לא מצליחה להתגבר... =(

😢 הוא רדף אחריי בביצפר כל הזמן..הוא קטן ממני בשנה
כל הזמן היה זורק לי מחמאות ואף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות [לא מתנשאת אבל התרגלתי לזה כבר]
וחברה שלי פתאום פקחה את עיניי ואמרה לי שהוא ניראה טוב אז אמרתי "למה לא"
הכרנו והתאהבתי בו..לאט לאט, כי הוא התאים את עצמו אליי, הוא שיחק בתפקיד אחר
אני ילדותית כזאת [לא באופי] אלא בהתנהגות, אתם יודעים קולות ודילוגים וכאלה [אני בת 16+]
אז הוא גם היה ככה..והתלהבתי.. כי סופסוף מצאתי מישהו שמתנהג ככה והוא רוצה אותי ואני אותו
ואז שיחקתי בו, כי חשבתי שזה מה שיחזיק אותו קצר..ועשיתי הרבה שגיאות וכל הזמן אמרתי לו בוא ניפרד זה לא מתאים והוא אמר לי "איך שאת רוצה" אבל התחנפתי אחר כך.
אפילו בגדתי בו וסיפרתי לו את זה!! :Q אני ניזכרת בזה וניגעלת מעצמי
אמרתי לו שהוא בעדיפות שניה והוא נפגע.. אבל הוא סלח כ"כ מהר וזה מה שהיה ניראה לי חשוד
החלטנו להיות חברים, הייתי מאושרת, הבטחתי לעצמי שאני אפסיק עם הטעויות, 4 ימים הינו חברים ואז זה הגיע.. הוא אמר שלא מתאים ועדיף שניפרד לפני שניפגע אבל הוא עדיין "דלוק" עליי.
רציתי למות!! כל האושר שהיה לי בחיים נעלםםם הכל בגללו! האשמתי רק את עצמי כי זה מה שהיה לי הכי הגיוני [עם כל הטעויות שעשיתי] אבל עכשיו עברו כבר חודשיים ואני עדיין מנסה לגרום לו לקנא בכל מיני דרכים, חבר שלו רוצה לצאת איתי והאמת זה רעיון לא רע כדי לגרום לו לקנא, אבל זה רוע לב לצאת עם מישהו כדי לגרום למישהו אחר לקנא
בקיצור דיברתי עם חברה שלו לשעבר לפני כמה ימים וגילתי שהוא עשה לה אותו דבר, גרם לה להתאהב בו ועזב אותה, הוא ילד קטן הוא אפילו לא נישאר ידיד שלי, אנחנו עדיין מידברים פה ושם אבל בריב כזה של ציניות והוא אמר לי פעם שהוא יצא איתי רק בשביל דבר אחד.....לא קשה להבין
לפעמים באים אליי ילדים שאני לא מכירה ואומרים לי את עדיין אוהבת את ** נכון? ואני אומרת שלא אבל הם ממשיכים לחשוב ככה [לדעת!]
ושלשום דיברנו והוא אמר לי שהוא מתחיל להתבגר ואני יהיה מתה לחזור אליו
ומתי שהוא ירצה חברה הוא יחשוב עלי כאופציה.. צחקתי ואמרתי לו שאני לא רוצה אותו בכלל ואני אוהבת מישהו אחר
הוא: "את אומרת ככה אבל בתוך תוכך את אוהבת אותי יותר מעצמך"
זה לא מתקרב אפילו למציאות.. אני פשוט רוצה אותו בחזרה, לא אוהבת, פשוט רוצה
אולי לנקום אולי בגלל מי שחשבתי שהוא,אבל אני תקועה
קשה לי להמשיך הלאה בגללו..
ואני פוחדת שבאמת יום אחד הוא יבוא וירצה שנחזור [שוב בשביל אותה מטרה] ואני לא יצליח לסרב ויאמין לו ואז שוב יפגע
או שאני יסרב בגלל שאני יחשוד והוא ילך למישהי אחרת ובאמת אני יראה שהוא נהיה בוגר ורציני ויתחרט שלא האמנתי לו
אני לא יודעת כבר מה לעשות :'[
הרגשה טובה לפרוק, גם אם אף אחד לא קרא, תודה! 😕