אילת
היה כבר בערך 10ורבע ,האוטובוס היה אמור לצאת בעוד רבע שעה ואני עדיין בבית לא יודעת מה לקחת תדיזל הכהה או הבהיר? סעמוק אין מקום לאף אחד מהם חשבתי לעצמי זרקתי את שתיהם על המיטה והתחלתי לדחוס את כול הבגדים שהיו במזוודה כדאי שאני אוכל איכשהו לסגור אותה.אוווו שכחתי...''השרשרת'' חשבתי לעצמי ורצתי לאמבטיה להביא אותה. היא היית מונחת בידיוק איפה שהשארתי אותה לפני המיקלחת.''אוףף אני מאחרת'' המחשבות האלו לא יצאו ממוחי לרגע ובידיוק שמעתי צעקות מבחוץ:''קטיהההההההה רדי אנחנו מאחרים''. זה היה ויקי ידיד שלי...פעם היינו כמו אחים אבל עכשיו כבר לא...מה שהיה מחזיק את הקשר שלנו זה העבודה,כן זאת העובדה שבגללה היינו מדברים עדיין.שנינו היינו יחצנים למסיבות נוער ושמיניסטים באזור השרון,היינו גרים אחד מול השני כבר כ-4 שנים,הולכים לישתות ביחד,דופקים תראש,מעשנים אחרי בית ספר ומספרים אחד לשני מה חדש בשטח, אני על החברה שלי מ''פולג'' ו''פרדסיה'' והוא על החברה שלו מנתניה עצמה.כן זאת הסיבה שבגללה התרחקנו כלכך אני חושבת.התחלתי להיסתובב עם ילדים מ''פולג'' אזור של נתניה אבל מחוצה ,אזור יוקרתי של אנשים עשירים ופרדסיה ישוב ליד נתניה שגם שם לא היו אנשים ממעמד עני.לא אני לא הייתי עשריה במיוחד פשוט נוצר קליק ביני לבין אנשים שהיו גרים שם זה הכל וזה הוביל לכל הסיכסכים שהיו ביני לבין ויקי וגם לבין עוד הרבה ידידים טובים שלי שהיו פעם .אני וויקי הינו ידידים של להיתפרק במסיבות ולעשות דברים שלא כל בני נוער היו עושים...וזאת הסיבה גם שבגללה החלטנו לרדת ביחד לאילת.
לקחתי את המיזוודה ,עברתי דרך המטבח והדבקתי על המקרר את הפתק שבו היה כתוב''יצאתי,יתקשר,אוהבת אותך'', שתיתי קצת מים יצאתי מהדלת וסגרתי אותה. כשידתי למטה ראיתי כבר את ויקי ומאור מחכים לי.
-''נו כמה זמן''צעק ויקי בזמן שהתקדמתי לכיוונם.
-''מיצטערת לא ידעתי מה לקחת'' אמרתי וחיבקתי את ויקי. הוא החזיר לי חיבוק ואמר ''יללה יללה בואו שלא נפספס את האוטובוס,ליאת נאור שון בן ודיויד מחכים לנו כבר בתחנה מרכזית''ץ
התחלנו להיתקדם לכיוון התחנה בהליכה מהירה כמעת ריצה.
-''כבר 10 וחצי'' צעק מאור ואז באמת הצחלנו לרוץ. למרות שהתחנה היא כ10 דקות מהבית שלי בהליכה מהירה בזמן שרצנו זה היה ניראה לי נצח.כן...הסיגריות הרגו אותי חשבתי לעצמי. הגענו לשם ב20 ל11 וראינו 8 אוטובוסים מלאים אנשים היורדים לאילת.איזה התרגשות...איזה מתח היה באוויר כולם הולכים,זזים,רצים,ניפרדים עולים לאוטובוסים ויורדים מהם. התחלנו לחפש את האוטובוס שלנו.עברנו אחד אחרי השני עד שראינו מספר 7 ולידו את ליאת שון נאור דיויד ובן מחכים לנו כבר.
-''טוב שהגעתם באמת'' אמרה ליאת התקרבה אלי ומשכה אותי ביד.
-''קדימה ילדים תעלו''אמר הנהג ולקח את הכרטים מידי.
שמנו את המזוודות באוטובוס אמרנו שלום מהר לכל החברים שבאו להיפרד מאיתנו ולא כלכך הספיקו בגלל שבאנו באיחור ועלינו למעלה.מקומות אחרונים...איזה פינוק חשבתי לעצמי.התיישבנו כולנו מאחורה ואז ראינו קבוצה גדולה ניכנסת אחרינו לאוטובוס ומתיישבת מקדימה. מעניין מי אלו...חשבתי לעצמי.
הרגשתי עצירה פתאומית.''מזה הגענו?'' שאלתי ושמתי לב שנירדמתי.
-''איזה הגענו''שמעתי את ליאת..''אפילו לא עברנו את החצי''
ירדתי מהאוטובוס תוך כדאי שאני מתכסה עם השמיכה שנירדתי רק בזכותה,ונעלי בי של סנופי שהבאתי במיוחד לאוטובוס,השער שלי היה מבולגן והאיפור טיפה מרוח בקיצור ניראתי על הפנים.
''אווו ידעתי שאני ישכח משהו ''חשבתי לעצמי ''הסיגריות,גן שכחתי אותם בתיק השני!מה אני יעשה עכשיו ...'' היסתבאסתי ''אולי ויקי הביא''.הלכתי לכיוון המכולת+פיצוציה שהיה מול התחנה שהאוטובוס חנה בה ושם ראיתי כבר את כל האנשים שבאו עם שאר האוטובוסים שראיתי בתחנה המרכזית ''איפה לאזעזל אני מוצאת עכשיו סיגריה'' חשבתי לעצמי.הסתובבתי שם ליראות מישהו מעשן ולגרדן אחת או שתיים אבל עם המזל שלי לא מצאתי אף אחד חוץ מאת עצמי מיסתובבת שם כמו משוגעת,רואה עשרות אנשים שאני מכירה,אומרת להם שלום וממשיכה לעוד סיבוב נואש אחרי הסיגריה אבל כמו תמיד לא מוצאת. אחרי כמה וכמה סיבובים ראיתי את ליאת עומדת וכאילו מחפשת מישהו.
-''אווו הנה את איפה נעלמת לי?'' צעקה עלי שראת אותי מיתקדמת אליה.
-''אני מחפשת סיגריה נואשות,ישלך?שאלתי ובתוך תוכי התפללתי שהתשובה תהיה חיובית.
-''לא איזה הלוואי''אמרה...חשבתי שלך יש סעמ..'' המשיכה וראיתי יאוש בעייניה שגם לי לא היית סיגריה.''טוב לא חשוב בואי ניקנה מנחמה'' המשיכה את דבריה תפסה אותי ביד ומשכה אותי אחריה.לא יכולתי להתנגד אפילו שלא הייתי רעבה כלכך כי ידעתי שאם לא אסכים ללכת איתה היא תתחיל לשכנע אותי עד שכמו תמיד אני יוותר ויסכים ללכת איתה.
נכנסנו בפנים וראינו תור ענק שעמד לפני הקופה,כל אחד קנה משהו לדרך.''מה לעזעזל הם חושבים לעצמם,שהן נוסעים לחול'' שאלתי את עצמי ''אז לא תוכלו כמה שעות לא יקרה איתכם כלום'' אבל אני בעצמי הייתי אחת מהם,טוב בעצם ליאת היית.בזמן שהכנו את המנחמה התור שהיה התפוגג וכבר אחרי כמה דקות הייתי ליד הקופאית השמנה שבקושי זזה ליד הקופה ועוד צעקה כמו משוגעת להיתקדם יותר מהר.עמדתי קצת בצד וליאת ביינתים שילמה כשהרגשתי מישהו עומד מאחורי ועוצם את עייני עם ידיו.ידיים גדולות...כן הרגשתי שאני מכירה אתה הידיים האלו.מעניין מיזה יכול להיות...כבר אמרתי שלום לכל מי שאני מכירה שהיה פה וויקי וכל הבנים חזרו כבר לאוטובוסים...
המשך יבוא...
אממ זה סיפור אמיתי שלי שקרה לי שהייתי באילת שנה האחרונה...
קיצת מיני... אבל בקטנה
אם אתן רוצות המשך תגיבו ואני ימשיך....
מקווה שנהנתם...
אם לא אז לא נורא :]
אוהבתכם
לימוש:]
ממהממםםם \
התחללהיפפה@!!!!
נשמעעע סיפור יפה
תמשיכיי מותק
רגע הסיפורר זה עלייך?@!
וואייי התחלה יאאפהה
מאמי מה עם הסיפור הקודם שלך..?😢
תתתמשיכיי=]
איזה יפההההההה..
אהבתי ת'שילוב- נתניה (פולג)+אילת=שלמןתתתתתתתת חחיחיחחח
המשך
יא תמשיכיייייייייייייייייייייייי
זה נשמע מענייןןן 😊
לימוש זהההה ממש ממש ממש
יאאפפפהה
אהבתי את ההתחלה..
תמשיכיייי
חח
מוואאאהה
רותמיק..:]]
יאאא יפההה =]
תמשיכייי דחוףף
שבוע טוב 😊
ממש יפה אהבתי=]
אבל מה עם הסיפור הקודם שלך ?הוא היה ממש מדהים 😢
אממ לא זה לא סיפור שלי...
זה סיפור של חברה שלי והוא אמיתי כולו...
ה קרה בחופש האחרון שהיא ירדה לאילת...
הכל אמיתי אמיתי היא סיפרה לי אותו וביקשה שאני ירשום אותו כי זה באמת סיפור יפה ומחרמן
לפעמים היא גם בודקת מה שאני רושמת ואומרת לי לתקן אם אני לא מדייקת...אני מקווה שתהנו
אז אם אתן אוהבות תרשמו תגובות ואני ימשיך...
אוהבתכם
לימוש😊
הנה המשךךךך חבובות...
מקווה שתהנו 😉
''מיזה?!?'' שאלתי תוך כדאי שאני מנסה להוריד את ידיו מפני להיסתובב וליראות בעצמי מיזה.
-''תני בניחוש פרועה''שמעתי את קולו וכבר מבלי ליראות מיזה יכולתי לדעת שזה סתיו חן...כן כן...סתיו בכבודו ובעצמו.אמלה אני לא מאמינה סתיו שהכרתי לפני כשנה וחצי דרך חבר שלי לשעבר טל...סתיו מפרדסיה שויקי כלכך שונא...שויקי כלכך מתחרה בו אבל בלי שום סיכוי להגיע אפילו לרבע שלו...שכולם כלכך מקנאים לו...ובסך הכל סתיו שאני כלכך אוהבת בתור ידיד אמיתי יורד איתי באותם תאריכים לאילת.
-''אמלההה סתיו אני לא מאמינה שזה אתה'' אמרתי תוך כדאי שאני מיסתובבת אליו כדאי ליראות את פניו שכלכל אהבתי אבל במקום חיוך קיבלתי נשיפה של שאיפת סיגריה לפנים.''למהההה??? יאאא קקה אני אוהבת אותך ככה אתה מקבל את פני,בזלזול?''צעקתי וקפצתי עליו עם חיבוק ענקי..''יייאווו כמה זמן לא ראיתי אותך יפה שלי כמה שהיתגעגעתי''...
כן אהבתי את סתיו...בתור ידיד כמובן.היה חמוד,ניראה טוב,חברמן,לא קמצן ובמיוחד אהבתי אותו בגלל שבכל פעם שרציתי לישתות לפני מסיבה או במהלכה היה מצתרף אלי בשמחה. נשכתי אליו,כן ללא ספק נמשכתי אליו כבר מיום הראשון שראיתי אותו.גם הוא אלי ממה שתמיד היה אומר אבל אף פעם לא חשנו קרבה יותר עמוקה מקרבת ידידים.
-''אז מה נסיכה יפה שלי?יורדים לאילת,שתיה,סיגריות,סמים והרבה הרבה הרבה סקס?!? אמר וצחק.
-''הכן כן...נימאס כבר מנתניה החור הגדול ומסריח הזה...צריך לעשות קצת חיים'' עניתי ועשיתי פרצוץ חמוץ...
-''איך אני אוהב את הפרצוף הזה'' אמר...
-''ואני אוהבת אותך! אוו סתיו אתה לא יודע איזה אני שמחה שאתה פה איתי '' התרגשתי מהפגישה הזאת כי באמת לא ראיתי אותו דיי הרבה זמן,שלא הייתי רגילה לכך כי היה יוצא לי ליראות אותו לפחות פעמים בשבועה,ולא יצאה לנו לדבר ככה סתם על החיים כמו שתמיד היינו עושים.
-''איזה אוטובוס את'' שאל תוך כדאי שהוא מחבק אותי מסביב לצוואר.
-''7 ואתה מותק?''
-''מה את צוחקת? אז איך לא ראיתי אותך?''
-''מה??גם אתה????אני שם מאחורה במושבים הכי אחרונים ואתה?''
-''חחחח...אנחנו מקדימה ,היינו אמורים להיות ב-8 אבל לא היה מקום,היה איזה סיבוך עם הכרטיסים אז העבירו אותנו בסוף אליכם''
-''לא נכון!!''כולי התלהבתי ''אנחנו אותו אוטובוס איזה פנאני...רגע זה אתם שצעקתם רק שיצאנן ''אללה סמים,אללה סקס,אללה אילת?''
-''חחח כן...איזה לא נעים''
-''חחחח מי צעק? עם מי אתה פה בכלל?'' התעניינתי כי הכרתי את כל החברים שלו...בעצם הייתי אחת מהחברים שלו.
-''כולם.נועם אהובך,רועי שקד גיא חן מור גל ו...ו....וזהו ניראה לי...ואת?''
-''דיי כולם פהההה...איזה כייף אממממ...סתם ויקי עטיה ועוד כמה שאתה בטוח לא מכיר''.כן השנה יצאה לי לרדת לאילת לא עם חבר'ה מתאימה כלכך לאילת,אלא מתאימה יותר ללשבת בבית וללמוד למבחן איתם,אבל זה מה שנישאר לי לעשות אם לא להישאר כל החופש המשעמם הזה בנתניה.חברים אחרים שלי כבר ירדו ואני לא יכולתי בכלל דודים שבאו לי מזה לא בטוב מחול.ידעתי שכל מה שעושה את אילת ל''אילת'' האמיתית זה החברה אבל קיוותי שאני יהנה שם לפחות עם ויקי וליאת כי הם היו איתי באותו ראש.
-''קיצר יאללה בואי נעלה'' רק ככה הוא קטע את מחשבותיי על איזה כיף היה אם הייתי יורדת איתם ביחד,אפילו אם הייתי הבת היחידה.
-''כן בוא...אבל איפה ליאת'' שאלתי והסתובבתי לראות איפה היא,אך ליד הפיצוציה לא ראיתי כבר אף אחד חוץ מכמה בודדים שעמדו שם וסיימו את הסגריה שלהם. כולם כבר היו ליד האוטובוסים.'' היא בטח כבר עלת..יללה בוא נעלה'' לקחתי את ידו הימינית ומשכתי אותו לעבר האוטובוס.כשעלינו ראיתי כבר את כולם!נועם... שהיה גם ידיד טוב שלי בערך כמו סתיו,רועי,מור,גל,גיא,חן,שקד ועוד כמה בנים מפרדסיה,בקיצור כל החברה שכלכך אהבתי לצאת להיות בחברתם שהיינו יוצאים ימי שישי או הולכים למסיבות.
אמרתי ביי לסתיו והמשכתי האלה לסוף האוטובוס,למושבים האחרונים שישבנו בהם אני וכל החבר'ה שלי שהיו ניראים כלכך עלובים וכלכך לא מגובשים לעומת החבר'ה מפרדסיה.התיישבתי במושב הלפני החרון מתחתי רגליים לעבר הכיסא השני וניכנסתי למין דיכאון למה אני יושבת פה ולא עם כל הבנים האלו מקדימה שאני מרגישה כלכך שייכת אליהם.התקרבלתי בשמיכה...הרגשתי קור אבל לא קור שקר לי...הרגשתי שחסר לי משהו,משהו...אמממ...שחסר לי את החב'רה האלו שישבו במושבים הראשונים של האוטובוס הרגשתי שאני יורדת לאילת לבד...שאני צריכה מישהו שישב לידי יצחיק אותי...ידבר איתי...יצחק יחד איתי ויבין אותי מחצי מילה שאני מוציא מפי...כמו שכל הבנים מפרדסיה היו.''איףף איזה הרגשה חרא'' חשבתי לעצמי ''ולמה אני בכלל יורדת לאילת אותם,סתם זורקת תכסף לאוויר,גם ככה אני לא יהנה איתם:\'' איזה משעמם פה מאחורה...ויקי יושן...מאור וליאת בטח מיתחרמנים להם,בן שומע את המוזיקה הדפוקה שלו'' חשבתי...אוףףף מה המחשבות האלו שלא עוזבות אותו...איזה באסה לי לרדת במצב רוח כזה לאילת,עדיך הייתי נישארת בבית.אחרי זה ניזכרתי בסתיו...לא יודעת הפגישה הזאת גרמה לי להאבין שאני אוהבת מעריכה ונימשכת אליו יותר ממה שחשבתי...יותר ממה שאני נימשכרת לכל בן אחר...זה פשוט משיכה אחרת.התחלתי לחשוב על מה היה קורה אם אי פעם הייתי אומרת לו שאני רואה אותו בתור יותר מידיד,איך הוא היה מגיב?מה היה אומר? האם הקשר שהיה בנינו...קשר כזה חזק וכזה אמיתי היה נהרס...כן אני חושבת שכן כי אם לא הייתי חושבת ככה כבר מזמן הייתי אומרת לו שאני נימשכת אליו...כי רק לו היה לי קשה להגיד את זה,בלתי אפשרי הייתי אומרת.רציתי אותו עכשיו לידי...שפשוט ישב איתי ואני יתבונן ויטבע בעיניו כחולות והמדהימות. קמתי...לא יכולתי ככה להמשיך לשבת ולא לעשות כלום בנידון...לא אני לא כזאת. סתם רציתי לדבר איתו. התחלתי להיתקדם לכיוון הנהג ולחפש אותו וקיוותי שלא נירדם או משהו. מצאתי אותו במושב השלישי מהתחלה ,מקופל כאות ''פ'' שוכב על שתי המושבים וכרית קטנה על פניו.רציתי להעיר אותו אבל לפני שבאתי לעשות את זה הוא קם בעצמו ואמר:''אוו פשוש שבי'' אמר והתיישב זקוף על מושב שליד החלון תוך כדאי שהוא מפנה לי את המושב השני.''רציתי לבוא לשבת לידך ראיתי ישבת לבד אבל לא רציתי ליראות את ויקי,את יודעת אנחנו לא כלכך מיסתדרים,אז העדפתי להישאר פה ולחכות שאת תבואי אלי'' המשיך...
-''אההה אז אתה רוצה להגיד לי שהיית בטוח שאני יבוא לחפש אותך?'' צחקקתי
-''אממ לא ב100% אבל ב99 כן,הייתי בטוח''חייך.
תגבינווו...
אוהבתכם
לימוש😊
אווו איזה חמודדד..
תתתמשיכיי מאמי..
