היי לכם..
אני והאקס שלי ניפרדנו לפני 4 חודשים כבר..
אני כבר דיי השלמתי עם זה שאנחנו לא נהיה ביחד..
אבל מציקה לי הסיבה שבגללה ניפרדנו..
הוא בטוח שאני זאת שלא הייתי בסדר, כשבעצם אני נפגעתי ממנו ופשוט לא העזתי להגיד לו את זה - אז במקום לדבר איתו על זה, פשוט ניפרדתי ממנו...
הוא תמיד זילזל ולא ייחס חשיבות לרגשות שלי. לא הקשיב לי. ואני חושבת שזה בסיס לקשר.. לא?
והוא חושב שאני זאת שלא יכולה להיות בקשר רציני, ולא אהבה אותו מספיק..
הוא היה האהבה הראשונה שלי, אני לא הרגשתי ככה לאף אחד אחר.. גם הוא אהב אותי מאוד, עדיין..
אבל עכשיו, אחרי 4 חודשים אני מפחדת לעורר את הנושא הזה שוב.
כי אני חושבת ששיחה כזו יכולה להוביל לכך שהוא ירצה לשנות את היחס שלו כלפיי ולתת לזה עוד צ'אנס...
ואני לא בטוחה שאני רוצה שנחזור, כי בכל זאת - אנחנו אנשים מאוד שונים.
התחושה שלי שלא הצלחתי לאהוב אותו עד הסוף, כי היה לי מחסום ריגשי.
אין לי איתו מחסור פיזי, להיפך! רציתי שהוא יהיה הראשון שלי.. ואני עדיין רואה את עצמי איתו..
אני לא יודעת אם לדבר איתו על זה, או להסתפק בידיעה שאני יודעת שאני לא דפוקה.
כי דווקא יש מישהו חמוד בעתיד, אבל עכשיו זה הזמן הכי טוב להחליט - לפני שאנשים יפגעו..
אני אודה לכם אם תעזרו לי 😊
לדעתי תמשיכי הלאה. אם את יודעת שאת היית בסדר אין לך מה לדאוג כי אין לך שום רגש של אשמה או מצפון.
את צריכה לדעת שאם את מדברת איתו על זה קיים הסיכון או שתריבו והוא לא ירצה לדבר איתך יותר וזה יגמר לא נעים ושוב הכל יחזור אלייך או שאולי הוא ירצה לחזור.
תחשבי טוב טוב לפני שאת מדברת איתו אם בכלל כי זה יהיה מפגש קשה.
גמי חושבת שאת צריכה להמשיך הלאה וזה לא חשוב מי יצא "אשם" או מי לא בסדר ..זה שזה נגמר זה מה שבעיקרון חשוב ולא מאיזה סיבה זה נגמר ...אם לא הלך כנראה שזה לא היה צריך ללכת אני אורת לכי על המישו החמוד ועל תעסקי בדברים מהעבר ..כבר עברו 4 חודשים כל אחד פנה לדרכו וככה זה צריך להיות ..
מקווה שעזרתי =)
לא מסכימה איתכם.
אני דווקא חושבת שאת צריכה לדבר איתו על זה ולהתחיל את השיחה עם המילים
"אני לא רוצה שנריב אני רק רוצה לתת לך לדעת מה הרגשתי, כי אני חושבת שבפרידה לא הסברתי את עצמי מספיק וזו הייתה הטעות שלי.
אני חושבת שאם לא תדברו על זה, זה תמיד יאכל אותך.
ככה דברי איתו, תדעי שעשית את שלך, שהכל מונח על השולחן
ואם זה לא עובד אז זה לא עובד אבל לפחות אין דברים שאת מסתירה..."מסתירה"
אם לא תדברי איתו תמיד המחשבות של "ומה אם היינו יכולים להיות עכשיו ביחד"
ירוצו לך בראש.
בהצלחה.
-קארין-
לדבר זה תמיד טוב אבל השיחה עצמה יכולה מאוד לפגוע בה לכן כדאי שהיא תדבר איתו כשהיא מוכנה ושלמה עם זה.
לדעתי זה לא חייב להסתיים בצד אחד פגוע.
זה תלוי באיזה נועם היא מתחילה את השיחה ובאיזו גישה.
ואני בטוחה שזה ממש לא חייב להגרר לריב או לזה שהיא תצא פגועה.
אני פשוט חושבת שהמעשה הזה יהיה רק בשבילה, בשביל השקט הנפשי שלה.
אבל בסופו של דבר היא תעשה מה שהיא חושבת שהכי טו בשבילה. 😊
-קארין-
תקשיבו בנות, תודה על העצה...
זה אכל אותי מבפנים, הלכתי לפסיכולוג..
החלטתי שאני לא אפתח את הנושא..
אבל למרות זאת אנחנו עוד בקשר ואתמול ישבנו איזה שעה לבד לדבר.. סתם על דברים..
אני כל כך רוצה לנשק אותו, לחבק אותו..
אבל זה יהיה לא בסדר..
זה כמו לפתוח את הכל במעשים ולא במילים..
מה אתן אומרות??
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 12/04/2006) לדעתי תמשיכי הלאה. אם את יודעת שאת היית בסדר אין לך מה לדאוג כי אין לך שום רגש של אשמה או מצפון.
את צריכה לדעת שאם את מדברת איתו על זה קיים הסיכון או שתריבו והוא לא ירצה לדבר איתך יותר וזה יגמר לא נעים ושוב הכל יחזור אלייך או שאולי הוא ירצה לחזור.
תחשבי טוב טוב לפני שאת מדברת איתו אם בכלל כי זה יהיה מפגש קשה.
מסכימה..
