"ואי.. אנחנו מצטערות שלא היינו פה שזה קרה.." מאור אמרה והן חיבקו אותי.. ניגבתי את הדמעות שהחלו לרדת..
"לא נורא.. העיקר שהכל עכשיו טוב.." אמרתי..
"את חוזרת אליו?"
"בינתיים לא.." עניתי..
"אוקי.." מאור אמרה.. "אני עם איתי.. פסק זמן זה הכי טוב.." היא אמרה..
"כן.." גילי חייכה..
"אז מה גילי.. מה חדש אצלך?" שאלתי את גילי.. והיא השפילה את ראשה............
פרק 30-
"מה?" שאלתי..
"כלום.." היא ענתה והביטה בי.. לפי עניה ידעתי שמשהו קרה..
"מה קרה נו?" שאלתי..
"נו כלום!" היא אמרה בכעס..
"הלו.. ילדה.. את לא יודעת לשקר!!" אמרתי..
"אני לא משקרת, נו.. כלום לא קרה.." היא חייכה חיוך מאולץ..
"שיאאא שתהיה בריאה!!" אמרתי..
"חחח.." מאור ציחקקקה..
"יופי מכוערת, תצחקי עלי?" שאלתי..
"מתה עליך.." היא נשקה לי בלחי..
חזרנו לשיעור הבא, שהיה שיעור חינוך..
כל השיעור בהיתי בחלון, בשמש היוקדת ובציפורים וחשבתי על רן...
התגעגעתי אליו..
למגע שלו, לאהבה שלו..
בעצם, קיימת אהבה?
אולי פשוט הכל היה חלום.. ושאתעורר אגלה את המציאות המרה?
רציתי אותו לצידי לנצח, אבל שיאהב, שיפנק.. שירגיש אותי..
השיעור עבר לו במהירות.. וחזרתי הביתה יותר מוקדם..
נשכבתי על הספה.. וישר צילצול הפלאפון שלי נשמע..
עניתי בזריזות מבלי להסתכל על המסך..
"הלו.." עניתי..
"הי.." שמעתי קול מוכר, דממה ברקע.. זה היה רן...
"היי " עניתי..
"מה שלומך?" הוא שאל והתעניין..
"נחמד.." עניתי.. "ואצלך?"
"רע" הוא ענה..
"למה?" שאלתי..
"אני מתגעגע אליך.." הוא אמר..
"גם אני אליך.." אמרתי..
"אז בואי ניפגש.." הוא אמר..
"לא.. לא כדי.." עניתי..
"למה?"
"כי אנחנו צריכים פסק זמן.." אמרתי.. "קצת חופש אחד מהשני.."
"אוף.." הוא אמר רוטן..
"די רן.. יהיה בסדר.. תאמין לי.."
"אני מאמין.. אני רק יודע שאני אוהב אותך" הוא אמר..
"תוכיח לי.." אמרתי מתחקמת.. ועוצמת עני.. נשכבתי בחזרה על הספה.. מקשיבה ומתענגת על קולו של רן..
"איך?" הוא שאל..
"לא יודעת.." אמרתי.. "תוכיח פשוט"
"אני אוכיח.." הוא אמר שולח נשיקה ומנתק..
המשכתי לעצום עניי ולדמיין אותנו מתנשקים..
התגעגעתי למגע שפתיו
רק אתמול חשתי אותו.. ואני כבר מתגעגעת..
מה יהיה כשלא אחוש אותם ימים, שבועות.. או שנים?..
ראיתי טיפה טלווזיה ועליתי למחשב..
כתבתי אוואי..
__
יום שעובר אינו חוזר.
בנות אוהבת אותכן
__
איתי היה מחובר..
ישר קראתי את האוואי שלו..
__
אחותי את הכל בשבילי!
אולי..
תזרימו הודעות
__
ישר שלחתי לו הודעה..
אני
היי בייב..
איתי המושלם
הי מותק, מה קורה?
אני
וואלה נייס.. מה איתך?
איתי המושלם
נחמד ביותר.. מה עושה?
אני
סתם משתעממת.. חם לי בטירוף..
איתי המושלם
זה הזמן ללכת לים?!..
אני
חחחח..כפרה עליך..
איתי המושלם
נו יאלה בואי, אל תהיי כבדה..
אני
עזוב.. נחזור מאוחר, מחר בצפר..
איתי המושלם
דייייי.. איזה כבדהה..אני לא מכיר אותך ככה..
אני
חחח.. טוב.. שעה אצלך?
איתי המושלם
כן!
אני
צ'או מלך!
איתי המושלם
בהי מלכה!
התנתקתי מהאיסיקיו..
בזריזות אירגנתי תיק,
לבשתי בגד ים.. מכנס קצר.. גופיה.. כפכפים
ומצאתי את עצמי עומדת בחדרו של איתי..
"יאלההה.. זריז שמן!!" אמרתי..
"נו רגע.." הוא צעק מהמקלחת..
"יכוסית.." אמרתי לו מניחה את הגלשן על המיטה.. ומביטה בחדרו המהמם.. חחח..
"יצאתי.." הוא אמר לבוש ומאורגן..
"זזנו.." אמרתי יוצאת מביתו.. והחלנו נוסעים לים.
__
הרוח הנושבת העיפה לאחור את שערי הפזור..
הרחתי את הריח המוכר,
הרגשתי משוכרת..
ריח הים עלה בגלי..
קולות מוכרים נשמעו באוזני..
היו גלי הים..
הבטתי בקצץ הלבן של הים..
הרגשתי מעופפת..
פשטתי בזריזות את בגדי..
ונכנסתי למים עם הגלשן..
היו עוד גולשים..
רכבתי על הגלים, כמו משוגעת..
נהנתי כל כך..
יצאתי מהמים.. אוספת את שערי הרטוב והדביק..
הבטתי לכיוון הטיילת.. עד שעני קלטו אותו.. את אותו האחד..
-
מקווה שפיציתי
אוהבת את כולכם!
מהמםםם..
המשךך בובהה
:] פאקינג-תותי-תות [:
זה לא מספיקקק אני רוצה עודד.. 😢
תעשו לי טובה..
תנו לסיפור לרדת..
בחיים שלי לא שנאתי סיפור כמו שאני שונאת את הסיפור הזה!!!!
אבל הוא מדהים..
ויש מלא בנות שבניגוד אליך ,מאוד אוהבות אותו (אני לדוגמה) ובגלל זה לא ייתנו לו לרדת למטה..
😢 😢
אני כבר לא כותבת מרצון..
אני כותבת כי אני חייבת..
אני באמת שלא אוהבת אותו..
אני לא יודעת למה התחלתי אותו מההתחלה..
ידעתי שאני לא אוהבת אותו.. ובכל מיקרה פירסמתי..
אולי זאת שגיאה שלי..
אבל קשה לי להמשיך סיפור שאני לא אוהבת.. יותר נכון.. שונאת
גלושש מאמי,
אל תכתבי מתוך חובה-רק מתוך רצון..
אם נימאס לך ממנו!? אל תשאירי אותנו
ככה באמצע הסיפור..
תעשי כמה פרקים אחרונים..
אבל אל תפסיקי באמצע..
לדעתי הוא מדהיםם וחבל שהוא ככה יעצר באמצע..=[
אני לא יודעת מה לכתוב..
אני יכולה לשבת מול המחשב שעתיים.. לנסות לכתוב ולא יצא כלום..
ומה זה עוזר לי?..
פשוט מיהרתי מדי.. פירסמתי ישר אחרי חנות הממתקים.. מה שהיה סיפור שונה..
ובגלל זה אני מתחרטת..
אז קחי לך קצת זמן,
תחשבי על רעיון או משהו..
אין לי מושג=/..
אבל מה שנאי ידועת שזה סתם מבאס לכתוב מתוך חובה..
זה לא כיפפ.. ומה הקטע של הכתיבה!? להנות מימנה..
ואם לא נהנים!?- זה לא שווה..