עומק שדה
עומק שדה הוא המרחק לפנים ומאחורי הנושא המצולם שבו התמונה תהיה בעלת חדות סבירה (ממוקדת). עומק שדה רדוד ואו צר כוונתו שחדותה של התמונה תהיה בטווח צר מסביב לנושא המצולם, ובטווחים קרובים או רחוקים יותר התמונה תהיה מטושטשת. עומק שדה זה מתאים למשל לצילום אומנותי שבו רוצים להבליט אובייקט אחד ולטשטש את היתר כמו גם לצילום פורטרט. עומק שדה רחב כוונתו שחדותה של התמונה תתפרס על טווח רחב של מרחק. עומק שדה כזה מתאים לצילום של נופים למשל.
חשיפה
חשיפה היא השליטה על כמות האור המגיעה לסרט הצילום ואו לחיישן האור הדיגיטלי. הסוד בצילום טוב הוא מידה מאוזנת של חשיפה לאור. יתר אור (חשיפת יתר) יגרום לסינוור של התמונה ו"השטחתה" ואילו חוסר אור (חשיפת חסר) יתן תמונה כהה שבה פרטים יאבדו.
שני מנגנונים שולטים על כמות האור הנכנסת. הצמצם (שפועל כמו האישון) וזמן החשיפה שקרויה מהירות התריס. מיפתח הצמצם נמדד באורך המוקד במ"מ חלקי מספר. (בין f/1.4 ל f/32) ואילו מהירות התריס נמדדת בעיקר בחלקי השנייה (בין מספר שניות עד ל1/8000 שניה). ושניהם צריכים להיות ביחס הפוך אחד לשני. מיפתח צמצם גדול עם זמן חשיפה קטן (למשל מיפתח צמצם של 1.4 וזמן חשיפה של 1/1000 שניות), או מיפתח צמצם קטן עם זמן חשיפה גדול (למשל מיפתח צמצם של 18 וזמן חשיפה של 1/8 שניה).
צמצם סגור ומהירות תריס נמוכה, יתנו עומק שדה גבוה, המיועד לתמונות נוף. לעומת זאת צמצם פתוח ומהירות תריס גבוהה יתנו עומק שדה רדוד. מהירות תריס גבוהה מאוד (1/4000 שנייה ומעלה), תקפיא את התמונה. צילום בלילה מחייב מהירות תריס נמוכה מאוד (של כמה שניות). בצילום במהירות תריס נמוכה מאוד יש להיעזר בחצובה, אחרת התמונה תהיה מטושטשת כתוצאה מתזוזות ורעידות של הצלם.
בצילום אנלוגי סרט הצילום קיים במגוון של רגישויות שונות הנמדדות ב ISO (בעבר השתמשו במונח ASA). לצילום באור חלש ילקח סרט צילום עם רגישות גבוהה. אבל זה איננו פתרון פלא, כי רגישות גבוהה גורמת לגרעיניות של התמונה. דרך נוספת לצלם בתנאי ראות גרועים או בלילה היא באמצעות מבזק. הצילום עם מבזק אינו פשוט. והוא עלול לגרום לחשיפת יתר או חסר. לעיתים משתמשים במבזק צידי, שמדגיש צללים ונותן ממד של עומק לתמונה.
ברוב המצלמות כיום יש מנגנונים ממוחשבים של תוכניות צילום (סצנות). בכדי למנוע מהצלם החובב ואף המקצועי לחשב לבד את מיפתח הצמצם ומהירות התריס.
מיקוד
מיקוד של הצילום הוא כיוונון החדות של התמונה ביחס לאובייקט מסוים. תמונה לא ממוקדת תראה מטושטשת. לעיתים המיקוד יהיה על אובייקט מסוים במטרה להבליט אותו ולהתעלם משאר הפרטים שבתמונה. למצלמות יש מנגנון של מיקוד אוטומטי בחצי לחיצה על כפתור הצילום. עם זאת ניתן גם לכוון למיקוד ידני, כאשר רוצים לכוון את המיקוד של המצלמה, לעבר אובייקט מסוים שהמצלמה לא מצליחה למקד אוטומטית, או מסיבות אומנותיות.
זום
המונח זום מתיחס ליכולת העדשה לשנות את אורך המיקוד וכך לאפשר להתקרב ולהתרחק מהנושא המצולם מבלי להזיז את המצלמה. כך אפשר לצלם ממרחק אובייקטים ברורים ומפורטים, כאשר אין אפשרות להתקרב אליהם כמו למשל צילומי ציפורים וחיות. הצילום באמצעות זום פותח אפשרויות חדשות בצילום.
לגודל הזום יש חסרונות:
יציבות - מעבר לגודל זום מסוים, התמונה תהיה מטושטשת אם המצלמה לא תונח על חצובה. (במצלמות אנלוגיות מעבר לגודל זום של 300מ"מ).
גודל - עדשות זום גדולות ומסורבלות יותר מעדשות רגילות.
מחיר - עדשות זום יקרות משמעותית מעדשות רגילות באורך מוקד נתון.
מהירות - עדשות זום לרוב איטיות (מפתח צמצם מרבי קטן יותר) מעדשות בעלות אורך מוקד קבוע, וזאת עקב כמות רכיבים אופטיים גדול יותר שמצמצם את כמות האור המגיעה למצלמה.
במצלמות דיגיטליות, יש להתמקד רק בזום האופטי ולהתעלם מהזום הדיגיטלי, מכיוון שזהו זום מלאכותי שלא נותן מידע ויזואלי מפורט יותר, אלא עושה מניפולציה על התמונה, דבר שאפשר לעשותו בכל מחשב ביתי.
חח מעניין לדעת
אין לי מושג בכלום מזה חוץ
ממה שקראתי עכשיו תודהה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודההההההההההההההה 😊
נשמע מעניין כל הנושא הזה של הצילוםם..אבל אני לא מבינה בזה כלום..
תמיד אפשר ללמוד אם זה מעניין אותך 😊
