היום יהיה
מבטיחה!!
אני מצטערת
פשוט אני ממש לחוצה במבחנים= \\
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
טוב הנה הפרק= ]
ואני צריכה לסגוד לבתאל
שכתבה את כל הפרק
ושמים לב((:
בתאליי תתודה רבה יפפה שליי!!: )
תהנו!
תקציר:
הרבה זמן חיכיתי לפסח..
לחופש הרב שיש לנו..
בזמן השיעור יותר הרהרתי מאשר הקשבתי למורה..
נגמר השיעור- שעה חמישית
היא עברה די מהר יחסית לספרות..שיעמום טוטאלי!
והנה הצלצול הגואל..
השעה 1-
התקדמתי לשער..
נפרדתי ממיטל...
וחיכיתי לעמית
ראיתי אותו מתקרב והלכתי לעברו..
הוא אמר לי שלום
והתחלנו ללכת לכיוון הבית שלו..
המשך:
הגענו תוך 5 דק', הוא לא גר רחוק מהבית ספר.
עליתי אחרי עמית, הגענו לדלת והוא צילצל.
תוך שתי שניות נפתחה הדלת
ושם עמד אלעד, אלעדי שלי.
הוא היה כל כך יפה!.
בחיים לא האמנתי שאני אתהב כל כך מהר..
אבל כנראה שאלעד..
זה משו מיוחד!.
איך שאלעד ראה אותי
נמרח לו חיוך מאוזן מאוזן...
חייכתי לו חיוך ביישני בחזרה
עמית כבר נכנס ואני ואלעד נשארנו באותו מצב מאז שהוא פתח את הדלת.
ואז, כאילו התעורר מחלום..
"אהה בואי בואי כנסי מה את עומדת בחוץ?"
"חח לא יודעת.." אמרתי ונכנסתי אחריו.
היה לו בית ממש יפה, בית מושקע
הכל התאים להכל
והיו כמה דברים ששברוו את ההתאמה
זה היה ממש יפה!!.
"וואוו בית יפה יש לכם!" אמרתי.
"כן, אמא שלי אוהבת לעצב.."
"אה..יפה!"
"חחח רוצה לשתות?"
"אממ כן.."
"טוב תעלי למעלה עד עליית הגג והדלת מימין..אני מביא"
"אוקי= ]"
עליתי לחדר שלו..
נכנסתי ונדהמתי מחדש
החדר היה ענקי!
היה לו אפילו סלון בתוך החדר!
תוך שתי דקות אלעד הגיע
הוא חייך אלי..בידיים שלו היו 2 כוסות מלאות בקולה..הוא סגר את הדלת והתיישב לידי..
"הנה"
הוא אמר ואני לקחתי את הכוס מידו
"תודה" חייכתי ושתיתי לאט לאט.
"אני שמח לראות אותך.."
הוא אמר ועינייו נצצו..
הסמקתי.
"גמני שמחה לראות אותך.." אמרתי מחייכת..והוא התקרב אלי..
"איך אתה מרגיש?" אמרתי והתרחקתי ממנו, התביישתי.
"יותר טוב כשאת פה.."
הוא חייך שוב
"אוקיי"
אמרתי והדלת נפתחה..
הופתעתי לראות את אמא שלו
"אמא?מה את עושה פה?את לא אמורה לחזור ב-9?"
"השתחררתי מוקדם" היא אמרה והביטה בי במבט נגעל..
"אוקיי, תכירי זאת יסמין, ידידה טובה שלי."
"שלום יסמין" היא אמרה וחייכה חיוך שניראה לי מזוייף
למרות זאת חייכתי
"אלעדי בוא רגע אני רוצה לדבר איתך."
"אוקיי, כבר חוזר.."
הוא אמר וחייך..
הוא יצא איתה מהחדר ושמעתי אותם נכנסים לחדר של עמית..
קמתי ממהמיטה והסתכלתי על התמונות שהיו לו על השידה, הוא היה כזה יפה.
"אני לא רוצה שהיא תהיה פה!"
שמעתי וזיהיתי את הקול, זאת אמא של אלעד
"למה לא???"
"כי היא סתם, היא, היא ניראת זרוקה כזאת, ענייה, היא לא בשבילך!"
שמעתי והדמעות עלו לעייני, כל מילה שלה חדרה לי ללב כמו סכין
"את לא תחליטי בשבילללי! אני אוהב אותה!"
"אתה אוהב אותה?! את הגועלית הזאת!? יש כל כך הרבה בנות יפות ועשירותת שרוצות אותך! מה מצאת במסכנה הזזאת?!."
"משהו שאין בך ואין בבנות אחרות! א-ו-פ-י "
"תדבר אלי יפה אני אמא שלך!"
היאא אמרה בקול רם
"זה הבית שלי ואני מחליטה אם היא תיכנס לפה או לא!@והחלטתי שלא!" אמרה שוב ולאחר מכן,
-שתיקה-
הדמעות זלגו מעיניי בכמויות, הלב שלי דפק במהירות.
אמא שלו לא סובלת אותי רק בגלל שאין לי הרבה כסף? אני לא בנאדם?
יצאתי מהחדר שלו בוכה יצאתי גם מהבית בשקט, לא רציתי שהוא יעצור אותי, לא רציתי להיות איתו, לא רציתי להיות בחברת אנשים שחושבים שאני מגעילה ומסכנה.
רצתי הבייתה בוכה, אחרי כמה דק' הגעתי.
לא היה אף אחד בבית..וטוב שכך, רציתי שקט, להיות לבד..!
הלכתי לחדר במהירות מנגבת את הדמעות שעוד היו על פניי, נשכבתי על המיטה וחשבתי על הכל..על אלעד, על אמא שלו, עלי, עלינו.
עלינו?אין ע-ל-י-נ-ו..אנחנו לא ביחד..ולא נהיה, אמא שלו לא תיתן לנו ..
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
תגיבוו לה!
לא כתבתי סתם פפררררררק 😠
איזה עצובייי):
המשךך דחוף ובלי ייבוששים
מהמממםםםם!! :]
אבל הוא קצרר 😠
תמשיכייייייייייייייייייייייייייי :]
לילה טוףףף 😊 .
פרק מהמם...
אבל קצר חח
מחכה להמשך
חח בתאל מה את חשה המשך שלך?!
חח סתם מאמי
תודה רבה[[ =
בנות שלי תודהה: )
לא יודעת מתי יהיה המשך= \\
אני מקווה שמחר
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
חחחח סתמי מהההר קציצצה רקוובה!
בונאה י'חתיכת קופה מכוערת
למה מי את בכלל?
כן את בתאל
באתל הבבוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן😛
חחחחחחחחח
שתקקקקקי יא רקוווובה!!
תהנו!((:
תקציר הפרק הקודם:
הדמעות זלגו מעיניי בכמויות, הלב שלי דפק במהירות.
אמא שלו לא סובלת אותי רק בגלל שאין לי הרבה כסף? אני לא בנאדם?
יצאתי מהחדר שלו בוכה יצאתי גם מהבית בשקט, לא רציתי שהוא יעצור אותי, לא רציתי להיות איתו, לא רציתי להיות בחברת אנשים שחושבים שאני מגעילה ומסכנה.
רצתי הבייתה בוכה, אחרי כמה דק' הגעתי.
לא היה אף אחד בבית..וטוב שכך, רציתי שקט, להיות לבד..!
הלכתי לחדר במהירות מנגבת את הדמעות שעוד היו על פניי, נשכבתי על המיטה וחשבתי על הכל..על אלעד, על אמא שלו, עלי, עלינו.
עלינו?אין ע-ל-י-נ-ו..אנחנו לא ביחד..ולא נהיה, אמא שלו לא תיתן לנו ..
היא לא סובלת אותי..בטח גם אבא שלו כזה....
החלטתי לנתק עם אלעד את הקשר..
ידעתי ששנינו נסבול אם נהיה ביחד..עדיף שפשוט נתרחק!
המשך:
הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 3 וחצי!
עוד חצי שעה אני צריכה להיות בעבודה
החלפתי מהר את החולצה בית- ספר עשיתי מה שהספקתי בשיעורים
ויצאתי מהבית.
-------------------------------------------------------------------------------------
"יסמין, שמעתי על מה שקרה היום עם אמא שלי."אמר לי עמית בהפסקה שלנו.
"יופי.." אמרתי עם ראש מורכן וקמתי ללקוחות.
כל היום לא עזבו אותי המחשבות על מה שקרה, קשה לי עם זה
אני כל כך מאשימה את ה' בזה.
אני מאמינה בו, אבל הוא גורם לי לאבד את האמונה.
רק הוא, אני גדלתי על מסורת, אני מכבדת אותו!
אני אוהבת את כל מה שקשור אליו.
אבל זה לא מסתדר לי, למה הוא גומל לי ככה?
"קחי.."אמר לי עמית, מושיט לי מכתב "זה מאלעד" אמר.
לקחתי ממנו את המכתב שמתי בכיס והמשכתי בשלי.
"שבי קצת אני יטפל בהם.." אמר לי עמית וניגש לקופה.
פתאום נכנס מישהו שראיתי את הפנים שלו בצורה חטופה.
הוא היה מוכר לי, החלטתי לקום ולראות מי זה.
"מה הוא רוצה?" פניתי לעמית, עדיין לא ראיתי את הפנים שלו, הוא היה עם הגב אלי.
"טוסט"
"אוקי לך תכין אני ימשיך.."
"אוקי.."
עמית ניגש ואני המשכתי.
"10 שקל." אמרתי והוא הסתובב אלי
"הנה, יוחבת!" אמר ואני לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, יוחבת?
ואז לאט לאט, נזכרתי.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
עצמתי שוב את עיני, והרגשתי שמישהו נועץ בי עיניים..
פקחתי את עיניי בבהלה והתחלתי לחפש מי-זה.
החיפושים נגמרו תוך שניה, הוא ישב לידי, נער בן 16 וחצי
נראה טוב, אין מה לאמר!
אבל מה הוא רוצה ממני?!
"מה?", אמרתי בבישנות מעיזה להוציא מילה מהפה לעבר מישהו שאני אפילו לא מכירה!.
"אני אורי, היי", אמר כולו מאושר.
ואני?, לא היה לי כוח לאף אחד, המצב רוח שלי גם ככה על הפנים, טוב כמו תמיד.
"אני יוחבת, ביי!" אמרתי וירדתי מהאוטובוס.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
זה ההוא מהאוטובוס, שראיתי כשחזרתי מהבית חולים.
"אהה.." אמרתי פתאום.
"חח נזכרת? כן, אני אורי, מהאוטובוס."
"אה, כן נזכרתי, סלח לי על ההתנהגות הייתי עצבנית"
"לא נורא..אז מה השם האמיתי שלך?"
"יסמין.."אמרתי מצחקקת, עמית פתאום הגיע עם הטוסט בידו
"לארוז את זה?" שאל עמית.
"אממ, אמר מתלבט הסתובב לעבר חבר שלו והחליט
"לא לא, אני יאכל כאן.."
"אוקי.." עמית שם לא את זה בצלחת והגיש לו
"מה מאיפה את מכירה אותו?" שאל בהתעניינות.
"אה, אממ סתם יום אחד, באוטובוס."
"אהה.."
"מה השעה?" אמרתי בציפיה שהשעה כבר מאוחרת ואפשר להתחיל לסגור!
"9 וחצי"
"יש! אפשר להתחיל לסדר" אמרתי בחיוך..
"את יודעת, היום אנחנו מקבלים משכורת.."אמר לי עמית בעודנו מכניסים את השולחנות.
"באמת? כבר?"
"כן, אל תשכחי שנכנסת באמצע חודש."
"אה אז כאילו אני יקבל על מה שעשיתי?"
"לא, תקבלי רגיל.."
"אה אוקי= ]]"
----------------------------------------------------------------------
"אמא?"צעקתי כשנכנסתי הביתה.
"כן יסמיני?" אמרה אמא בחיוך.
"מה שלומך?" שאלתי אותה וחיבקתי אותה בו זמנית.
"בסדר, מה איתך מתוקה?"
"בסדר!" אמרתי מחייכת "תקראי לאבא, אני צריכה להביא לכם משהו."
"מה?" שאלה אמא בסקרנות.
"נו חח תקראי לו!"
"טוב" אמרה והלכה לחדר לקרוא לו..
"קחו, המשכורת הראשונה שלי!" הושטתי להם 500 שקל!
"לא יסמיני, אנחנו לא רוצים לקחת לך את זה, את עבדת בשביל זה, לכי תקני לך עם זה בגדים!." אמרה אמא
"לא, יש לי מספיק בגדים וחוץ מזה, למה אתם לא עובדים, ואני לוקחת לכם כסף?
כן אתם עובדים ואני לוקחת, אז עכשיו אני עובדת ואתם תיקחו ממני!"
"יסמיני, לא!"אמר אבא..
"בסדר, לא צריך.." אמרתי וקמתי לעבר החדר שלי.
סגרתי את הדלת והתחלתי לעשות שיעורים, אחרי 5 דקות אמא נכנסה...
"אנחנו הולכים לישון.." אמרתי לה טוב והמשכתי בשלי.
בסביבות 12 סיימתי הכל.
לקחתי דף ועט וקמתי למטבח.
פתחתי את המקרר והוא היה ריק= \
התחלתי לעשות רשימה של כל הדברים שצריך לקנות והחלטתי, מחר אני הולכת לעשות את כל הקניות האלה!
אוהבת, 😁
לינורצ'וו:]]
מדההההים=]
למרות שאת מכוערת יצצא לך יפפה..אבל רק הפעעעעם אל תתלההההבי 😉
חח סתתתתתתתם=]