החיים לא כאלה יפים כמו שכולם אומרים
יש עליות ויש ירידות אבל לי בחיים היו יותר מידי ירידות
החיים שלי לא דבש והילדות שלי הייתה פשוט זוועה
אז ככה אני ליטל ואני בת 19 עכשיו ואני בסדר
קשה לי לבטוח בחיים
פעם היה לי קשה להאמין באלוהים אבל עכשיו
עכשיו אני יודעת שיש אלוהים והוא למעלה שומר עליי
ועושה ניסויים אבל איתנו בכל מצב
יש לי שיער שטני עם עוד פסים
להורים שלי לא חסר כסף אפילו יש להם יותר מידי
בגלל סבא וסבתא שלנו הם תמיד דאגו לנו
יש לי עוד אח אחד עכשיו הוא בן 10
אנחנו בקשר מאוד טוב
אני לא גבוה אבל לא נמוכה
לפי דעתי אני ניראת בסדר גמור למישי בגיל שלי
החיים שלי התחילו מהסוף להתחלה
מהמוות לחייםם
קודם חייתי את המוות אבל עכשיו חייה את החיים
החיים שלי לא היו כאלה ורודים כמו שכולם חשבו
או חושבים שרואים אותי
כולם אומרים שאני יותר מידי בוגרת תמיד אמרו לי גם שהייתי בת 12
אולי בגלל מה שעברתי בחיים שלי
הכל התחיל:
החיים התמוטטו לי ולהורים שלי מאז שהייתי בגיל 4 הכל התחיל
ישבתי אצל סבתא שלי אני זוכרת היה לי קוצר נשימה היה לי קשה לנשום
היה לי חום נורא גבוה וכאב לי הגוףף והראש במיוחד
הלכתי לסבתא שלי והיא נורא נבהלה והיא התקשרה ישר לאמבולנס
אני זוכרת הרבה אנשים סביבי את אמא בוכה ואומרת למה מגיע למלאך שלי
אבא חיבק אותה ואמר שהכל טוב סבתא החזיקה לי תיד וסבא דיבר עם מישו עם חלוק לבן
בחוץ ואני לא ידעתי אם לבכות או לא לבכות
סבא נכנס עם עניים דומעות אני לא מכירה אותו ככה
כל כך קשה לי לראות אותו ככה את סבא היקר שלי שתמיד היה חזק
ותמיד חיבק לא בכה תמיד היה שם
אף פעם לא התלונן
בן אדם אמיץ שעבר מלחמות ואת השואה שכל משפחתו נספו הוא נישאר בחיים
והציל את אחיו הקטן
פתאום ניראה לי כל כך שברירי כל כך קר כל כך עצוב
רציתי לדבר אבל לא הצלחתי לא ידעתי למה והתחלתי לבכות מרוב הדרמטיות
כל כך רציתי לקוות שהכל חלום
אמא נגשה אלי וחיבקה אותי
אמא:הילדה התעוררה אחרי שבוע סוף סוף
צעקה את זה וכולם נגשו אליי
ניסיתי לקום אבל לא הצלחתי
אמא:אל תתמציא מלאך שלי
רציתי כל כך לצעוק אמא מה יש לי אני לא מבינה אבל לא יצא לי שום מילה מהפה
רק שקט אפילו רעש של בכי לא יצא לי
פשוט נירדמתי...[B]





