הסתכלתי עליו באדישות כשצעד לעברי, ולפני שהצלחתי להבין מה קורה מסביבי כבר הייתי איתו בתוך האמבולנס, שם אבל לא שם. חושבת מה יקרה, מה קרה. ישבתי מחוץ לחדר הניתוח מחכה לפרטים וכל מה שרציתי לעשות זה להחזיר את הזמן אחורה- לנסות להבין מה קרה ואיך הייתי יכולה למנוע את זה.
כנראה שנרדמתי, כי כשהתעוררתי הכל היה חשוך, האחות דיברה בטלפון בקול חלש, ואני? ניסיתי להיזכר בזוועה.
אחרי שהגעתי לחדר שלו סוף סוף, ישר דמעות עלו בעיניי והדמעה הראשונה לא איחרה לבוא ואחריה שטף של דמעות. אחרי שנרגעתי הרגשתי את ידו אוחזת בחוזקה את ידי, והיה אפשר להרגיש את היסוסו. הרמתי אליו את עיניי וכל מה שיצא מפי זה: "אל תעזוב אותי", והדמעות שוב חזרו לעיניי. הוא מחה את הדמעות מלחיי ואמר:" אי אפשר לעזוב מישהו שלעולם לא היה שלך!". המילים האלה כל כך כאבו לי, ידעתי שהוא צדק אבל לא רציתי שירגיש בכך. הנחתי את ראשי על ידו בתקווה שיסלח לי אבל זה כבר היה אבוד. צפיתי בהם מכסים את גופתו, כבר לא היה בי כוח להמשיך לבכות אז הפסקתי, אנשים נדהמים מהאדישות שלי, חוסר הפגנת הכאב. הם טועים, כי העובדה שאני לא מגיבה לשום דבר מעידה על הכאב שעובר עליי.
מאותו יום, אני לא מדברת על מה שקרה, אף פעם לא דיברתי, רק שתקתי וניסיתי להוכיח להם דרך שתיקתי שזה כואב לי יותר מכל אחד אחר. לפעמים אני מרגישה שאני מעוררת רחמים כשאני שותקת, הרי הכאב שלי לא יותר חשוב מהכאב של הוריו השכולים אבל לפחות להם יש עוד 4 ילדים שיפצו על הכאב, ולי.. אין אפילו בנאדם אחד שיצליח להבין אותי.
שחזרתי את כל מה שהתרחש במוחי- הידיעה, הבגידה שלו, הרצון לסלוח והמכה שגרמה לי לצלול למטה.
ועכשיו, גם אחרי המכה, אין לי את הכוח הדרוש לסלוח.
הכל קרה מהר מדיי, גיליתי שאני לא שייכת למשפחה שחייתי בה כל חיי.
הוא היה המקלט שלי, אבל גם הוא בגד בי, שתק ונתן לי לחיות במחשבה שלכאן אני שייכת,
אך אין ספק הוא היה האח שלי גם אם לא היה בינינו קשר דם.
ואז, כשהרשתי צורך לברוח מהכל ומכולם, לא לשמוע כלום ואף אחד;
להיות לבד עם עצמי ואנוכי, לחשוב על המקום ממנו באתי ולאן אני שייכת;
הוא צץ משום מקום, החליט שממנו אני לא צריכה לברוח ושאותו אני צריכה לשמוע;
לעולם לא השאיר אותי לבד וגרם לי להרגיש שייכת לכל מקום שאליו הוא שייך;
כל החלטותיו התאדו לאוויר כשצפיתי בו באדישות ולא עשיתי כלום על מנת למנוע את הזוועה-
המוות שלו שכל כך רציתי שיהיה שלי.
וכעת, אני כאן, צופה בהוריו השכולים שאיבדו את בנם האהוב ואיתו את בתם המאומצת...
כי אני הייתי אחותו- לא הבת שלהם!
-------------
בחדשות המקומיות דיווחו על מקרה ישן- צעיר בן 17 נדרס בניסיון למנוע מאחותו לברוח מהבית.
לפי המקורות, הדבר קרה בעת משבר משפחתי, בו אחותו בת ה-16, גילתה כי היא מאומצת ושלא רק הוריה הסתירו זאת ממנה אלא גם אח שלה. הסיבה שבגללה הזכירו את המקרה הישן היא שאחותו המאומצת של הנער התאבדה ובמכתב ההתאבדות שלה ביקשה לגרום לאנשים להבין את מעשייה ואת המקרה הישן ע"י פרסום המכתב. לפי בקשתה, יום אחרי שהיא התאבדה פורסם בעיתון כך: "כל מה שרציתי ברגע שנודע לי שאני מאומצת, זה לברוח קצת, להיות לבד, ולנסות להרגיע את הדמעות. עד היום האשמתי את עצמי על הצורך הזה להיות לבד באותו הרגע, כי באשמת הצורך הזה- באשמתי, אח שלי שלא היה שלי נדרס. הוא רק רצה להסביר לי למה הוא לא סיפר שאני מאומצת.. אני בטוחה שהיו לו סיבות מוצדקות, אך הבגידה שלו כאבה יותר מכל, והיה לי קשה לסלוח. אך ברגע הזה בו הייתי איתו באמבולנס, ואחזתי בידו, לא היה בי צורך לסלוח יותר כי ברגע בו ראיתי את גופו שרוע על הכביש סלחתי, רק לעצמי לא סלחתי. לכן החלטתי לשים קץ לכאב- לחיים. והנה לכם אנשים, הפתרון למסתורין שהיה בתעלומה זאת."
יואו איזהעצוב..
את כותבת יפייפה
ואאאאאאאאווו..
זה כזה יפהה...
את פשוט מרתקתת אותייייי...
מוכשרתת!!@#$
מקווה לקרוא עוד שירים שלך..:]
את מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי.. ~::~ החיים האמיתיים ~::~
אני אשמח לראות תגובה שלך שם.. אם רק תרצי..
שיהיה לך יום טובב וחופש מהנהההההה,
אוהבתתתתת,
דניאלוש=]
מ=ד=ה=י=ם!!!
תמשיכי לכתוב ולפרסם פה!!
ואאאי קרינייי זה מדהההיםם
אהבתייי מאווווד!
את פשוט מוכשררררת
ואני פשוטט אוהבתותךךךך=]
מוואאההה
בתאאאלוש
וואאאאאאו קררריני
כל פעם את מפפפפתיעה אותתי מחדש
אני כ"כ אוהבבבת לקרוא קטעים/שירים/סיפורים שלך
הקטע הזה מדדדדדהים
תמממשיכי לכתובבב לנו =]
אוהבבבת אותתתך @!#$
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
יאה איזה עצוב ומרגש זה !
מאמי תמשיכי לכתוב !
הסיפור שלי :" לבחור בין המוות "
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...opic=39699&st=0
יאא שמחה שאהבתן!
תודה מתוקות 😁
עצווב אבלל כ"כ יפהההההההה!!!
את כותבתת מדהיייםםם!!
אוהבת >
יאוו איזה עצובייייי!!
ממש יפהההההההה
מעלףףףףףףף
מושלםםםםםםםםםםםם
אמאאא כזה מרגשששש
ומפחיד וכואבבב והכול ביחדדדדד
תמשיכי לרשום תמידדדדדדד
מור'צי 😊
את כתבת?????..
זה פשוט מדהיםםםם את ריתקת אותי למחשבבב חחח
ואוווו מצמררר כמה כישרון כמה?!!?!?
אוהבת המון -זוהר- 😊
אין לי מילים!..וואווווווווו זה ממש ממש אבל מ-מ-ש מהמם
יש לך וואחד כישרון
פשוט סיפור שמרתק אותך למחשב ואת לא מוכנה לעבור לשום דבר אחר
עד שאת מגיע לסוף..
וזה עצוב בטירוף 😢
תמשיכי ליכתוב!!
מסכים עם זוהר ועם קומפקטית..
את פשוט מוכשרת!
באמת שריתקת אותי למחשב!
הצמדת אותי!
כתבת את זה בצורה כ"כ יפה,
כ"כ אמיתית וכואבת...
רעיון מדהים!
תמשיכי לכתוב ת-מ-י-ד!
אוושרי!=]
אני ממש שמחה שאהבתן!
ותודה על כל המחמאות בנות! 😁
---עריכה---
ואהבתם 😛
אושרי לא שמתי לב לתגובה שלך סורי 😁
אתר האהבה הישראלי