פרק מושלםםםםם!!!
תמשיכייייי
תודה..=]
הדרוש-
שלי? למה מאמי? חחחח\
מדהים!!
המשך!
אוהבבבבבבבבבת
אאלה מתווקה תממשיכי
יפה !#
מדהיםם גלוששש
תמשיכייי =]
אחחחחחחח איזה סיפור מושלםםםם!!!
גלושש... הכישרוןן נוזלללל ממךך בוביייי...:]
😊 המשךךךךך 😊
שיהיה לך יום טובבבב,
אוהבתתתתתתתתתתתתתת,
דניאלוש=]
*רושמת המשך*
דניאלוש, תודה יפה שלי! אוהבת אותך! מוכשרת אחת! סיפור מהמם יש לך..
תודה לכולכן,
הדרי, מה הכוונה לרן דנקר הזה? חחח..
גלוש 😊
יווווווווווופי [=
תממשיכי כבר ,..
2 דמויות התקרבו מרחוק לעברנו, פוסעים ומשאירים עקבות על החול הרטוב, 2 דמויות מוכרות התהלכו לכיווננו, ליבי הפסיק לפעום, הבטתי לעבריהם, איתי לא שם לב וקפץ עלי בנשיקות בלחי, הבטתי בו, וזה היה-הוא!
פרק 7-
"אהה.. לא אמרת שאין לך חשק לבוא לים?" שמעתי את קולו של רן, הבטתי בגופו החשוף ובעניו המאוכזבות. נעמדתי ישר, הוא התחיל ללכת, פוסע על החול הרח, וכל פסיעה שלו מכאיבה לי בלב
"רן, חכה אל תלך!" רצתי אחריו ועצרתי אותו.
"מה עובר עליך תגידי? רק אתמול חזרנו וככה?" הוא שאל.
"נו רן! זה לא מה שאתה חושב" אמרתי ואיתי רץ והצטרף.
"באמא שלך רן, אתה יודע שאנחנו רק ידידים טובים!" איתי אמר לרן.
"יבן זונה." רן הסתובב לאיתי ודחף אותו טיפה. "פעם אחת אני רואה אותך מתקרב אליה יותר מדי ואתה חוטף מכות." הוא אמר, רן הביט בי מאוכזב, הבטתי בו, וזה לא היה הרן שהכרתי.
"חכה שניה" אמרתי לאיתי, לקחתי את היד של רן וגררתי אותו איתי..
"תגיד, מה עובר עליך? מה קרה לך?" שאלתי..
"מה קרה לי? אני בא לים ורואה איזה אחד מורח את חברה שלי...מנשק אותה.." הוא אמר..
"רן, אתה יודע שהוא רק ידיד שלי, מה זה הסצנות קנאה האלה, לא מתאים לך, סבבה רק תגיד!" אמרתי, אך בליבי ידעתי שהתחושה תהיה קשה.
"נדבר אחרי זה" הוא אמר משחרר את אחיזתי הלוחצת על ידיו והוא המשיך ללכת.
נשארתי עומדת מביטה לכיוונו של רן, מביטה בגופו ההולך והמתרחק. פעימות הלב האיצו, וגופי החל רועד . הוא נשמט אחורה בצורה איטית, מתיישבת על החול הרח, ועני נסגרות.
מרימה את ראשי לכיוון השמיים, והשמש פוגעת בפני ומחממת אותם, דמעות של אכזבה יורדות מעני, מתגלגלות על פני לכיוון סנטרי ונופלות על החול, מרטיבות והופכות אותו לקשה.
"אל תבכי" הרגשתי את ידיו של איתי עוזרות לי לקום, ידיו הנעימות, החמימות.
הוא החזיק את ידי, אספנו את דברינו והלכנו לכיוון המכונית שלו, שתקנו כל הדרך חזרה מה שלא היה אופייני לנו. השתיקה גרמה לי לצמרמורת מוזרה, תחושה מגעילה הציפה את גופי ולא עזבה אותו. לא הניחה לו לרגע, רציתי להשתחרר ולצעוק, לעוף פה כמו ציפור שנודדת בעונת המעבר.
רגלי נוחתות על הקרקע וראשי הסתחרר.
"ליז? ליז?" שמעתי את קולו של איתי..
"אה?" שאלתי..
"הגענו" הוא אמר כלא מבין מה קורה לי.
"אה, תודה על הטרמפ" אמרתי ופתחתי את הדלת.
"חכי רגע" הוא אחז בידי וסגרתי את הדלת. "הכל בסדר?" הוא שאל.
"בערך" אמרתי.
"לכי תעשי מקלחת קרה, ותלכי לנוח.. יהיה בסדר קטנה" הוא חיבק אותי.
"תודה" אמרתי מחייכת, לוקחת את התיק שלי ויצאתי מהמכונית. איתי הביט בי נכנסת הביתה ונסע,
נשענתי על הדלת הכניסה, מרימה ראשי כלפי מעלה ונושמת אוויר צח.
איתמר כנראה ישן, והייתי בודדה, רציתי לדבר עם מישהו.
נכנסתי למקלחת, פותחת את זרם המים הקרירים ומחממת אותם לאט לאט, פשטתי את בגדי ונכנסתי תחת זרם המים הנעים, המים שטפו את גופי שהיה מכוסה בחול, הייתי מלוכלכת, מלוכלכת מבפנים ומבחוץ.
שטפתי את גופי, יצאתי מהמקלחת , התלבשתי בזריזות במקלחת ויצאתי ממנה.. הבטתי על מיטטתי , והוא ישב שמה..
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו....
גלו'שש מדהיםם..
כמה כישרון יש בךך אלוהיםם ישמור!
שימי המשךךךךך..
סתיוויש 😊
בטח רן,.. חחחח D;
תממשיכי מממאי זה מוששלם !#
שיררקה (: #@ !
מדהימהההה שלייייי,
איזהה סיפור מדהייםם!!
והמשך ממש ממש ממש יפההההה!
תודה על המחמאות.. והכל חוזר אלייך מאמי:]
המשךךך מתי שרק תוכלייייייייי..😊
יום טוב,
אוהבת עד השמייייייים,
דניאלוש=]
מיי שםם??? רןןן???
מדהיםם מאמי תמשיכיי