וואלה כותבת המשך עכשיו ותכלס הכי מבואסת...
הוא יהיה קצר... עוד כמה דקות
מואה אוהבתכם ;]
והנה כמו שהבטחתי המשך....
תגיבו מואה ;]]]
...ולאחר שהכל היה מוכן...לאחר כמה דקות של עבודה כלכך סטריליט ולאחר שהבנתי שמה שהוא
עושה זה ג'וינט ולא משהו אחר הוא צעק לארז ורק עכשיו קלטתי אותו שוכב על הדשא על גבו ותנועות ידיים
שלו זזות כאילו הוא מנגן בגיטרה.
-''מוכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן'' ורק אז התחלתי לשים לב דם למוזיקה הרועשת שהיית שם.התיישבנו שלושתינו במעגל והתחלנו לקחת שאחטה אחרי שאחטה תוך כדאי שאנחנו מעבירים את הסיגירה אחד לשני...
במהירות כי לא רצינו שיתפוס אותנו מישהו כי זה ממש לא בא במקום הג'וינט הזה.לאחר כמה דקות התחלתי להרגיש
סחרחורת קלה ואחרי עוד כמה דקות כבר הרגשתי שאני מעופפת איפשהו והמקום הזה בטוח לא העיר האדומה.עצמתי
את עייני ולנגדם התחילו לרוץ כל מיני תמונות של המישפחה שלי,חברים,סתם תמונות יומיומיות שעברתי בחיי ואלו
שיותר ניחקקו בזיכרוני...כל הדברים שכבר כמעת שכחתי אבל עכשיו התחלתי להיזכר בהם...כשפחתי את עייני ראיתי
את סתיו שוכב על הריצפה מחייך ומצבעיה על השמיים שהיו מכוסים בכוכבים זהורים.אחרי זה זרקתי מבט על ארז
שיש יותר רחוק ממני באותה ישיבה לפני שסגרתי את העיינים...אך למרות שלא זזתי הוא היה יותר רחוק...אולי הוא
זז מי יודע.הוא המשיך לנשוף את הסיגריה לתוכו ולהוציא עשן בעיגולים מסורטטים וברורים...הם התעופפו להם לכל
עבר תוך כדאי התפזרות באוויר המעושן הזה יפ הריח של סיגריות כמו בכל מסיבה...שוב עצמתי את עייני והפעם
זה היה רק שחור מול עייני...ניסיתי לחשוב מה אני עושה ולמה אני עושה את זה ולמה אני אוהבת כלכך את ההרגשה הזאת....
את ההרגשה שאתה תופס ראש ולא יוצא מזה לכמה שעות טובות...התחלתי לישאול את עצמי עם אני מכורה וכאילו שתי
קולות ענו לי... אחד מהם כן ואחד מהם לא...התחלתי להרגיש בחילה...מעצם המחשבה הזאת שאני כן מכורה לדבר...
לדבר כו סינטטי לדבר כו מטומטם שלפני כשנה לא יחסתי לו שום משמעות ובכלל לא היסתכלתי לכיוונו...לדבר הזה
שהוא בעצם איזשהו חומר שאנחנו מסניפים או שואפים לגופינו ולאט לאט הוא מישתלת על כולנו ואנחנו פשוט זקוקים
לו מיום ליום יותר ויותר...ושעם הזמן זה הופך יותר ויותר גרוע...בהתחלה אתה לוקח פעם ב...במסיבה או סתם עם החברה,
אחרי זה אתה מתחיל לקחת את זה קבועה כל שבוע ביום שישי ככה שאתה יוצא ויושב עם כולם,אחרי זה אתה כבר מוצא
את עצמך לוקח את זה שאתה לבד,סתם ככה בבית יושב ומעשן את החרא הזה,ואז אתה עובר לדברים יותר כבדים,לדברים
חימיכלים שכאילו ניחרטים בגופך וכל יום אתה צריך אותם יותר ויותר...יותר ויותר ובסופו של דבר...אממ כמו רוב האנשים
שהתחילו ככה ממש כמוני מגיעים אל המזרק ושם הם כבר גומרים עם חייהם...כי מהמזרק כמעת ואי אפשר לחזור אחורה...
ושם אתה כבר מביט אל המוות בעיינים ולמה למה כל זה? בגלל איזה סיגריה מטומטומת...שאיתה הלכת והידרדרת לדברים
שאתה כלכך לא ציפית מעצמך...שפעם חשבת עם תיגע בזה כלכך תתבייש בעצמך...אבל עכשיו, עכשיו אני כאילו שבויה לזה או שמה....
או שאני רק מדמיינת או שאני רק ניסחפת בגלל שאני בראש טוב עכשיו? או שאני אומרת את האמת,כי עכשיו במצב
הזה אני לא מפחדת ממנה?!כל המחשבות האלו לא עזבו את מוחי בזמן שעצמתי את עייני וגם כן נישכבתי על הדשא
הרך והנעים שהיה מתחתי וככה נתתי לי להיסחף....המוזיקה נישמעה לי יותר ויותר חזקה עם כל שניה ששכבתי שם...
ועם כל שניה ושניה רציתי שהכל יגמר ושאני יחזור למלון וילך לישון עם חיבוק עם סתיו...ונישאר ככה רק אני והוא לפחות לכמה ימים בלי שאף אחד יפריע לנו.
תגיבווו...
אוהבתכם המון
לימור
מואה :]
יפההה ...
תמשיכיייי מהררר
חח נכון מה שאמרת על הסמים ......;]
תמשיכיייי פרק מושלםם
אוהבת ליטלושששששש
יא אהבתי
אז תצאו מהחרא הזה
מאמי לי היו התנסויות כבר בחופש בין ה' ל-ו ותאמיני לי מי שרוצה לצאת יכול!
הכל אצלכם בראש!
ואל תתבאסי מהתגובות..
אני קוראתת
ואותי מעניין
ומה עם סתיו?
פרק יפפפההה
תמשיכיי מאמי
מווואההה
יפפהה =]]]
שבת שלום כפרההה
לילוש 😊
פשוט סיפור מהמם!!
השלמתי הכללללללל!!
המשלך!!!
המשך אחרי בית ספר...
אממ התחלתן להגיב שוב אה?!?!
חהחה אוהבתכןן
תודה
לימור;]
אתר האהבה הישראלי