אנשים אני חיבת מאוד מאוד דחוף שמות של שירים שאפשר לרקוד ביום הזיכרון זה ממש דחוף בקשה תעזרו מואהההה
עכשיו טוב
גלעד שגב
מילים: גלעד שגב
לחן: גלעד שגב
בדיוק כשאני מאבד עניין
נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלאגן
כן...
אני מאחורה עם כובע מצחיה
ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה
כן...
הזמן עצר מאז לשבע עשרה שנים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני יורד מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
בדיוק שאני מאבד תקווה
נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן
כן...
חצר בית ספר בהפסקה
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא
כן...
כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני עף מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים יושבים קרוב בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
בין שברי הימים הגעתי אל החוף
שם אתה אמיתי וכל השאר כבר לא
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב
עכשיו טוב...
גשם אחרון
גשם בוא, רד עלי,
בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי.
רד לאט, רד ושא אותי לים
אל נא אל תחדל לרדת לעולם,
אל תחדל.
רד עכשיו, רד עלי
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.
וענן, יחוג מעל ימי הים,
חוג יחוג יומם וליל,
חוג יחוג ורוח מיילל.
והים יגיע עד גגות תבל,
ואין אוויר אין אש אין חול,
ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול
וקץ לכל.
לילה בוא, רד עלי
בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני.
רד לאט, את עין השמש האפל
שים ידך ביד הגשם הנופל, ונופל.
וענן, יחוג מעל ימי הים...
גשם בוא, רד עלי,
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.
הנסיך הקטן
פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
ציירתי לו עץ וכבשה על נייר
והוא הבטיח לי שישוב
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח
ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך
והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו
ואז תעשו עימי חסד קטן
כיתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו
הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
כי ליבו הקטן קפא כקרח
פגשתי אותו בלב המדבר
וואי תודה נשמה את גדולה אין עליך מואה ענקית יש למשהו עוד שירים??
אממ
" תגיד לי איך " של עופרה חזה
ו ..
"תשמור על העולם ילד .."
מכירה ?
אני לא זוכרת כ"כ תמילים אבל זה שיר מדהים שאפשר לחבר עליו ריקוד ליום הזיכרון.
מקום לדאגה-
בקצה השמיים ובסוף המדבר
יש מקום רחוק מלא פרחי בר
מקום קטן, עלוב ומשוגע
מקום רחוק, מקום לדאגה.
אומרים שם מה שיקרה
וחושבים על כל מה שקרה.
אלוהים שם יושב ורואה
ושומר על כל מה שברא.
אסור לקטוף את פרחי הגן
אסור לקטוף את פרחי הגן
ודואג, ודואג נורא.
מה אברך-
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? שאל המלאך.
וברך לו חיוך שכמוהו כאור
וברך לו עיניים גדולות ורואות
לתפוס בן כל פרח וחי וציפור
ולב להרגיש בו את כל המראות.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הנער? שאל המלאך.
וברך לו רגליים לרקוד עד אין סוף
ונפש לזכור בה את כל הלחנים
ויד האוספת צדפים עלי חוף
ואוזן קשובה לגדולים וקטנים.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה העלם? שאל המלאך.
וברך כי ידיו הלמודות בפרחים
יצלחו גם ללמוד את עוצמת הפלדה
ורגליו הרוקדות את מסע הדרכים
ושפתיו השרות את מקצב הפקודה.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הגבר? שאל המלאך.
נתתי לו כל שאפשר לי לתת
שיר, וחיוך, ורגליים לרקוד
ויד מעודנת, ולב מרטט
ומה אברך לך עוד?
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
מה אברך לו, במה יבורך?
זה הילד? העלם הרך.
הנער הזה - עכשיו הוא מלאך.
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך.
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו - חיים.
אל תדאגי לי אמא
סוף דצמבר קר עכשיו
אתמול הייתי בן עשרים,
שתינו קצת יין.
השבוע לא עובר
יום שישי נשאר שבת
שקט כאן עדיין
בשמירות לבד הלילה וים געגועים
חוץ מזה הכל בסדר
ממש חיים משוגעים.
אל תדאגי לי אמא
הכל שטויות בחדשות
אל תדאגי לי אמא
גם בשעות הכי קשות אני חזק
אל תדאגי לו אמא
פתאום מלאך יופיע
וחלומך ירגיע
אני מבטיח לשמור עליי
סוף דצמבר קר מאוד
אני כל כך רוצה לישון
ערים כבר יומיים
נשאר לי שקל אחרון
אני חושב אולי לקנות פיסה של שמיים
הזריחות עולות קבוע
כאן בצבע מיוחד
חוץ מזה הכל רגוע
לא מחשבן לאף אחד
אל תדאגי לי אמא
הכל שטויות בחדשות
אל תדאגי לי אמא
גם בשעות הכי קשות אני חזק
חורף 73
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש
חלמתם אותנו לראשונה עם שחר בתום הקרבות
הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב
הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך לאהוב
וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש
רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה.
כשנולדנו הייתה הארץ פצועה ועצובה
הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה
כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות
אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא
ופניכם בתצלום הישן מוכיחות דיברתם מכל הלב
כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב.
הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות
הבטחתם יונה
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש
גדלנו אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק קסדה על הראש
גם אנחנו יודעים לעשות אהבה צוחקים ויודעים לבכות
גם אנחנו גברים גם אנחנו נשים גם אנחנו חולמים תינוקות
ולכן לא נלחץ ולכן לא נדרוש ולכן לא נאיים
כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים
אם דרוש לכם כֹח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש
אנחנו הילדים של החורף ההוא שנת שבעים ושלוש
הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות
הבטחתם יונה
עלה של זית
הבטחתם שלום בבית
הבטחתם אביב ופריחות
הבטחתם לקיים הבטחות
הבטחתם יונה
האיש ההוא-
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד
ליד הנחל.
בחורף שר בין ערבות בוכיות.
בקיץ בין אורות בצעי המים
לחמו שילח על פני הנחל לדגה.
מקני הסוף כרת לו עפיפון
וכשהיה לאיש
מגבעולי הערבות הבוכיות נטה סוכה,
מאבן המבצר האפורה בנה לו בית,
על מי הנחל טחנה הקים,
זרע שדות.
שלח אונו על פני הים באניות סוחר.
אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,
ויהיה פתאום לאיש אחר.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
למרגלות ההר נולד, ליד הנחל
יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.
ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,
יקנו לו אחוזת עולם,
ליד אמות המים השקטות.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות.
וכמו מבצר עתיק היה סוף הדרך.
אתר האהבה הישראלי