-----הסיפור שלי-----

למה מגעיל מאמי?

התחלת לכתוב אבל הפסקת?!


איפהה ההממששךך!?=,[


נעלבתיי...
חחחח

הייתי בשוק. ישבתי וקראתי שוב ושוב
את מה שכתוב..
זה פאקינג ציטוט מהבלוג שלי על אותה ילדה
איך היא הגיעה לשם?! מי הביא לה את זה..?!
חשבתי שלפחות היא היחידה שיודעת על הבלוג וקראה
הכל.. אבל כניראה שטעיתי...

=60=

אני - אהההה? מה זה?
היא - אל תשחקי אותה מה זה בחייאת
אבריל..זה מהבלוג שלך
שלחו לי את זה עכשיו וישר הבנתי
שזה אליי.. במיוחד שזה השם
שלי ששםםם.. מי את חושבת לעצמךש את
אני - תראי אני ממש לא התכוונתי
להעליב או משהו..מי נתן לך את זה?!
היא - חחחחחחחחח
למה ניראה לך שאני יגיד לך מי נתן לי את
זה?! באיזו זכות את רושמת עליי דברים כאלה?..
אני - אני במקשת סליחה אני אומרת
לך שלא התכוונתי..סתם
הייתי עצבנית טיפה..אל קתחי את זה ככה
היא - היית טיפה עצבנית!?..
את יודעת שאני יכולה ככה בשנייה
להכניס אותך לאישפוז נכון!?

*אפילו לא היה לי כח להתווכח איתה.
כן אני ידעתי מי היא, אחת הבנות החזקות
בביצפר ובלה בלה בלה..שנה מעליי..
אני ידעתי גם שטלפון אחד ליובל ואני
יכולה לשלוח אותה לבית קברות גם,
אבל זה ממש לא הסגנון שלי*
~*~*~
המשכנו לריב ובסוף היא סכימה
בזה שממש לא כדאי לי לצאת מהבית
ולא כדאי לי להיתקל בה..
לא עברה דקה וקיבלתי עוד הודעה

~*~*~
שרון - תגידי לי את לא מתביישת?
אני - מי זאת?
שרון - שרון! זאת שהייתה גם עם איתי
והיינו מדברות לפעמים זוכרת?!
*שרון הייתה אחת גם שנה מעליי
לא למדה איתי בביצפר אבל הייתה
חברה של בנות בבית הספר שלי..
היא הייתה גם עם אלי וגם עם איתי
ויצא לי ולה לרכל לפעמים על
מי מנשק יותר טוב וכאלה*
אני - כן אני זוכרת..
שרון - אז תגידי לי באיזו זכות את רשמת את
המשפט הבא בבלוק שלך....
אני - זה בלוג אל בלוק
שרון - מה שלא יהיה!!.. את רשמת:
"שרון גם הייתה עם איתי, היום גיליתי
על זה, אבל זה לא ממש מפריע לי,
כי היא די זולה ומכוערת אז היא לא מאיימת
מבחינתי.. בטוח הוא לא ישים עלייה"
איך את קובעת אם הוא ישים עליי או לא!?
מי את בכלל שתכתבי עליי דברים
כאלה את בכלל לא מכירה אותי!!!!
~*~*~
מצד אחד הבנתי אותה,
אני יודעת מה זה לגלותש אומרים עלייך דברים
מאחוריי הגב וכאלה..
אבל מצד שני..זה הפאקינג בלוג
שלי, הפרטיות שלי..היומן שלי!
הרגשתי סכין חודרת לליבי..
שכל הבית השני שלי
המקום הפרטי שלי שבו הייתי
שופכת את ליבי, שמחה, מאושרת, בוכה,
עצובה..הכל סיפרתי שם.. פשוט הכל..
על איתי..על אלי..על נטע...הכלללללל
ועכשיו ברגע אחד הכל נעלם..
הבנתי שפשוט אי אפשר לסמוך על אף אחד
כל כך כאב לי באותו רגע..
הייתי כזאת טיפשה...
הייתי אמורה לדעת שיבוא היום
וכולם יגלו על זה..
הרי ישרא בלוג [האתר של הבלוגים]
הוא לא כזה אתר מוזנח..הוא אתר די מוכר
להרבה אנשים יש בלוגים..
נזכרתי איך יום אחד אני ושני גילינו בפוקס
על ילד אחד מהשכבה..חנון כזה שיש לו בלוג..
וצחקנו לנו כמו 2 מרושעות..
הכל חוזר אליי בבום..הרגשתי הכי מגעיל שיש..
והנה...עוד הודעה..
~*~*~
שיר - הי..אב'?
אני - כןןן מי זהה
שיר - מה יש לך את עצבנית?
אני שיר מהשכבה מעלייך..
*הבנתי מי היא..ילדה יפה..גבוהה
לא רזה ולא שמנה..מלאה במקומות הנכונים..
אפשר לקורא לה כוסית..שיער ארוך שטני חלק-גלי
עד המותניים, עיניים כחולות ועגיל בשפה.. דווקא חמודה
הייתה.. לא הבנתי מה היא רוצה מימני, התחלתי לנסות
להיזכר עם גם עלייה כתבתי משהו...*
אני - אה..היי
שיר - תראי אני לא באה לריב איתך,
אבל שמעתי על כל העניין הזה עם הבלוג..
תראי אני לא יגיד לך שאינ לא כועסת אחריי
הכל שרון וכולן..חברות מאוד טובות
שלי את מבינה? כאילו את בעצמך יודעת
שאנחנו חבורה כזאת..
אני - אני יודעת..תראי אני ממש מצטערת על כל
הקטע הזה..זה לא היה במטרה להעליב
או לפגוע באף אחדש..פשוט ככה
חשבתי אז זה מה שכתבתי..
שיר - אני יודעת אבל הן כועסות מאוד
ונוראאא עצבניות עלייך..
~*~*~
גם איתה פיתחתי שיחה
היא דווקא לא באה במטרה לריב איתי
אחריי הכל נשכבתי על המיטה
ופשוט פרצתי בבכי..
למה הם היו חייבים לחדור לי לפרטיות!?
מה זה מפריע להם לעזאזל!!!...
הדבר שהכי דאגתי מימנו היה
כל הדברים שרשמתי על איתי..
הייתי רושמת עליו מן סיפורים..
מן קטעים כאלה..
כמה אני אוהבת אותו, מתגעגעת
אליו, לנשיקות שלו..ולשרון היה אינטרס
להרוס הכל! הרי היא אהבה אותו😢
קמתי אל הבלוג ורשמתי פוסט חדש

"אם אין לי פרו תוך שבוע אני סוגרת.


אני מצטערת אבל אני סוגרת עד שלא יהיה לי פרו.
ואין לי כסף כרגע לפרו ואבא ואמא הביאו לי יותר מידי בשבוע האחרון..אבלל מממשששש ממשש יותר מידי.כניראה שיש אנשים זונות שקוראים כאן והחליטו שיהיה נחמד לפרסם דברים שאפילו לא התכוונתי אליהם כשכתבתי אותם.
אז זהו כניראה שזה גנמר.
אם למישו יש הצעה לפרו, אז סבבה..ואני מתחננת אם מישהו יכול לקנות פרו אפילו ב55 ושיהיה לי אני אחזיר או משו..!
ואם זה מישו שכל כך שונא אותי בשביל לעשות לי דבר כזה..הצלחת..ביסאת לי ת'שנה.
תישרף בגהנום. כושילירבו.
טוב דיי לא יודעת מה להגיד אבל אני מרגישה כל כך פאקינג פגועה מהעניין הזה.
אני צריכה פאקינג פרו לעשות את זה פרטי.
ואם יהיה לי פרו, אף אחד אבל אף אחד לא יקבל ת'ססמה המזדרגגת או גישה לכאן. כי זה הדבר הכי מסריח שאפשר לעשות לבנאדם!!! אפילו החברה הכי טובה. רק אלנשיםש אני סומכת עליהם והם שקוראים פה הרבה זמן. ארררגג..
ומזל, אבל מזל שלא עידכנתי כי אם הייתי מעדכנת ..ומספרת על מה שקרה ביום שבת..ואתמול עד היום בצהריים...[בלי שינה..] זה היה הסוף שלי! אבל הסוף שלי מכל הצדדים ומכל הבחינות. כי בישוב המסכן והמסריח הזה השמועות עוברות ככה-- בשנייההה..אנשים מסכנים באלוהים..
מי שוקרא כאן ומכיר אותי..אולי תמצא לך חיים משל עצמך במקום חיים של אחרים.?!?!?!??!
בן זונה.
למרות שניראה לי שזאת בת..בטח אחת מהחברות המניאקיות שלי..לא הולכת לדבר עם אף אחת מהן, אבל אף אחת. ואני לא יודעת כבר על מי לסמוך, למי לספר, למי לתת ת'כתובת הזאת. וזה היה טעות לתת את זה לך, אשלי, אולי זאת את אולי זאת לא את אני כבר לא יודעת למה הלאמין..אבל מיש זה לא יהיה..
לפרסם את הבלוג הזה?????? אתה לא חושב שהגזמנו קצת??
אוהבים לראות מריבות ותכחים..אבל תאמינו לי שאני יודעת להתמודד עם מה שאני כותבת.
ונמאס כבר מהמקום הזה ברוך השם אני עוברת דירה נעוף מהחור המזדיין והמסריח הזה
אני רוצה למות.
כוסאמק."

לא באמת הייתי אמורה לעבור דירה, סתם רשמתי את זה,
כי זה הדבר שהכי רציתי.
ושום דבר מעניין לא קרה בשבת האחרונה,
סתם רציתי לעצבן.
לא ידעתי מה נסגר איתי.
התחלתי לעבור על כל הפוסטים [קטעים]
הקודמים בלחץ וצינזרתי את כל השמות
ומחקתי מלא קטעים..
הרסתי כמעט הכל..כמעט את כל היומן שלי..שכבר היה
קיים שנה..היומן הוירטואלי שלי..שכולם קראו בו והגיבו לי..
=[ ישר באו מלא תגובות שאני צריכה לשים זין והכל..
אבל איך יכולתי?!?..
מי זאת אשלי אתם שואלים?..
אשלי היא שני, גם לה היה בלוג וזה היה הכינוי
שלה בבלוג פשוט..
הייתי בטוחה שזאת היא, היא היחידה
שידעה את הבלוג שלי והיה לה גישה אליו
תמיד, הוא פאקינג היה שמור לה
במועדפים ואני שמרתי את שלה..
תוך כמה דקות נשלחה לאיי הודעה לאייסיקיו
~*~*~
שני - אב' איך את לא מתביישת
אני - מה עכשיו
שני - בפוסט האחרון שרמשת..
עזבי את יכולה לבוא אליי ונדבר?
אני - טוב..
~*~*~
אפילו לא היה לי כח להתווכח איתה..
נכנסתי אלייה הבייתה ישר לחדר
היא הביאה 2 כוסות קולה ובמהבה
התיישבנו והיא התחילה לדבר
"תראי אב' נכון שרק אני ידעתי על הבלוג שלך
אבל איך את לא מתביישת לחשוב
שאני הלכתי ופירסמתי אותו? ניראה לך הייתי
עושה לך כזה דבר?! את החברה הכי טובה שלי
אבריל ואת יודעת את זה.."
"אני יודעת..מאמי אני מצטערת
שחשדתי בך ככה..אבל לא יודעת..
אין לך מושגע מה עבר עליי באותו רגע"
התחלנו לדבר ושפכתי בפנייה את הכל..
חזרתי יותר מאוחר הבייתה
------------
הגיע היום האחרון ללימודים.
לבשתי ג'ינס צמוד וגופייה לבנה וכפכפים..
התאפרתי טיפה התארגנתי והלכתי לאורטל
שכמובן שעה בחרה איזו חולצה ללבוש
כאילו מי ישמע, כולה יום אחרון ללימודים..
בסוף היא התפשרה על ג'ינס בהיר שאני לא מבינה
איך הוא בכלל נסגר עלייה כי הוא קטן עלייה ב2 מידות..
אני הכי שונאת את הבנות שבקושי מתעקשות ללבוש
משהו שקטן עליהן..ואז זה מוציא
להן את כל השומנים מהצדדים..
אני אולי לא הייתי רזונת וכוסית קטנה..
אבל אף פעם לא הייתי רמשה לעצמי ללבוש
משהו שקטן עליי ואז שיראו את כל השומנים
בורחים להם מכל כיוון אפשרי..
היא גם התפשרה על גופייה כתומה ושמה כפכפים.
לקחה תיק קטן והתחילה להתאפר
"נו אורטל בחייאת בשביל מה שעות"
"נו כי ככה תראי איך אני נראית
כל הפנים שלי זוועה"
"בסדר האיפור הזה לא ממש יעזור עכשיו"
אמרתי בעודה מורחת על הפרצוף שלה
80 שכבות של מיקק-אפ
"מה ז"א לא יעזור?!" אמרה בתוקפנות
"כלום כלום..עזבי.." מלמלתי
כי ידעתי שהיא במילא לא תבין .. =/
יצאנו לעבר בית הספר כולם כבר היו שם
ברחבה צוחקים ומאושרים שזהו זה היום האחרון
ללימודים 20 ליוני.. ומחר החופש הגדול..
היום כבר בערב יש את כל המסיבות וכל הכייף..
נכנסתי לכיתה וכולם דיברו אחד עם הנשי
היה כיבוד וכל החארטות האלה..
שמעתי את הצווחות של נטע מהקומה
למטה ולא ייחסתי לזה ממש חשיבות
"וואי ..סוף שנה הא?!" מעיין הפתיעה אותי מאחורה
"כן.. כמה חיכיתי לזה סוף סוף.."
"חחחחח כאילו כשהיה ביצפר היית באה בכלל.."
"לא נו שנה הבאה אני ישקיע.."
"חחח שמענו עלייך.."
"את באה היום למטרוק נכון?" שיניתי נושא
"לא יודעת..ירדן לא רוצה"
"נו אז מה...רגע למה היא לא רוצה?"
"היא עם דודים שלה.. או משהו כזה
לא יודעת.. ועליי אין כסף..
ההורים שיחררו יותר מידיי בזמן
האחרון, אין מצב שהם ייתנו לי עוד.."
"חבל ממש רציתי שתבואי,
אוף זה יוצא שרק אני ואורטל הולכות"
"ונטע?"
"מה איתה?" שאלתי מופתעת
"שמעתי אותה אומרת משהו על המטרוק היום"
"אוי נו את רצינית?! מה זה אין לי כח לראות אותה!"
מעיין ונטע היו גם חבורת טובות..
אבל החבורה שלנו.. אני, אורטל, שני, מעיין וירדן..
ניצחה את הכל..
"אולי תשלימו?! חלאס אתן מתנהגות כמו ילדות קטנות!"
מעיין אמרה וטיפה התעצבנה, ראיתי שבאמת אכפת לה,
אבל מה כבר אפשר לעשות?
בתוך תוכי התגעגעתי לנטע, לימים שהיינו מבלות
שעות ביחד..הולכות חצי שעה במקום הנידח הזה
רק בשביל לקנות חטיף סניקסר
שהיינו חולות עליו..וכל היום מרכלות וצוחקות ביחד..
הכל היינו עושות ביחד...
התעוררתי מהבועה שלי..
"לא נכון..תראי אין מצב שנשלים לא יודעת..
היינו החבורתה כי טובותב תחילת שנה..והיא הרסה
את הכל..לא משנה מה תשמעי..אני לא עשיתי לה שום דבר רע
לא ניסיתי לפגוע בה או להתנקם בה..
היא זאת שהתחילה עם השטויות של ילדה בכיתה א'"
סיימנו את השיחה ונכנסתי לכיתה שלי
לקחת את התעודה..
כמובן לא הייתי מופתעת לגלות שכמעט הכל נכשל
ובכל המקצועות כתבו הערות
כמה אני מפטפטת ולא עושה שיעורים ומפריעה..
וחצופה ובלה בלה בלה..
תוך שנייה הכנסתי אותה לתוך התיק הקטן
שהיה עליי..
ירדתי למטה וראיתי את אלי עם כל החברים שלו..
הוא היה ניראה כל כך חמוד..
פתאום הרגשתי מן געגועים אליו..
הוא חיבק אותי אליו
ואחת הבנות צילמה אותנו..
אחריי זה נסעתי הבייתה..
הגעתי וישר נכנסתי להתקלח..
אורטל התחילה להציק לטלפונים
ואמרה שאני יבוא למטרוק ושנטע לא
בלה ובלה בלה בלה..
החלטתי שבא לי לנוח טיפה..
סגרתי את התריס בחדר,
כיביתי את המסך, לבשתי מכנס
קצר שחור וגופייה לבנה ונכנסתי מתחת
לשמיכה..
בשעה 7 בערב קמתי.. עירנית,
הלכתי ואכלתי לחמניה עם שוקולד..
התחלתי להתארגן..חצאית מיני אדומה..
בתכל'ס היו לי המון חצאיות מיני,
מן אוסף כזה,
אבל אותה מאוד אהבתי..
גופייה שחורה חצי רשת שקופה וחשופה,
ממש סקסית ויפה 😊
מגף שחור..התאפרתי ויפה וסידרתי את השיער שלי..
הייתי מוכנה ויצאתי אל אורטל שלבשה
חצאית מיני שחורה מתנופפת,
גופייה שחורה צמודה..
אמא שלה הסיעה אותנו אל המועדון.
עמדנו בפתח חייכנו ונכנסנו..
ישר התחלנו לרקוד כמו משוגעות..
השתחררנו ונהננו..
ראיתי הרבה בנים ובנות מהביצפר
וזרמנו עם כולם, רקדנו איתם וצחקנו..
אביב, אחד החברים של אלי ואיתי לחש באוזני
"למה ביום יום את לא משקיעה ככה..
את כל כך סקסית ככה.."
חייכתי וזה טיפה גרם לי להסמיק..אני חושבת..חח
אני ואורטל צחקנו עד ששמתי לב למשהו..
שאולי לא היה אמור להפריע לי..
אבלב אותו רגע זה הפריע לי ..
ומאוד..
ראיתי את שניהם רוקדים כל כך צמוד..
יד אחת שלו על מותנה והשנייה באוויר
נעה לפי קצב המוזיקה..
היא נראתה די פרחה..
הווא היה ניראה די מגעיל..
אבל בכל זאת....
למה קינאתי?..

QUOTE (י-ע-ל @ 05/07/2006) למה מגעיל מאמי?
כי לא יודעת..
כל הכתיבה שלי מגעילה
בזמן האחרון... =/

QUOTE (oshri_Ok @ 05/07/2006) התחלת לכתוב אבל הפסקת?!


איפהה ההממששךך!?=,[


נעלבתיי...
חחחח
חחחחחחח
עשיתי 2 הפסקות טלפון באמצע.. =]

אז למה עכשיו את לא ממשיככה?!?!

P=

אמממ..
=/
הרגע פירסמתי המשך..

עלק מגעיל מאמי את כותבת מדהים
נראה לך שאם היית כותבת מגעיל היינו קוראים תסיפור?

ופקר ממש יפה
וכואב לי לדעת שזה אמיתי :/
למרות שזה ממזמן...

תמשיכי מאמוש

QUOTE (י-ע-ל @ 05/07/2006) עלק מגעיל מאמי את כותבת מדהים
נראה לך שאם היית כותבת מגעיל היינו קוראים תסיפור?

ופקר ממש יפה
וכואב לי לדעת שזה אמיתי :/
למרות שזה ממזמן...

תמשיכי מאמוש
לא יודעת אני אומרת את האמת..
הוא ניראה לי כבר די משעמם לעומת
סיפורים אחרים..
אולי בגלל שזה אמיתי
והשאר דמיוניים וככה הכל משעמם בחיים
המציאותיים.. =/
ולמה כואב לך בובה..?

ותודה3>

אני כול כך אוהבת תסיפורים שלךךךךךךךך גאדדדדדדדד

כואב כי לדעת שעברת את זה..לא יודעת עזבי..
אקיצר תמשיכי מאמי

QUOTE (avril14 @ 05/07/2006) אמממ..
=/
הרגע פירסמתי המשך..
אהה..

לא ראיתי את זה..חיחיחי


הרגגעע קראתתי..


אהבתי כ"כ!!

תממששייככי!


ושתדעי לך.. בכלל לא סיפור מגעיל..

הוא מאוד מעניין ומאוד מותח!

אתת פשוט ה- 😊 (תוסיפי שיער..חחח..)

פרק מושלם !!
בטח היה איתי .. ניראלי כאילו חחחח
טוב תמשיכי וניראהה (:

QUOTE (רונוש_וזהו @ 05/07/2006) אני כול כך אוהבת תסיפורים שלךךךךךךךך גאדדדדדדדד
אני כל כך שמחה שאת אוהבת בובה מוואאהה...!!

QUOTE (נסיכה_קטנה @ 06/07/2006) פרק מושלם !!
בטח היה איתי .. ניראלי כאילו חחחח
טוב תמשיכי וניראהה (:
אולי..... 😊
ותודה רבה מותקק