אהבה ניצחית- במשמעות אחרת

עכשיו היד כבר לא כואבת..
התעודה בסדר.. ממוצע 85.. ירדתי..=[ יכול להיות יותר טוב,
היה היום כל - כך עצוב,
נפרדנו מכולם.. עדיין עומדות לי הדמעות בעניים!!..

ועכשיו.. מתחיל ה

ח ו פ ש!
סוף סוףףףףף.. אתן מתארות לעצמכן?!בטח עכשיו יהיה פול זמן ותקבלו מלא המשכים..
תהנו ותנצלו כל ר ג ע בחופש הזה.. תשתוללו, תעשו חיים.. אבל הכי חשוב- תשמרו על עצמכן כן?!

אוהבת אותכן המון..
ואני מקווה שיהיה לי מספיק כוח לכתוב לכן המשך בערב!!!

גלו'ש שלכן!!!!

הלוואי וזה היה נקרא חופשששש..
חחחח וממוצע 85 זה סבבה רצחחחחח
אני בכלל רק מחר מקבלת תתעודה בצפר דפוק =\\\
ואז יש עוד 3 בגרויות שהאחרונה ב12.7 אז לא כל כך יש חופש כרגע
לפחות לא לי.. חח ולא לכל מי שניגש למועד ב' במתמטיקה.. באסה!
מחכה להמשך בובהההה מואאאאאאאאה

השאיר אותי לבד.
שוב לבד.
שוב השקט.
לא הייתי רגילה לשקט בימים שמחים.
הייתי בדיכאון, כבדה שכזאת ורק מועדון היה חסר לי על הראש.

נאנחתי, וניכנסתי למקלחת.


פרק 46-

התקלחתי בזריזות ויצאתי,
לבשתי חצאית מיני שחורה עם סטרפלס ירוק ובאפלו פתוח שחור.
התאפרתי טיפה , הסתרקתי.. וירדתי למטה.

"יוצאת?!" איתמר שאל.
"אהא" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ.
"אני שמח" הוא אמר.
נכנסתי למטבח.
"אמא אפשר כסף!?" שאלתי..
"לאן?" היא שאלה
"מסיבה" אמרתי
"איזו?"
"במועדון" עניתי
"כמה?"
"100" עניתי, פי איזה תחקיר.
"תשמרי על עצמך כן? חסר לך! " היא אמרה
"טוב אמא" אמרתי והיא נתנה לי כסף.
תוך כמה דקות כבר הייתי בחוץ..
השעה הייתה 11 שהגענו למועדון, די מוקדם- הוא בדיוק נפתח.
אמרנו שלום לכולם.. ואחרי הדחסויות נכנסנו.
המקום היה גדול ומלא.
המוזיקה שבקעה והגיעה לאוזני ישר הזיזה את גופי לפי הקצב.
היה צפוף ומחניק מריח של סיגריות.
התחלנו לרקוד במרכז הרחבה.
גילי לא הייתה, ולא תיארתי לעצמי שזאת תהיה סיבה למסיבה.
מאור ושלומי לא הפסיקו לרקוד ביחד, הגניבו נשיקות ונגיעות.
קינאתי בהם והתגעגעתי לרן.

רקדנו אני, אור, עדי ושני ביחד.
היה מצחיק וכיף.
נזכרתי בתקופות עם רן,

___
התנשקנו, התחבקנו.
מגעו הקסום התחכף עם גופי.
הרגשתי בעננים.
המוזיקה החזקה שבקעה לא הפריעה לנו להביט אחד בעני השני, להפך, עזרה.
הרגשתי איך ידיו מטיילות על מותני, זזנו לפי הקצב.

הידיים שלו,
היו קסומות
___

הרגשתי ידיים על מותני.
ידיים קסומות.
דומות ליידים של רן.
הסתובבתי, דבר ראשון ראיתי את עניו,
השיר שהתחלף בזריזות החליף גם את תנועות הריקוד בחושניות יותר,
הוא התקרב.
הפעם ראיתי את פניו בבירור..



מתחיל השיר שלנו,
תהנו מהפרק!! (:


טניוש, שיהיה לך רק בהצלחה יפה שלי!!!
תעברי את זה ותהיי פנויה לכל החופש (:

קצרררר...

ההההמשך!

מעלףף המשךך

קצרר אבל מדהיםם
מחכה להמשך נוסףף מאמי
תהני בחופש =]

העאעהאעה זה קצר ביותר..
נגמר לי מהר מידי... 😢
אבל מדהים כמו תמיד..
תמשיכי בובה
ואני שמחה שאת מרגישה יותר טוב..
הממוצע שלך!? הוא טוב מאוד.. חפיפ אם ירדת,
העיקר הוא נישאר טוב..
מווואהה

פרק מדהים כמוך מאמייייייי
חחחחח בע"ה גם את זה נעבור אני מחכה לזהההה חחח
מחכה להמשך בובההההההההה
מואאאאאאאאה לאב יאאא

פרק מדההההההההים!@#$@

חובבבה לעשות המממשך :]

חופשש מלא חוויות גם לך מהממת ששלי..
אוההבת=]

בוקר טוב (:


תודה לכן..=]

המשךךךך..

אעהאהה !
זבלוווונית ..
בדיוק במתח !
מי זה היה ?
חחחחחחחחחח

המשך 3>

למרות שלא ממש הגבתן..



מעפן ברמות!.

הרגשתי ידיים על מותני.
ידיים קסומות.
דומות ליידים של רן.
הסתובבתי, דבר ראשון ראיתי את עניו,
השיר שהתחלף בזריזות החליף גם את תנועות הריקוד בחושניות יותר,
הוא התקרב.
הפעם ראיתי את פניו בבירור..


פרק 47-

פניו היו קסומות, כך גם ידיו.
הוא היה כל כך יפה. לא ראיתי יופי כזה מעולם.
בהתחלה חששתי.
התחלה חדשה.
ראיתי את רן לנגד עני- אך זה לא היה הוא.
המשכתי לרקוד איתו.


__
התיישבתי בין רגליו של רן.. והנחתי את ראשי עליו..
מגע גופו החשוף היה חמים ונעים, אהבתי את הריח שלו.. אהבתי את גופו.. אהבתי הכל בו.. כל כך אהבתי שהסתנוורתי מרוב אהבה.. הייתי מאושרת.. כנראה האדם הכי מאושר עלי האדמות.. לא הבחנתי כמה כואב היה לגלות את האמת אחר כך, כמה האמת הייתה מאכזבת ודוחה.

המשכתי להביט בעניו, שוקעת בחלומות.. הוא הביט לכיוון האח חושב על העתיד.. או אולי עד כרגע, או על העבר שלו.. העבר...

המשכתי לשב לצידו, ולחשוב עליו.. עד שהתייאשתי מהחום שהתחיל לשרוף את גופי..

__

היה לי מין הבזק.
הרשתי לעצמי להתפרע.
הוא התקרב.
התקרבתי.
הוא נגע,
נגעתי.
הוא היה כל-כך יפה, ממש כמו מלאך.
אך הרגשתי מגעיל,
איכזבתי אותו. את רן שלי.
הוא הבטיח שיחזור, ואני- לא מחכה לו!
הוא העביר את ידו על ידי החשופה וצמרמורת עברה בגופי.
חשבתי על רן באותו הרגע,
כל -כך התחשק לי לגעת בו, ולחבק אותו , לנשק אותו.
הרגשתי שזה סתם, שאני מענה את עצמי, מתענה.
שרן לא יחזור, לפחות לא בקרוב ועלי להתמודד עם המציאות.
הרגשתי איך פעימות ליבי משתנות והאנרגיה מתעצמת.
"איך קוראים לך?!" שמעתי את הילד אומר, בקושי שמעתי.
"ליז" צעקתי, בין כל המוזיקה והילדים הנדחסים בקושי היה אפשר להבין משהו.
הילד חייך אלי.
איזה חיוך!.
הרגשתי איך הבזק אור ניטז על עניי, ואיך גרוני שורף.
"עזבי אותה, אל תתני לה לשתות!" שמעתי את קולו של איתי וצחקתי.
"איתיוש.. נשמה שליייייי" צעקתי.
הילד היפה שרקד למולי הביט באיתי, שנינו הפסקנו לרקוד.
"ליז, את שיכורה.. רוצה ללכת?" איתי שאל
"לא, דווקא עכשיו? אני נהנת" חייכתי
איתי הסתובב והלך.
"אז.. איך קוראים לך?!" שאלתי
"עמית" הוא אמר. המשכנו לרקוד.
הוא לבש חולצה ורודה מכופתרת שהייתה פתוחה, וג'ינס.
לא ייחסתי חשיבות לכאבי הראש שפקדו אותי באותו הרגע, רק לי ולו ולתחושה הנהדרת שחזרה אלי.
סוף- סוף יכולתי להרגיש בנוח.
סוף- סוף הפנמתי את העובדה שכשרן יחזור, הוא לא יהיה לבד, רן הלך כדי לשכוח את העבר.. ואני חלק מהעבר שלו.
הקלדתי לעמית את מס' הפלאפון שלי. והלכתי.
יצאתי החוצה, לעבר הכביש שהיה ריק, איתי רדף אחרי.

"איתי נשמה שלי למה אתה לא נהנה? לך כפרה אני אהיה בסדר" אמרתי והייתי כל-כך שיכורה. לא זכרתי מתי שתיתי כל כך הרבה.
"לא עוזב אותך לרגע!"
"אחח ילד נדיר שלי" אמרתי והוא חייך.
נשכבתי על הריצפה וצחקתי.
"דייי..קומי.. ליז קומי" איתי צעק.
"חח נשמהההה.. רוצה עצה?" שמעתי איזה ערבי אחד אומר משהו לאיתי.
"מה?" איתי שאל אותו.
"דרוך לה על הראש, הכי טוב!"
"אמן תמותתת" צעקתי לו וצחקתי בקולי קולות. הוא הלך.

הפלאפון שלי צילצל.

"הלווווו" עניתי בצרחה והשתקתי את עצמי עם היד על הפה. איתי צחק ממני.
"טובבב..אני נכנסת" עניתי לעדי.

"יאלה בוא לפני שהכונפה עולה עלי במכות" אמרתי ונכנסתי.
שוב לרחבת הריקודים.
שוב המוזיקה החזקה.
השירים הכי אהובים עלי נשמעו, ולא יכולתי שלא לרקוד.
ידעתי ששתיתי כדי להתפרק.
המשכנו לרקוד. את עמית לא מצאתי עוד, לא השאיר סימן או זכר.. ורציתי לראות אותו שוב.
ראיתי בזווית העין את איתי רוקד עם מישהי, צמוד- אולי צמוד מידי.
ואז הם התנשקו, אני לא זוכרת איך ומתי.. אבל זה קרה.

"איתי.. גיליייייייי ימפגר" אמרתי לו והוא הסתובב
"איפה?" הוא שאל
"בתחת שלי אדיוט!" צחקתי.. הוא לא ענה והמשיך בעיסוקיו.
"נו איתי יא הומו, גילייי" צרחתי.
"מה גילי, היא לא פהה!!"
"אבל היא בבית, והיא אוהבת אותךךך" אמרתי..

הוא שוב לא התייחס.

הלכתי לעדי בחזרה והמשכנו לרקוד.
חזרתי הביתה בערך ב-5 וחצי, גמורה מעייפות.
כאב לי הראש, בכיתי והקאתי כל כך הרבה.

מחכה להמשך :}

איזה רע איתיייייי