בעיירה קטנה חי רב למדן שהתחבט בשאלה - הכיצד "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"? הוא קרא בכל הספרים, עיין בכל הפרושים ולא הגיע לתשובה שתספק אותו. התפלל הרב וביקש מאלוהים שינחה אותו לתשובה הנכונה הכיצד "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". לילה אחד נגלה אליו אליהו הנביא. ביקש הרב מאליהו הנביא שיסביר לו הכיצד "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" - "הרי זה לא יתכן", אמר הרב לאליהו הנביא, "אדם טוב שעושה רק טוב וחסד לאחרים, מקיים מצוות קלה כחמורה ובכל זאת חייו קשים ומלאים מהמורות, ומנגד יש אדם רע שעושה רק רע וחייו צולחים - הכיצד זה יתכן - איפה השכר והעונש?" אליהו הנביא הקשיב לדברי הרב ואמר: "נסתרות דרכיו של הבורא". "אני יודע שאתה הוא שליחו של הקדוש ברוך הוא", אמר הרב לאליהו הנביא, "בבקשה הרשה לי להתלוות אליך ולראות אותך בפעולה - אולי אם אני אביט במעשיך אבין סוף סוף את השיטה לפיה נותן האלוקים שכרו של אדם". אליהו הסכים לצרף אליו את הרב. "בתנאי אחד", אמר לו, "בתנאי שלא תשאל אותי לפשר מעשי, רק תביט. ביום שתשאל - נפרד ויותר לא תזכה עוד להתגלות". הרב הסכים והם יצאו לדרך.
במהלך השבוע הסתובבו אליהו הנביא והרב בין העיירות, השתתפו בבריתות, נכחו בחתונות והלכו בלוויות אחר המתים. ביום שישי ממש לפני שבת הגיעו אליהו הנביא והרב אל עיירה קטנה בקצה של יער. העיירה היתה עלובה ותושביה עניים. ביקשו אליהו הנביא והרב להתארח באחד הבתים במהלך השבת, אבל איש לא הזמינם לביתו. לאחר תפילת ערבית של שבת ישבו אליהו הנביא והרב פתח בית הכנסת והביטו על המתפללים שהלכו לבתיהם. לפתע ניגש אליהם אחד המתפללים, שהיה לבוש סחבות ונראה עני עוד יותר מהאחרים. "רבותיי", אמר להם האיש, "אין לי הרבה מה להציע, אבל אני ואשתי מזמינים אתכם לביתנו לשבת". אליהו הנביא והרב הלכו אחרי האיש לביתו, שהיה צריף מט לפול. בבית היתה אשתו החולה של העני ופרה רזה ועלובת מראה. הפרה היתה הרכוש היחיד של הזוג. הם חלבו אותה מידי יום - את החלב מכרו בשוק ובדוחק רב התקיימו. הרב הרגיש מאוד לא נוח לנצל את העני - גם ככה לא היה לעני ולאישתו מה לאכול - אבל הם התחלקו איתם במזון המועט שהיה להם, והעבירו בחברתם את השבת באווירה של ידידות ואהבה. במוצאי השבת, נפרדו אליהו והנביא מהזוג ופנו ללכת. כשהתרחקו מהצריף, החל אליהו הנביא להתפלל. "ריבון העולמים", התפלל אליהו, "בבקשה עשה שהפרה תמות, עשה שהפרה תמות". הרב הביט בנביא ולא הבין את תפילתו - מדוע רוצה אליהו הנביא שהפרה היחידה של הזוג העני תמות, הרי גם ככה אין לזוג הזה כלום מלבדה. הוא רצה לשאול את אליהו הנביא לפשר התפילה - אבל נזכר שהנביא אמר לו שהתנאי להצטרפותו לדרך היא שיביט ולא ישאל דבר.
המשיכו ללכת, חלף עוד שבוע - במהלך השבוע השתתפו שוב אליהו הנביא והרב בבריתות, נכחו בחתונות והלכו בלוויות אחר המתים. שוב הגיע יום שישי והרב ואליהו חיפשו מקום להתאכסן בו במהלך השבת, אבל איש לא הזמינם לביתו. בסופה של תפילת ערבית של שבת ניגש השמש של בית הכנסת אל האיש העשיר ביותר בעיירה ואמר לו: "לא נעים, שני רבנים מגיעים לעיירה שלנו ואיש לא מארחם בביתו, אתה העשיר בינינו - קח אותם אליך, שלא יצא לעיירה שלנו שם רע". בלית ברירה הסכים העשיר לקחת את אליהו הנביא והרב לביתו - אולם הוא לא הזמין אותם לאכול אצל שולחנו וגם לא ללון בביתו. העשיר נתן לאליהו הנביא ולרב לישון ולאכול באסם. שכבו הרב ואליהו הנביא באסם והביטו סביבם, האסם היה ישן ואחד הקירות עמד ליפול עד כי הרב חשש שהקיר יתמוטט אליו. השבת עברה על אליהו הנביא והרב בעליבות רבה, בקור ובחוסר נוחות. במוצאי שבת נפרדו אליהו הנביא והרב מהאיש העשיר והקמצן וכשהיו במרחק מהעיירה החל אליהו הנביא להתפלל. "ריבון העולמים", התפלל אליהו, "בבקשה עשה שהקיר של האסם לא יתמוטט, עשה שהקיר של האסם לא יתמוטט".
הרב לא היה מסוגל לשתוק יותר. "מה אתה עושה?" דרש לדעת. "למה התפללת שהפרה של העני תמות - הרי היה זה הרכוש היחידי שלו... ועכשיו אתה מתפלל שהקיר של האסם לא ייפול - שייפול - מגיע לעשיר הקמצן שהקיר שלו ייפול, לא יזיק לו להוציא קצת כספים מכיסו". "אתה זוכר את התנאי שלנו?" שאל אותו אליהו הנביא. "זוכר", אמר הרב. "אם אני אענה לך, ייפרדו דרכינו ויותר לא תזכה להתגלות". "אני חייב לדעת", אמר הרב, "אני חייב להבין איך זה צדיק - כמו העני - רע לו. ולאדם רשע - כמו העשיר - טוב לו. אני פשוט חייב להבין". "טוב", אמר אליהו הנביא, "אני אסביר לך. לפי חישובי הקיצים הגיע זמנה של אשתו של העני למות, אולם כשנכחנו בביתו - ראיתי - לא רק שהוא איש טוב, יישר והגון, אלא גם ששוררת בינו לבין אישתו אהבה רבה. לא רציתי לדון אותו לשנים של צער ובדידות ומאחר ומלאך המוות היה אמור לדפוק בדלת בשביל לקחת נשמה, העדפתי שייקח את הפרה, שעל אף שהיתה היא חיונית לחייהם של הזוג העני, היא ברת תחליף, ואני סמוך ובטוח שישועה עוד תגיע לביתם, הרי אלוקים לא נותן לאדם יותר ממה שהוא מסוגל להתמודד איתו". הרב הקשיב בשקט ובסופו של דבר אמר: "הבנתי, מקובל עלי החשבון שנעשה. עכשיו אני רוצה לדעת מדוע התפללת שהקיר של האסם לא יתמוטט - הרי הוצאה כספית לתיקון הקיר לא תגרע ממנו דבר". "נכון", הסכים אליהו הנביא עם הרב, "אולם אם הקיר היה מתמוטט, היה מתגלה תחתיו אוצר ענק, אוצר שנקבר לפני מאתיים שנה על ידי סבו של העשיר. כשהגענו לביתו רציתי לבדוק האם מגיע לאיש לקבל בחזרה את ירושתו - אך כפי שגם אתה ראית האיש לא ראוי, לכן התפללתי שהקיר באסם לא יתמוטט, הוא לא יתמוטט בחייו של העשיר - אולי בנו יהיה ראוי - הוא לחלוטין לא ראוי לירושתו".
"הבנתי", אמר הרב. "הבט", אמר אליהו הנביא לרב, "נסתרות דרכיו של האלוקים, החישובים שהוא עושה לא תמיד ברורים לאדם. האדם לא רואה את התמונה הכוללת - האדם לא מבין את המניעים. לכן נדמה לו לאדם שיש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו - בעוד שזוהי רק תמונת מצב זמנית, בסופו של דבר חשבונותיו של אלוקים מתאזנים וכל אדם זוכה למה שהוא ראוי לו. ואם נדמה לך שאתה רואה אדם טוב שסובל, אדם צדיק שמאבד רכוש - דע לך שזהו רק תשלום קטן לשטן, תמורה קטנה לשתיקתו, אחרת משהו רע וגרוע יותר היה עלול לקרות. אולם מעשיו הטובים וזכויותיו עמדו לו לשינוי הגזרה. ואם אתה רואה אדם רע שטוב לו, דע שהיה יכול להיות לו הרבה יותר טוב - אלמלי היה רשע - ואם יחזור ממעשיו הרעים יתכן ויזכה לתגמול טוב עוד בחייו". נד הרב בראשו. עכשיו הוא הבין - בעודו מהנהן בראשו נעלם אליהו הנביא והוא עמד לבדו בפתח ביתו.
בקיצור - אם קרה לך משהו רע, דעי שמשהו רע יותר נמנע באותה הדקה... הרי את שייכת לאנשים הטובים לא?
אממ, כן כן זוו אניייי:]]
אופירר
MiLaNo
חיחי איך ניחשתת י'ממזרה שכמותךך~!!!!!!
חיחי המשחק שלנו נגמר, אני מקווה שהפתעתי אותך, שהצלחתי לרגש אותך, שהצלחתי להעלות חיוך על פנייך, שהצלחתי לגרום לך לשמוח ואני הכייייי שמחה ש...הצלחתי לגרום לך לאהוב אותי!!!
אני מקווה שנהנת במשחק 😊 כי אני מאווווווווד נהנתי לפנק אותך!!!
אז, אני יתגעגע אלייך, ויש לי את האייסי שלך, ואני מקווה שנשמור על קשר. 😉
שיהיה לך סופ"ש מושלם, ושבת שלום!!
א נ י פ ש ו ט א ו ה ב ת א ו ת ך ! ! !
עכשיו את יכולה לכתוב את כל הרגשות שלך במהלך המשחק, עם נהנת? עם לא? אהבת?לא אהבת?
שמחת?התאכזבת?
רשמי ביקורת עליי😊 אני אוהבת לשמוע חוות דעת.
רשמו גם אתם את דעתכם, זה חשוב לי לדעת איך תיפקדתי!
קבלי ממני המוון המווון המוווווווווווווון נשיקות
ביי ביי אהובתי, המשחק שלנו נגמר.
😢
