מדדדדדההההיממה אאאת ((: #@ !
חח איזזה כיייף שהמששכככת
שיררקה =]
פרקק מדהים!!
המשךך גלושש =]
מושלםםם גלוששש
התגעגעתי לכתיבה שלךך חיחי
תמשיכי מאמי =]
מדהיםםםםםםםםם..
חחחח...
המשךך דחופייייייי..
אוהבת,
אורוש =]
וואי גלצ'וקקקקקק שיליייייייייי!!
מה אני אגידד?!
מושלםם כמו תמידדדדדדדד
משאיר טעם של עודווודודודדדדדדדד!!
פליזי ת-מ-ש-י-כ-י!!
שלךךך יפיתי=]]
איזה סיפורר יפה!!
קראתי את כולו והוא מושלם תמשיכי ...ואל תפסיקי
מדהיםם מדהיםםם וושששששוב[?!]
מדההההיםם!!
יאללה קופופופוותת להגיבבבבב=]]
המוטיי הזההה..יאנוסס אותתה 1000%
הממממשך=]]
קנננננאית שלי=]
מממהממםםםםםםםםםם
שמחהה שהחטלתת להמשיךךךךךך...
מחכה להמשךךךךך
שבת שלום
תודה רבה לכן אהובות שלי!
יפיתושששש יש מצב את שולחת לי הודעה באיסיקיו? אני הכי עצלנית בעולם! חיחי..
"הולך יפה שלי" הוא חיבק אותי והלך.. נכנסתי מתחת לשמיכה, כיסיתי את עצמי עצמתי ענים-ונרדמתי!
פרק 11-
"אללה בוקר.." שמעתי את אמא מסיטה את החלון וקרני השמש המבצבצות חדרו לחדר, שמיכתי הייתה על הרצפה, והסתנוורתי מהאור.
קמתי בזהירות מהמיטה, נכנסתי למקלחת, נעלתי בזריזות את האולסטר החום שלי.. לבשתי גינס וחולצת בצפר לבנה, סירקתי את שערי והייתי מוכנה..
"אמא.. את לוקחת אותי לבצפר?" שאלתי..
"כן" היא צעקה.. "אבל בואי תאכלי קודם"
"אין לי כוח אמא, יאלה בואי" זירזתי אותה.. היא דחפה לי סנביץ ביד עם שקית עוגיות לדרך.
"תודה רבה באמת!" אמרתי משאירה את העוגיות..
"למה? תאכלי ירזה אחת!" היא אמרה..
"עלק רזה.. סתכלי.." אמרתי וצבטתי את השומנים שבצבצו מהצד.
"טוב, טוב צאי!" היא אמרה ודחפה אותי טיפה.. יצאתי החוצה בתקווה שעני לא יסתנוורו, אך ללא הצלחה, עני נעצמו באיטיות מהשמש המסנוורת.. נכנסתי בזריזות למכונית של אמא.
היא התניעה את האוטו ויצאנו מהרחוב. המשכנו נוסעות מגיעות לפינת בית הספר.
"ביי אמא.." אמרתי נושקת לה בלחי ויוצאת, מביטה בילדים ההולכים ומתקרבים לבצפר.. ממש כמו גדוד שלם עולים לכיתות, לא היה לי חשק להיכנס לכיתה.. אך לא הייתה לי ברירה.
נכנסתי לכיתה, חיפשתי בעני את מאור, את היא לא הייתה שמה..
איתי התקרב אלי בצעדים קטנטנים, מביט בעניי ..
"היי " חייכתי אליו..
"היי.." הוא חייך ונשק לי בלחי.. "מה שלומך?" הוא שאל..
"הרבה יותר טוב מאתמול.. ;].." חייכתי..
"יופי" הוא חייך..
"מה איתך?" שאלתי..
"גם.." הוא אמר.. "את באה למקום?" הוא שאל..
"כן, רק ראית את מאור?" שאלתי..
"לא.." הוא אמר..
"ואו, אני חייבת לדבר איתה, אתמול.. מתי היא הלכה?"
"פי, היא עזבה מאוחר, בערך ב-4 הם זזו"
"אהה.. בטח בגלל זה היא לא באה, אין לי מה לדאוג!" חייכתי..
"כן אה" הוא חייך.. "מי זה הטיפוס הזה שהיה איתה?" הוא שאל.
"אחד, לא יודעת הכירה.."
"שמעתי עבריין.." הוא אמר..
"באמת?" שאלתי וקצב דפיקות ליבי הואץ, פחדתי על מאור וכבר הייתה לי תחושה רעה.
"די תפסיקי, היא בטח בבית ישנה.."
"אני מתקשרת אליה!" אמרתי..
"עזבי אותה.." הוא אמר.. "היא בטח ישנה.." הוא הוסיף..
"צודק, אני סתם פרנואידית.." אמרתי..
"חחחח.." הוא צחק.. "כפרה עליך, את באה לי"א 3.. בטח המורה כבר שמה.."
"באה מאמי.." אמרתי.. שנינו היינו בהקבצה א'2, בערך באמצע.. לא טיפשים-אך גם לא גאונים!..
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומנו-שורה אחרונה בצד, איפה שהיה הזדמנות לא להקשיב ולדבר.
התיישבתי במקומי, ושיעור אנגלית עבר לו בזריזות!
עוד שיעור, ועוד שיעור, והשעמום גבר!
דפיקה בדלת הוציאה אותי מריכוזי. נכנס ילד גבוה ונאה.
"שלום.." הוא אמר למורה.. "אני צריך את ליז.. היא פה?" הוא שאל..
"כן.. היא פה.." המורה אמרה..
"בואי " הוא אמר לי וקמתי, יצאתי החוצה..
"מה?" שאלתי..
"מחכים לך, בספסלים למטה!"
"טוב, תודה" חייכתי.
ירדתי למטה לספסלים, חיכיתי לראות מי בא לבקר ;] , ציפיתי שזה יהיה מישהו חשוב – אם הוא כבר בא לבקר בשעות בית הספר.
הבטתי לכיוון הספסלים ולא ראיתי אף דמות, אלא רק מכתב קטן שהיה מונח על הספסלים.
שבת שלום!
גלוש 😊
אתר האהבה הישראלי