בהצלחה במבחן מושלמת שלי
אוהבת'ךךךךךךךך אחות מהממת שליייי
מחכה להמשך =)
שאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלום!
אני קוראת חדה ומזה התלהבתי מהסיפור שלך..
הוא ממש ממש ממש ממש ממש יפה..
תמשיכי..
לופ יו
חחחחח סיפור יפה קראתי עכשיו הכל מחכה להמשךךךךך
חחח תודה רבההה שמחה שאהבתןןןן
והתחלתי לכתוב אותו אז אולי אני יפרסם היום.. לא בטוח...
תמשיכיייייייייייייייי יפיופהההההההה שליייייייייייי =]
חחחחח יא בנות... אין לי זמן.. וכתבתי המשך נורא קצר...
בערך דף.. אז עדיף לחכות....
הינה....
שוב מצטערת...
אבל נראה לי הצלחתי להעריך אותו קצת..
אני מתחילה להיות חפרנית..חחח לא טוב
יאללה בתגובה הבאה המשךך
אוהבתת
טלוש
יעלוש!!! יפה שלי!!! אני כל כך אוהבת אותך! ושמחה שהשלמת איתה!
הפרק מוקדש לךךך
ולכולכן!!!
ולמרות שלא הכרתי את הבנאדם .. הייתי בטוחה שהוא מחייך באותו הרגע..
את אותו החיוך הייחודי שהוא רק שלו..
איפשהו שם מאחורי הדלת...
לאחר מכן עומרי ניגש אליי ויחד איתו גם לילך, הם הלכו יד ביד ואני כבר הבנתי מה הולך פה... כאילו שזה לא
היה ברור... "אנחנו ביחדדד" הכריז עומרי באושר ולילך חייכה אפילו חיוך עוד יותר גדול ורחב מהחיוך שלו...
שמזווית העין שלי...זה היה נראה מ-אוד קשה..
כל הרעש והשמחה שהיו ברקע עוד ממקודם רק הלכו וגדלו והתעצמו כתוצאה מההכרזה הזאת ונשמעו כל מיני
קולות רקע שחלקם צעקות, שריקות, אנחות וחלקי דברים קטועים כמו: "ברוך השם!" "הגיע הזמן!" "למה
חיכיתם עד עכשיו?" "מזל טוב!" "ידעתי!" וכו' וכו' וכו'.
אחרי ההכרזה קפצתי בחיבוק שימחה על עומרי ולילך ואמרתי להם מאושרת מתמיד "מזל טוב! אתם תהיו זוג
מדהים! ושלא תעיזו לפספס את זה! כן?!" "נראה לך?! עד מצאתי אותו? בחיים לא!" צחקה לילך אך שמעו
שהתכוונה לכל מילה ונתנה לעומרי נשיקה מתוקה בפה...
הייתה לי צביטה קטנה בלב..למה דווקא עכשיו אני מרגישה שזה פתאום כל כך חסר לי?חשבתי
כולם מחאו להם כפיים ועומרי? עומרי היה הבנאדם הכי קורן, זוהר ומאושר בכל החדר!
אחרי שכולם נרגעו קצת (אבל רק קצת כן?!) עומרי הכיר לי את כל החברה, ובעצם את כל מי שהיה שם
בחדר, ושאני אומרת את כולם זה פשוט את כווולם! בחיים שליייי, בכללל 16 שנות חיי המועטות אך היחסית
דיי ארוכות לא ראיתי כל כך הרבה שלמות ויופי מרוכזים בחדר אחד! שלא נדבר על רחוב שלםם שכונה
שלמהה עיר שלמההה פשוט פארדייז (גן עדן)! חסונים...שזופים..חלקים..שריריים..דברים מדהימים שיצר
הטבע.. שמחכים ר-ק לי! מתי הספקתי להגיע לגן עדן? תודה ה'! תודה!
אבל עדיין...הראש שלי...הראש שלי כבר מזמן ריחף אל מעבר לדלת... ויחד איתו גם הלב...
אחרי כל המחמאות, החלפת המספרים ועוד כמה שירים שרקדנו- או יותר נכון שרנו, מלווים בהרבה זיופים
וקפיצות באוויר מחזיקים יד ביד כאילו אנחנו רוקדים איזה ריקוד עם מטומטם ולא נודע, כולם התחילו להתארגן
ולהתקפל איש איש לביתו. רק דורון, חברנו הנאמן, נשאר לעזור לזיו ולדי.גי לסדר את כל הדברים האחרונים
אבל הוא לא יכל לתת לי ללכת מבלי להשמיע לי "קמצוץ" מחוות דעתו האישית... "בונא!! איפה למדת להזיז
ת'תחת ככה?! ואיך מגדלים תחת כזה? ובעוד חור כזה קטן ונידח כמו אשדוד! לא זוכר לי שגם לאמא שלי היה
אחד כזה..ושלא נדבר על החייל...החייל... את נהנת להכאיב לאנשים?! כמה את חושבת שאנשים יכולים
להביא ביד? אנשים הלכו מפה באמת הביתה! ולישון! הרסת את החיי סקס של כולם! תגידי, רק בינינו, את
אמיתית?" פה כבר הבאתי לו מה צביטהה את שתאפס אותו מכל הכיוונים, גם תקטול לו ת'שטף דיבור הזה וגם
להראות לו שאני באמת כאן...'מציאותית'
אחרי זה התחלנו ללכת אני עומרי ולילך לכיוון מכוניתו... הם היו שקועים בשלהם ואני הייתי שקועה בשלי...
למה אף אחד לא הזכיר אותו אפילו פעם אחת? ואיך בכלל קוראים לו?? ויש בכלל מצב שאני יראה אותו שוב??
ולמה לעזאזל זה מעסיק אותי כל כך הרבה?! אחרי שהגענו למכונית של עומרי הם התיישבו מקדימה ואני
מאחורה... עצרנו ליד ביתה של לילך אבל זה נראה כאילו היא לא רוצה לרדת.. חחח אחרי מליון חיבוקים
וליטופים ונישוקים שרק הקשו עליהם יותר ויותר אמרתי "חח איזה חמודים! קוטותי וצבוטותי ממש!(כמו
הבדיחה הזאת מי נשאר? צבוט אותי.. חח עזבווו) חח סתם סתם אני צוחקת! זה כולה כמה שעות! איידה! אני
מבטיחה לכם שתשרדו... עליי!" "חח קנאית! גם אני אוהבת אותך!" אמרה לי לילך ולפני שהספקתי להבין
מה היא עושה היא קפצה מהכיסא הקדמי למושב האחורי-עליי והדביקה לי מלא מלא נישקוקים קטנטנים בכל
הפרצוף.. "אני מרגיש מקופח" ילל עומרי בקול של ילד נעלב... "חחח גם אני אוהבת אותך!" אמרתי לעומרי
ואחרי שלילך ירדה נסענו סופסוף הביתה.
"סוף טוב הכל טוב" אמרתי לעומרי אחרי שנכנסנו הביתה.. "חחח כן! ואת יודעת? זה גם הרוב בזכותך... אני
חייב לך אחד...אני פשוט מודה ל-ה' שהכרתי אותך...ומצטער על ההזנחה.."
"זה בסדר...לא סבלתי כל כך..." אמרתי לו עם מבט שובב... "חחח כן...ראיתי.." צחק עומרי והביא לי
בקריצה.. "יווווווו" אמרתי לעומרי והרגשתי את לחיי מאדימות.. איזה מזל שאני שחורה ואי אפשר לראות
עליי...חחח וחיפשתי בעיניי כרית טובה להנחית עליו... "לא..לא...בבקשה...מחר...אני עייף מת.. ואני רוצה
כבר לחלום על ילדה שקוראים לה לילי לילילילילילי והיא שלילי לילילילילילי" שר לי עומרי את השיר הישן
הזה... "חחח טוב טוב יא ילד מאוהב.. אתה פשוט פחדן! ונמשיך הכל מחר! כולל השיחה הזאת! זה לא ישאר
ככה!" אמרתי לעומרי והתחלתי לצעוד לכיוון החדר האורחים.. קלטתי אותו בזווית העין ממשיך לעמוד מסתכל
עליי ומחייך... רררררררר אני לא כזאת שקופה! ולמה יש לי הרגשה שהוא יודע משהו שאני לא יודעת?!
אך פתאום הרגשתי כל כך עייפה... אז החלפתי בגדים וצנחתי למיטה... בראשי עוד הספיקו לרוץ להם קטעים
קטועים מהערב... מהריקודים..מהשירה..מעומרי...ובעיקר? ממנו...
"חחחח כן...ראיתי.." נזכרתי במשפטו של עומרי... מחר אנחנו נסדר את אזה... אמרתי בלב.. אבל בנתיים?
Have a nice dream 😊
מקווה שאהבתן...
מחכה לתגובות..
אוהבתת
טלוש
שלח לי בטעות פעמיים חחח
מחכה לתגובות..
טלוש
מדהההההים=]
מוכשרתת שללללי את!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם המשך דחוףף
אתר האהבה הישראלי