פרק 4:
-----------------------------------------------------------------
באותם שעות ישבו הוריהם של רון אושר ודני בביתם של אושר
מחקים לדיווחים נוספים בעניין
כולם לחוצים ולא יודעים מה לעשות מפוחדים מגורל של בניהם
------------------------------------------------------------------
הם היו בצינוק הקר והמפחיד צמודים אחד לשני מחממים אחד את השני
בקור המקפיא של החורף רעבים ועייפים
קשורים הצינוק המגעיל עם עכברים ועכבישים
מחכים לגורלם שבטח נחרץ עכשיו
מסתכלים אחד על השני לא מדברים רק מביטים מדברים
בעיניהם המפוחדים רועדים מקור
פתאום הדלת נפתחההה בחוזקה ומהעוצמה כמעט ונשברה שנפתחה
בחוזקה על הקיר שעתכם הגיע אמר אחד במבטא ערבי כבד
הם התקרבו באיטיות ל3 החברים שישובים על הרצפה בפחד תשושים
ורעבים ועייפים הצטופפו אחד לשני בעודם מתקרבים וחיוכים שטניים
על פניהם והתחילו בועטים בהם הם התנגדו
בהתחלה וכמו על רגליהם והחזירו מלחמה
בכוחותיהם האחרונה הם הרביצו ונתנו את הכול כדי שזה יגמר כבר!
הם דיממו ועם השלשלאות הכבדות זה רק נעשה קשה
כוחותיהם נטשו אותם והם נפלו על הרצפה נכנעים לגורלם שנקבע עכשיו
הם לקחו את הרובים וכל אחד מהם כיוון לאחד מהם
הם עמדו על ברכיהם מחזיקים ידיים ועוצמים עיניים חזק כדי לא להרגיש את הכאב
ירייה אחת ואושר נפל על הרצפה שרוע
רון ודני היו בהלם אבל מיד עצמו את העיניים ודמעות נושרות על לחייהם
עוד ירייה ורון מיד נפל ואחרי במהירות עוד ירייה ודני גם הוא מוטל
על הרצפה שותתים דם ועצב עוטף אותם
המחבלים רצו לעזוב את המקום אבל מיד הגדוד פרץ לחדר בכעס וירה
בהם את כל המחסניות שלהם ושהכול נדם
ראו את חבריהם מוטלים על הרצפה היו בכיות בהלות והלם רב שסרר
אצל כולם הם אספו אותם אליהם יש כאלה שבכו בזרועותיהם ובזרועותיהם
של חברם ומפקדם הם לקחו אותם לבסיס
שם ניקו אותם ושמו אותם בארונות עטופים בדגל ישראל
שהקריבו עצמם למען מדינתם שכל כך אהבו ולמען המון משפחות
ובטקס ממלכתי הם הובאו לקבורה מול שלושת משפחתם הכואבת
שפתח נפער בליבם פתח שייזכר שנים אצל כולם
תגיבו לי זה חשוב לי
מור'צי 😊





