=]
The-sTyLe- תודה על המחמאות...מי את...?
אושרייייייייי מממש ממש יפהההה (:
