"לפעמים,אהבה לא מספיקה" אומרים לי אנשים.
"אז מה..מה..מה יותר חשוב מהאהבה?" אני שואלת בתמימות,את אותם האנשים.
"האושר..האושר שלך" משיבים לי,בכזה ביטחון..כל כך בטוחים בעצמם..
כאילו עברו הרבה בחיים...כאילו,הם כבר יודעים מה הם אומרים !
ואני יושבת וחושבת,האם זה נכון ?
האושר שלי..שמחת החיים..איפה הם ?
לאן נעלמו החיוכים המאושרים ? הצחוק השמח ? ושמחת החיים המטורפת ?
למה כשאוהבים-לא יכולים להיות מאושרים ?
למה אהבה ואושר לא באים ביחד , אלא בנפרד ?
המון שאלות מתרוצצות בראשי..
ואני,יושבת ובוכה..דמעה אחר דמעה..
איפה הכל ? החומות שבניתי לעצמי..הכוח,החוזק,האושר..לאן הכל נעלם ? לקחת לי הכל,
ובתמורה-השארת רגש לא מוסבר.
רגש,שמנסה להכשיל ולהרוג אותי כל יום,כל בוקר מחדש..
אז, למה ? אני שואלת את עצמי..או בעצם-אותך!
קח! קח בחזרה את הרגש שחרוט ונמצא עמוק בליבי..קח את הגעגועים אליך,
את הדמעות שיורדות להן יום יום..קח את הצפיות,העצב,הכאב..
תחזיר לי את החיוך הקטן והמאושר שגזלת ממני..
תחזיר לי את החוזקה,והכוח..הכוח להתמודד..להתמודד איתך..
תחזיר..תחזיר את אותה ילדה מאושרת שהיתה לפני שנכנסת לחייה..
איפה היא ? מה עשית בה ? תחזיר אותה...





