1.
"אני אוהב אותך" אמר לי מתן כשאני והוא שכבנו על החול
"גם אני אוהבת אותך מאוד" אמרתי והתחלתי לבכות
" אל תדאגי אנחנו נהיה בקשר תמיד.." אמר לי וחיבק אותי
התרוממתי לאט ועזרתי למתן לקום. נכנסנו ביחד למים
היה קפוא... הוא חיבק אותי וידיו חיממו אותי
" אני לא רוצה לעבור דירה אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי אני לא רוצה לאבד אותךך" אמרתי במהירות
"אל תדאגי" אמר לי והתנשקנו נשיקה צרפתית לוהטת.
" מאיההה בואי הביתה מהרר" צעקה אימא שלי
מהר מאוד יצאתי עם מתן מהמים והתלבשתי וסירקתי את השיער כדי שלא יחשדו שהיינו במים (אימא שלי שונאת שאנחנו המון במים) והתחלנו לרוץ לכיוון דלת הבית שלי.
אימא שלי חיכתה לנו בפתח עם חיוך... היה ריח מאוד טוב ואב א שלי הכין פנקייקים
" מאיה'לה אל תשכחי שהיום אחר הצהריים הולכים " אמרה אימא שלי והעציבה אותי מחדש.
מתן חיבק אותי חזק ולחש לי" הכל יהיה בסדר.."
הקשבתי לו וביחד הלכנו למטבח. הריח של הפנקייקים גירה אותי ואני ומתן ישבנו ואבא שלי הביא לנו והתחלנו לאכול..
סיימתי לאכול וגם מתן ואז עליתי לחדר שלי והתקלחתי ואחריי מתן התקלח.
הוא יצא... (הוא כזה חתיךך עם מגבת.. חיחי..=])
הוא התלבש מהר ונשאר בלי חולצה.. איזה גוףף.. אימאאא....
ירדנו למטה לכיוון גן השעשועים מחובקים...
ישבנו על הנדנדה... אני שיחקתי עם אצבעות רגליי בחול והוא ישב הסתכל עליי ושתק..
"את כל כך יפה כשאת עצובה..." אמר לי והתחלתי להסמיק.
"חחח.." צחקתי.
נהייתי נבוכה מכל העניין.. אבל הצער שהרגשתי כשאני הולכת להיפרד מימנו היום לתמיד נתן לי הרגשה רעה והתחילה לכאוב לי הבטן..
"כואב לי הבטן מתן.." אמרתי לו והתחלתי לבכות..
"בואי הביתה יכול להיות אכלת יותר מדי.." אמר לי מתן והלכנו מחובקים הביתה..
באמת כאבה לי הבטן...
נכנסתי הבייתה ואימא שלי עשתה לי את הטיפול המיוחד שלה לכאבי בטן.=[
לאחר כמה דקות עברו לי הכאבים והלכתי לחדר שלי... הייתי ממש עייפה וגם מתן ונרדמנו ביחד...
תגיבו בבקשה..
😁
מאמוששש איזה יפההההההה=]]
רגע יש לזה המשךך או לא?!
אהבתי בטירוףף כפורי
יאללה המשכוש
אוהבת
יפיתי
נשמע סיפור יפנה המשך מאמני
המשך...2
"ייאלה לקוםםםם" צעקה אחותי הקטנה לירון...
"מה את רוצה מימני???" צעקתי עליה בחזרה.
"שתקומיי עכשיו צריך ללכת.."
"יואוו נוו..." אמרתי ואז הסתכלתי.. מתן כבר לא היה לידי...
"איפה מתן??" שאלתי את לירון.
"יצא החוצה כנראה לבית שלו"
"יואוו אוףף.. בטח הברחתם אותוו... לעזעזל.."
"יואוו תירגעי מה יש לך?? את לא שמחה??" אמרה לי לירן והתיישבה לידי
"לא!" אמרתי כולי עצבנית והתחלתי לבכות...
אחותי הגדולה אמילי נכנסה וראתה אותי בוכה..
"נו דיי תפסיקי לבכות כמו תינוקת.. אז את תיפרדי ממתן וכל יום אבא ייקח אותך לפה.. לא צריך לעשות מזה סיפור.."
" זה ממש קל לך לחשוב ככה.. ועם אבא יעבוד?? מה אני יעשה?" אמרתי לה והמשכתי לבכות..
"אוטובוס מאמיי.." אמרה אמילי ועשתה לי פרצופים..
התחלתי לחייך ואחר כך התגלגלתי מצחוק...
"אוקיי הבנוו" אמרה אמילי והתחילה לצחוק כמוני.. אחר כך גם לירון הצטרפה..
רק לאחר כמה דקות שמנו לב שההורים עומדים בפתח ומסתכלים ומגחכים כמו מפגרים...
לירון ואמילי יצאו ורק אני קיפלתי את השמיכה ויצאתי אחרונה.. אימא שלי ראתה שאני במצב רוח לא הכי טוב שבעולם וניסתה לעודד אותי.. ללא הצלחה..
המשאית כבר הגיעה והכנסנו את כל הדברים.. היא נסעה לה בנתיים.. ואנחנו כל המשפחה ישבנו בסלון...חוץ ממילי אחותי התאומה... היא אף פעם לא בבית...
דיברנו על הכל ואז מילי נכנסה.. ונתנה לי נשיקה בלחי וישבה לידי...
"ייאלה זזים.. מתישהו נצטרך להשלים עם הקטע הזה..." אמרה אימא שלי כאילו זה ממש פשוט לעבור דירה ולהכיר אנשים אחרים...
לא הבנתי בשביל מה צריך לעבור עכשיו לרמת גן... מה יש לי לעשות שם... עדיף להיות ליד הים...
הלכנו לכיוון הדלת.. הג'יפ של אבא שלי היה מוכן ונכנסנו לתוכו
הייתי כל כך עייפה.. הסתכלתי על החלון ומתן נפנף לי לשלום מהחלון של החדר שלו החזרתי לו חיוך ונסענו...
הרגשתי איך אני נרדמת ואז פתאום פתחתי את העיניים וראיתי לפני דרך לא מוכרת אחרת לגמרי
"תיראי מאיה מתוקה זה הבית ספר שלך" שמעתי את אימא שלי אומרת והסתכלתי על הבניין הענקי והוא היה ממש אבל ממש ענקי ורואים שאני הולכת להיכנס לתוך בית ספר גדול ולהתחיל שנה חדשה בכיתה ח'
המשכנו בנסיעה עד שעצרנו.. ירדתי מהמכונית וראיתי בית ענקי שהקירות שלו צבע תכלת ויש גינה ענקית וירוקה מלאה בכדים יפיפיים וצמחים והמון פרחים צבעוניים ובאמצע נדנדה יפה עם מזרון לבן פרחונית כזאת ונכנסתי לחצר ומאחורי הבית הייתה בריכה גדולה... התחלתי לקפוץ ונתתי לאימא שלי נשיקה כי כל כך רציתי שיהיה לי בית כזה ענקי...
נכנסתי אל תוך הבית והוא היה ענק לא ידעתי איפה אני אמצא את עצמי בו ועליתי לקומה השנייה... ראיתי מלא חדרים רגילים.. ואז ראיתי חדר ענק בצבע ורוד וכתום כל כך יפה וזה היה החדר שלי... פתחתי את הארון החום הגדול ובפנים היו כל הבגדים שלי מקופלים יפה...
אחר כך ראיתי בפתח את סבתא שליי לא פלא שהכל כל כך מסודר הכל בזכותה הבאתי לה חיבוק ונשיקה... הייתי כל כך שמחה עד שפשוט שכחתי מכל העצב שהיה לפני
ירדתי למטה וראיתי את אימא שלי מתחילה לבשל לנו אוכל לערב..
כל כך הייתי שמחה
הלכתי שוב פעם לחדר שלי ולירון באה אחריי והתחלתי לקפוץ על המיטה הענקית שלי עד שקפצתי ושכבתי והתכסיתי בשמיכה הגדולה...
פתחתי את הטלויזיה וראיתי את הארי פוטר והאסיר מאזקאבן ואז אימא שלי קראה לכולם לאכול
ירדתי למטה וישבתי... ואז מישהו ישב לידי.. הסתכלתי עליו..
זה היה....
תגיבוו בבקשה... תגיבו הכי הרבה שאתם יכולים...
חולה עליכם..
וואי מהמהמםםם ברמות!!!!!!!!
תמשיכי מותק
