PlEaCcccccCCCC
]אם ככה כותביםםם[
חחחחחחחחח
גלוששש זה מדהיםם
יאללההה תחזרייי
מתגעגעות
גולייי מי אמורררררררררר!
השלמתי את כל הפרקים שפספסתי!!
תדעי שפה מתגעגעים אלייך בכמויותתתתתתתת!!!
את מאודדד חסרה לנו בפורוםםם!!!
מאוהבתתת בךךך עד עמקי נשמתייי בובעעעעעעע!@!#$
יפיתי שלךך חעחע הגבתי מהמחשב של ויקוש...
ביוששש לאףףףףף יוווווו!!!
את ממש הזנחת את הסיפור שלי!
המשך
ח~ז~ר~ת~י!
במילה אחת, היה מושלם!!!!!..
תודה רבה לכןןןןן על כל התגובותתת!!!.. אני חולה עליכןןן יפות שליייי
בתייייי אני אוהבת אותך קטנננהה!!!.. 😁 ...
גמורה מעייפות, מחר המשך!
גלוששש 😊
שמחה שנהנת חיים
יאאלה שמך
שמחה שנהניתתת
מחכה להמשךךךך
אוהבת המוווווןןן
-לילוש-
היאאאא חזרהההה!!😊😊😊😊😊😊😊
גלווששששששש,
התגעגעתייי אליייךךךך ואלל הסיפור המדהיםםםם שלךךךךךך!!!
כשיהיה לך כוחח..
:] ה-מ-ש-ך :]
אני אוהבתתת אותךךך הכייי הככייי בעולם ומאושרתתת שנהנית בטיולל!!
את מוזמנת לספר לי חוויות!! חחח...
שתיהיה לך שבת שלום ויום קסווםם,
אוהבתת,
דניאלוש=]
קראתי עכשיו את כל הסיפור
סיפור מהמם
תמשיכי 😊
"מאור חולה כבר יומיים, היא לא זזה מהמיטה.. היא לא אכלה כלום, אפילו לא התקלחה!!" היא אמרה..
"מהה? באמת?.. לא חשבתי שזה כזה חמור, אפשר להכנס?" שאלתי..
"כן.." היא אמרה.. "לכי אליה, את יכולה לברר מה קרה!"
"אוקי.." אמרתי.. הלכתי בזהירות לחדר שלה, פתחתי את דלת חדרה הסגורה וראיתי.. אלוהיםםםםם..מה ראיתי..
פרק 15-
היא שכבה במיטתה, חיוורת כולה.. שערה המושלם היה יבש ומלוכלך ופרוע לכל הצדדים, עניה היו דומעות, אדומות ונפוחות.
היא שכבה שמה כמו בובת ברבי זרוקה ומלוכלכת. ברגע שראתה אותי עצמה עניה וניגבה במהירות את הדמעות שירדו על לחיה.
התקרבתי אליה מזועזעת מהמראה..
"מאמי שלי.." ניסיתי לחבק אותה אבל היא החלה צורחת..
"אל תגעי ביייי" היא צרחה..
התרחקתי אחורה במהרה, כל כך נבהלתי.. כל כך פחדתי..
"מאור.. מה קרה?" שאלתי.. היא רק בכתה ויללה..
לא ניסיתי אפילו להתקרב לגעת בה, ידעתי שמשהו קרה, ידעתי!
"מאור, מה יש לך מאמי?" שאלתי אותה..
היא התיישבה במקומה. ראיתי חתכים ברגליה, דם בכל מקום במיטה .. היא ראתה את המבט שלי.. המבט המזועזע וקיבצה לעצמה את השמיכה.
"תעזרי לי.. תעזרי לי!!" היא יללה ותפסה את רגליה מרוב כאבים, בכל מקום כאב לה.. בכל מקום ירד לה דם..
מועקה תקפה אותי, לא ידעתי למה התכוונה ומה קרה לה!!!..
"אהובתי.." אמרתי לה והבטתי בה, מרוב כאב היא כבר לא בכתה, ואני החלתי בוכה..
"תקשיבי.." היא אמרה בולעת את הרוק הדביק שהיה בפיה, "חייבים לתפוס אותו! חייבים לעשות משהו!" היא אמרה..
"מה הוא עשה? מי זה?" היא אמרה..
"הוא.." היא אמרה ולא יכלה לדבר ..
"מוטי?" שאלתי..
"כ..כ..ן.." היא אמרה מזועזעת לשמו..
"מה הוא עשה הבן זונה הזה! מה?" שאלתי עצבנית מנגבת את הדמעות ומתקרבת אליה טיפה..
"הוא כמעט..כמעט אנס אותי!" היא אמרה, ידעתי. כל כך ידעתי.
"כמעט? מה?" שאלתי..
"כן, ברחתי.. אבל תראי איך הוא השאיר אותי!" היא אמרה
"אני יהרוג אותו.. חתיכת נבלה זה מה שהוא!" אמרתי.. "אבל יותר חשוב לטפל בך עכשיו, למה את עושה לך את זה? קומי מהמיטה, תטפלי בעצמך הפצע יזדהם!"
"לא!" היא אמרה.."אסור שאמא שלי תדע, פשוט אסור!"
"למה אסור? היא אמא שלך מאורוש.." אמרתי מתקרבת ומחבקת אותה..
"כי..כי..אני מתביישת!" היא אמרה..
"מאמא שלך נשמה שלי? את יודעת כמה היא דואגת לך? כמה דאגנו לך?" שאלתי אותה..
היא רק השפילה את ראשה, טומנת אותו בידה ומחכה לתשובה....
"איזה מסכנה.." איתי אמר לי לאחר שסיפרתי לו כל מה עולל לה..
"כן, היא כבר הייתה במשטרה, עד ששיכנעתי אותה!" אמרתי מביטה בו.. ומביטה הצידה רואה את רן מתקרב לעברי..
"טוב אני אזוז.." הוא חייב..
"ביי מותק.." נתתי לו נשיקה בלחי מביטה בו ממשיך לעבר סוף המסדרון ופונה..
"היי נשמה שלי.." רן אמר ונשק לי בפה נשיקה יבשה..
"היי.." חייכתי חיוך מזויף..
"מה נשמע?" הוא שאל..
"אאא..נחמד.." אמרתי אך שיקרתי, לא סיפרתי לו על מאור..
"טוב מאמי, אנחנו בסדר נכון?" הוא שאל..
"התבגרת מאמי?" שאלתי..
"נו חלאס להתחיל איתי.." הוא אמר..
" טוב טוב.." אמרתי מסתובבת ומתחילה ללכת..
"לאן?" הוא שאל..
"למקום שיהיה בו טוב יותר.." קרצתי לו, חייכתי והמשכתי ללכת.. אל הלא נודע!
+_+ מקווה שנהנתם!
מאוהבת בכולכן!
גלוש! +_+
קצרר.. =\..
אבל לפחות זה משו... חחחח
מחכה להמשך שוב..
ושיהיה ארוך הפעם אה?!
אוהבת המווווןןןן
-לילוש-