אוי'שששששששש כמההה שאתת מכוערררתתתתת
אחחחחח פרקק מושלםםם
יאלללההה תרשמיי מהר המשךך מזה הייבוש זהזה?!?!?!?!?!?!?!
אני צריכה למצוא את הסיפור בדף 5!?!?
איך את לא מתבייששתת?!?!
איך את יכולה להסתכלל על עצמךךך במראהה
ולדעתתת - שעדדדדדדדדדיייייייןןןן אייןןןןןן המממממשךךךךך
((( חחח 😁 )))
שבועע הבאא?!? שישי!?!?! בלגןןןןן
טוב אז
חתיכתת קופהה שליייי
מהר מהררר המשךךךךך
והפרקק פשוטט יאפפפהה ((כבר אמרתיי לאא?! 😕 ))
אהבתייי את מה שהואא עשהה להה
אחחחחח איזהה בוביייייייייייי
טובב יאללה חפרתייייי
מ=ה=ה=ר המשךךך
צ'אווו במבינההה
אוהבתת'ךךךךך:]]]]
מה נסגר?!?!
אין המשךך??....
:[
אז בזמן שכל השיכבה שלי בבריכה
ואני מחכה לחברה שלי כדי ללכת לים
כתבתי לכן המשך= ]
אני יודעת שזה קצר
ובכוונה כי יש לי רעיון כל כך יפפה [ :
שרציתי למתוח אותכןן
חחיחיחיחי 🙄
תהנו!
תקציר הפרק הקודם:
"אבי, תראה אני חייבת עוד כסף, יש מצב שאתה נותן לי לעבוד עוד יום או עוד כמה שעות?!"
"אני יבדוק בסדר?!"
"כן תודה!"
אמרתי ויצאתי הביתה.
בדרך, חשבתי למה עד שהכל נראה טוב ואז פתאום הכל מתהפך.
הכל חוזר להיות כמו שהיה בהתחלה.
פתאום הכל שוב נראה שחור.
'למה ה'? למה?'
שאלתי את ה' בתוכי, מחכה לתשבוה.
כנראה שזה סתם בזבוז זמן.
כי הוא לא עונה לי.
המשך:
בערב כשחזרתי מהעבודה הגעתי הביתה
לא אמא ולא אבא היו בבית.
שיעמם לי, מאוד אפילו!
סיימתי שיעורים , הכנתי מערכת, אכלתי, התקלחתי ולישון...
ממש לא בא לי!
רציתי להתקשר לאלעד אבל פחדתי שאמא שלו או אבא שלו יענו לי
אז ויתרתי על ההחלטה.
שכבתי על הספה, מחכה שיקרה משהו מעניין
או אפילו סתם משהו.
תוך דקה, אם לא יותר הטלפון צילצל
והנה משהו שיעסיק אותי
שיחה עם מישהו לא מזוהה, לבנתיים.
"הלו?!"
"יסמיניי?!"
"אלעדייי יאא התגעגעתי אליךך= [
רציתי להתקשר אבל פחדתי שמישהו אחר יענה לי"
"אהה חח לא נורא אז הנה אני התקשרתי= ]"
"אולי תבוא לישון אצלי?!"
"10 דק' אני אצלך.."ענה בהתלהבות.
"אז מה שלומך?! איך עבר היום?!" שאלתי ולפתע שמעתי מישהו מחייג כנראה מישהו מהבית שלו
פתח טלפון אחר.
לא יכולתי לסגור את הטלפון כי אז היו שומעים מהצד השני מי שזה לא היה.
"הלו?!" אמרו, ולצערי זה אמרה..אמא של אלעד.
"אלעד עם מי אתה מדבר?!"
"עם ידידה שלי, אני הולך לישון אצלה היא במצב קשה, סבתא שלה נפטרה.."
"איזה ידידה?!ההיא המגעילה? יסמין?!" אמרה בגועליות כל כך נפגעתי ממנה, לחשוב שלאנשים אין לב.
"לא, מיטל.. העשירה!" אמר בציניות
"אה אוקי, תלך תסגור את הטלפון אני רוצה לדבר.."
"כן אבל תיסגרי כדי שתתנתק השיחה..מיטל ביי.."
"ביי" אמרתי בקול מנסה שיצא דומה למיטל..
"אחח הילד הזה, אם אני רואה אותו מתקרב לילדה הזאת.."אמרה ואז ניתקה.
ניתקתי אחריה את הטלפון והלכתי לחדר.
תוך 10 דק' היה צילצול בדלת.
כמובןן שזה היה אלעדיי שלליי= ]
קפצתי עליו בחיבוקים ונעלנו את הדלת.
הסתכלתי על השעוון השעה הייתה כבר 12..
איפה אמא ואבא? שאלתי את עצמי.
החלטתי להתקשר לסבתא שלי, אולי היא יודעת.
"ההורים שלי החליטו לישון אצל סבתא שלי ושחכו להודיע לי, חחח איזה מסטולים" דיברתי לאלעד כשאני עושה את הדרך לכיוון חדרי.
אלעד שכב על המיטה
ואני, קפצתי עליו.
שכבתי מעליו וחיבקתי אותי אלי
חזק חזק, לא רוצה להיפרד ממנו.
הוא התחיל לנשק אותי ככה נפרדנו מהחולצה
מכנסיים וכל היוצא בזה, וכן אתם מנחשים נכון
הפעם השניה המדהימה שלי, עם אלעדי שלי.
עבר שבוע, אותו שבועע כואב מאז ש..
ודרך אגב,
מצטערת על היבוש= \
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
אתן יודעות שזה ממש מגעיל שבנות פה קוראות את הסיפור
ורואות שמהבוקר ששמתי את ההמשך
אין לי תגובות וזה אפילו לא מפריע לכן= \
מממממהמם=]
ייבשניית שללללי(:
תמשייייכי
בתתתתאלה
אלין, שיראינלוב, פרפרית-לילה
בתאל תודה. . .
חופש נעים לכולללללללללללללללללם= ]
תהנו!
תקציר הפרק הקודם:
הוא התחיל לנשק אותי ככה נפרדנו מהחולצה
מכנסיים וכל היוצא בזה, וכן אתם מנחשים נכון
הפעם השניה המדהימה שלי, עם אלעדי שלי.
עבר שבוע, אותו שבועע כואב מאז ש..
המשך:
אני ואלעדי נפרדנו.
חודש ושבועיים..
כאן הסתיימה החברות שלנו אני לא יודעת אם זה כולל את האהבה שלו אלי
אני רק יודעת שאני אוהבת אותו
ובחיים שלי לא אהבתי ככה.
בחיים לא תיארתי שזה יקרה, לא ידעתי שהיא תעשה משהו כזה
כן, אמא שלו.
עקבה אחריו שהוא היה בדרך להיפגש איתי.
------------
"יסמיני?!"
"כן יפפה שליי?!"
"אני רוצה לראות אותך, בואי ניפגש בגינה= ]"
"אחללה אני יוצאתת ביי ביי"
יום שבת, אמא ואבא אצל סבתא, אלעד ואני בגינה
ישבנו צחקנו
ופתאום מאמצע שום מקום
קפצה אמא של אלעד.
היא התחילה לצרוח על אלעד, צרחות שגרמו לכל הרחוב לצאת החוצה.
היא העליבה אותי, בכיתי כאב לי כל כך שזה מה שקרה.
יום אחרי נפגשנו בגינה שוב כדי לדבר על מה שאנחנו עושים הלאה.
"אלעד אני אוהבת אותך, אתה אמרת שאנחנו נעבור הכל יחד!
ולהיפרד זה לא יחד!"אמרתי מבין הדמעות ששטפו את פניי
"אני יודע, אבל לורן די הבנתי, זה לא ילך ככה...גם אני.."אמר והפסיק לשניה.
"מה אתה מה?!"
"לא אוהב אותך.."הוא אמר והרכין את ראשו.
קמתי מהספסל ופשוט הלכתי משם לא רציתי לראות אותו יותר
למה הוא היה איתי בכלל כל הזמן הזה? אם הוא בכלל לא אוהב אותי?
למה הוא נתן לי לספוג את כל העלבונות של אמא שלו?
הייתי די רחוקה מהגינה, הסתובבתי אחורה וראיתי שם את אלעד יושב, ובוכה?!
-------------
כל הסיפור הזה מבלבל אותי, למה הוא בכה?
גם אחרי שבוע אני לא מפסיקה לחשוב על הפרידה שלנו.
אני עדיין מנסה למצוא סיבה לכל זה
מנסה ולא מצליחה= \
"שלווווווווווווווווווום"
קפצה לחדר שלי בסערה, מי אם לא מיטל.
"היי"אמרתי בעצב
"אויי יסמיניי דיי כבר, תעזבי אותו
הוא סתם שקרן הוא לא שווה אותך!"
"אני אוהבת אותו!"
"אני יודעת, זה לא יעזור לך אם תשבי פה
יש לך עבודה היום קדימה יסמין אני לא מוכנה שאת תישארי ככה כל הזמן
אני לא מוכנה לראות אותך ככה ובטח שלא בגללו!"
לא אמרתי כלום פשוט חיבקתי אותה.
אני ומיטל ישבנו עוד קצת ואז היא הלכה..
הייתה לי רק עוד שעה לפני העבודה.
נשכבתי על המיטה
ונזכרתי בכל כך הרבה דברים..
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=
התקדמתי אליו..
הסתכלתי והתבוננתי בו..
'כמה שהוא יפה..' חשבתי לעצמי..
'אבל לא.. אין לי סיכוי איתו- הרי אני הענייה, המכוערת, "הברווזון המכוער של השכבה", למה שהוא יתייחס אליי בכלל?'
ככה המחשבות רצו בראשי...
ובלי לשים לב..
הגעתי אליו..
עמדתי והתבוננתי על פניו-
ללא ספק, הוא היה מדהים.
היופי שלו היה יופי אחר, הוא היה משהו מיוחד.
הוא חייך אליי. והחזרתי לו חיוך...
שרטטתי את פניו עם עיניי.. האף הקטן והסולד, השפתיים המלאות והמצויירות, העיניים הגדולות ותכולות.
התחלתי לגלוש עם עיניי אל גופו... משרטטת את כולו...
שיערו השחור והפרוע, וגופו החטוב והמעוצב שראו עוד מבעד לחולצה.
פתאום כל הפחד והחששות הגיעו, והרגליים שלי החזירו אותי למיטל...
פחדתי.
פשוט פחדתי, אולי פחדתי מהתגובה שלו. אולי פחדתי כי אף פעם לא עשיתי דבר כזה?
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=
ראינו את הסרט 'ירח דבש מטורף'
סרט ממש מצחיק!!
כשנגמר הסרט לא רצינו ללכת לישון.
אז ירדנו לגינה עם שמיכה ונשכבנו על הדשא מחובקים, מביטים אל השמיים.
זה היה רגע כל כך יפה!
חיבקנו אחד את השני, לא אמרנו כלום.
הסתכלנו אחד על השני והעיניים דיברנו בפני עצמם.
פתאום יצא מפי, "אלעדי אני רוצה לעשות איתך א ה ב ה "
אלעד הסתכל עלי המום, לא ידע מה לאמר.
"את בטוחה?"
"כן!" אמרת בהחלטיות.
"לא, את בטוחה שאת רוצה?"
"חח כןן!!"
"אני אוהב אותך!"
עשינו את זה שם על השמיכה.
בדשא תחת השמיים.
עשינו
א ~ ה ~ ב ~ ה
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-=-=-=-=-=
"איי אלעדי שלי", אמרתי בן כל הדמעות לעצמי.
ויצאתי מהבית לכיוון העבודה.
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
הווווא כןןןן אוווווהבבב אותתתתתה=[
הממממשך
תוודה יפות שללי= ]
עוד מישו?!
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
