"היה פיגוע ברמאללה "
- ההודעה מהרדיו הדהדה לו בראש
רן היה שם , אחיו הגדול , אחיו הגיבור
אימא ישנה. רק רוני בן ה-6 היה ער
כי הוא לא יכל לישון , הוא חיכה לרן שיחזור בשעה 7
הוא ישב בכורסה שרן נוהג לשבת בה
וזלגו לו דמעות , "כבר 8 , רן לעולם לא מאחר ".
בפנים הוא הרגיש את הלב פועם חזק , חזק
אבל הוא פשוט לא רצה להאמין ,
לפתע נשמעו דפיקות
דפיקה ,
דפיקה,
הוא רץ אל הדלת , זה רן ! , הוא בטוח
הוא פתח , עמד שם מישהו אחר ,
במדי צבא , אך זה לא היה רן
הוא התחיל לבכות ולצעוק "איפהה רן " החל מחפש אותו
אמו ירדה בבהלה וראתה את המפקד של רן , היא הבינה ...
"אימא , נכון שרן רק מתחבא ?.." עוד דמעה זלגה על חיוכו הנמוג של רוני
ואימא שתקה , רק הביטה במבט של מועקה על המפקד שבא לבשר רעות.
הוא נפל על הרצפה , הגוזל , חלש , שבור . "אבל הוא הגיבור שלי , מי ישמור עלי?" -
"אימא .. לא הספקתי להגיד לו שיחבק את אבא בשבילי.."
אימו רצה אליו וחיבקה אותו , "אל תבכה ילדי אבא שומר עליו ,ועלייך ,
אל ת-ד-א-ג.
נופרוששששששששש
יאוו איזה קטעעעעע!!
כל -כך מרגש
אני מאוד מתחברת לזה כי גם האהוב שלי הגיבור הפרטי שלי
נהרג בפיגוע ...
אני עם דמעות בעיניים
ממש הצלחת לרגש אותי
לגעת
לסחוףףףף
לפ יווו
מור'צי 😕
מווורציי , קודם כל מצטערת בשבילך :[
וכמו תמידד , ת-ו-ד-ה ענננקקקייתתת!!!!
אוהבת אותךך המוון , המוון
3>
אתר האהבה הישראלי