קודם כל כל מי שבא לפה לצחוק ישר אבקש לצאת מפה הסיפור שלי הוא לא כמו כל סיפור רגיל
הסיפור שלי עצוב מאוד וכואב לי מאוד אם אתם לא מסוגלים להיות רצינים בבקשה תצאו
פרק א:התגלית
לפני 3 שנים
אמא שלי החליטה לספר לי את האמת
את האמת הנוראה
היא סיפרה לי שהיה אמור להיות לי אח
ושהוא מת 😢 בגיל 5 ימים בלבד
הוא היה אמור להיות עכשיו בן 18 בצבא
ניכנסתי לעלם טוטאלי ולהכחשה
ככה במשך שבוע
במשך שבוע שלם ניסיתי להכחיש את זה
אמרתי לעצמי "מה זה לא יכול להיות"
"היה לי אח?"
אבל ללא הצלחה
זה כל כך כאב לי
הלב כל כך כאב
תמיד רציתי אח
וגיליתי שהיה לי והוא מת
וואי הוא כניראה סבל הרבה
נשצמע סיפור יפה ומרגש המשךךך
עצוב מאוד ומרגש
אני המשיך אותו מחר
ושוב לכל אלו שצוחקים בבקשה ממכם לא להגיב ואפילו לא לקרוא
הסיפור הוא סיפור אמיתי
פרק ב:השלמה עם המציאות
לאחר שבוע לערך
השלמתי עם המציאות המרה
עדיין היה קשה לי להאמין
תמיד רציתי אח אבל כשגיליתי שהיה אמור להיות לי
כל עולמי התהפך
התחלתי להיכנס לדיכאון כבד
כל כך כאב לי על הידיעה המצערת
על זה שגיליתי שאיבדתי אותו
אותו שאף פעם לא היה לי
לא הבנתי למה לעזעזל זה מגיע לו הוא הרי לא עשה משהוא רע
הפרקים נורא קצרים.. תנסה להאריך אותם טיפה
מאמי באמת זה קצר,אבל ממש יפה !!
אגב, בן כמה אתה ?
פרק 3 התקופה הקשה ביותר בחיי
כאשר השלמתי עם העובדה שהיה אמור להיות לי אח
והוא מת
ניכנסתי לדיכאון עמוק
לפעמים גם חשבתי למה דווקא הוא למה לא אני
למה הוא מת ולא אני
שאולי החיים שלי מגיעים לו ולא לי
הכאב והמחשבות האלו התחילו להתפשת במוחי
חשבתי על זה כל רגע,כל שניה
לא יכולתי להפסיק
זה כל כך כאב לי לדעת את זה
כל הזמן חשבתי מה היה קורה אם הוא היה קיים עכשיו
אם הוא היה נולד בישראל ולא שם
האם הוא היה ניצל האם הוא היה פה לידי היום
הדיכאון התחזק מיום ליום
היו ימים שלא רציתי לחיות מרוב כאב ועצב
פשוט רציתי למות להעלם מהעולם האכזרי הזה
