את לא מבינה אנחנו מכורות!!
כןןןן צודקתתת!! באמתת התממכררתי!
אבלל למההה אתת לא ממשיכהה ?
אוףף מאמי שימי המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
דדדדד------חחחחחחחחחח---------ווווווווו-ףףףףףףףףףףףף
איזה מתוקות...
סורי על הייבוש הרציני הזההההההה
אני מבטיחה לכן המשך היום...
קצת יותר מאוחרררררר
אילו מתוקות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
והסיפור אהבה אפלטונית נימחק לי מהמחשב..
אז היתייאשתי.... =\
סורי...
3> מישלי
איזה מבאסססס ממש אהבתי את הסיפור שלך..
מחכה להמשך
הינה המשך..
כמו שהיבטחתי....
מוקדש לכולכם.
"אני..." ולפני שהספיקה לומר מילה נוספת, דניאל אימץ אותה אליו בחיבוק כה חם, ואוהב, ודואג. כאילו היא בובת חרסינה שמאיימת להישבר. היא לא ידעה מה לעשות, היא לא רצתה לבכות, אבל היא לא יכלה לעצור את זה. היא ניסתה להיתאפק אך ללא הצלחה. זלגה על לחיה החיוורת דמעה בודדה. קטנה, יחידה, בודדה. דמעה אחת. אחריה לא באו עוד דמעות. היא שתקה. שתיקתה הייתה כל כך עזה, כל כך חדה. דניאל העדיף אילו הייתה צועקת, בוכה, משתוללת. מרביצה לו עם צריך. אבל אנג'ל לא עשתה את זה, "אני אספר לך, הכל, מההתחלה." אמרה לפתע, אמרה את זה ללא רגש, ובכל זאת עם סערת רגשות. היא לא ניגבה את דמעתה היחידה. דניאל הביט בה, וחיכה. אנג'ל החלה לספר את סיפורה, סיפרה לו איך הרגישה כשאמה ניפטרה והיא הייתה לבדה כי אביה נישבר. היא אמרה שהיא מתגעגעת לזמנים ההם, אבל היא אינה מתכוונת להיות מישהי אחרת רק כדי שהם יקבלו אותה. היא סיפרה לו, שהיא מתגעגעת לאביה, כי הם אינם משוחחים מזה 3 שנים, מאז המוות הפתאומי של אמה. היא אמרה שאביה קובר עצמו בעבודה, ואין לה כל דרך להגיע אליו. היא סיפרה לו איך ארנולד אסף אותה אליו, ודאג לה, כנישארה לבד. ואפילו שהרגישה בודדה, הוא עודד אותה קצת. היא אמרה שהיא מפחדת שאם היא תעזור את ארנולד הוא יפגע בא. היא סיפרה לו שנאנסה, ואמרה זאת כל כך בדרך אגב, שדניאל נרעד לרגע, וצמרמורות אימה עברו בגופו. הוא לא קטע אותה כדיברה. הוא הקשיב לה, כמו שלא הקשיב לאף אחד לפני כן. אנג'ל ניפתחה אליו כמו שלא ניפתחה לאף אחד חוץ מאמה. דניאל אימץ אותה אליו פעם שניה, הוא חיבק אותה בדאגה, באכפתיות, בחום. חיבוק כזה אנג'ל לא קיבלה כבר 3 שנים. הפלאפון של אנג'ל צילצל, 2 צילצולים והפסיק, היא לא הספיקה לענות, לפתע כל החשמל ברחוב כבה, בדיוק כמו שהטלפונים הסלולריים שלהם כבו. ערפל כבד וקר החל לכסות את האיזור, "אתה רוצה להיכנס אליי? נדליק נרות. תישאר אצלי עד שהערפל היתפזר." הציעה אנג'ל, מהססת. דניאל לא ענה, רק הנהן בהסכמה. הם ניכנסו לתוך הבית, אנג'ל חיפשה נרות במגירה שבמטבח, היא הדליקה 2 נרות והניחה אותם על השולחן בסלון, הם ישבו על הספה, הביטו בלהבה שלא נחה לרגע, זזה במהירות, לא נירגעת לרגע. לפתע הטלפון של הבית צלצל, אנג'ל הביטה אל דניאל. "מוזר שהטלפון מצלצל כשאין חשמל בבית." אמרה בחשש, הטלפון המשיך לצלצל. אנג'ל הרימה את השפורפרת, "הלו." אמרה באוויר לתוך השפורפרת, לא הייתה תשובה. "הלו." אמרה שנית, ושוב לא הייתה תשובה, אנג'ל הניחה את השפורפרת במקומה. וחזרה לשבת ליד דניאל. הוא הביט עמוק לתוך עיניה, צמרמורות נעימות החלו לעבור לאנג'ל בגוף, היא הסיתה את מבטה ממנו, הוא הניח בעדינות את אצבעותיו תחת סנטרה, והיפנה את פניה בחזרה אליו, הוא הביט אל תוך עיניה הכואבות. "אלו העיניים הכי בודדות שראיתי אי פעם." לחש לה, והיתקרב אלייה, כל כך קרוב, שאילו היה זז, אפילו טיפ טיפה, היו שפתיו נוגעות בשפתיה. "אז מה אתה רוצה לעשות?" שאלה אנג'ל, והיתרחקה ממנו נבוכה. לפתע הדלת ניפתחה, דמות עמדה בכניסה, "אבא?" שאלה אנג'ל בחשש. "כן, אנג'ל." ענה לה אביה. אנג'ל הבינה, שהיא לא יכולה להמשיך יותר כשאין לה קשר עם אביה. היא קמה על רגליה, והיתקרבה אל אביה. היא עמדה מולו, הביטה בו בשתיקה. כאילו חיכתה לאיזשהו סימן ממנו. "הו אנג'ל שלי, ילדה קטנה שלי. אני כל כך מצטער, כל כך מצטער על כך שלא הייתי איתך. אני אוהבת אותך ילדה קטנה שלי." אמר לפתע אביה, וחיבק אותה, חיבוק אבהי, הוא חיבק אותה בדיוק כמו שהיא הייתה צריכה במשך שלוש שנים ארוכות. אנג'ל חיבקה אותו בחזרה, "גם אני מצטערת אבא, אני אוהבת אותך. כל כך היתגעגעתי אלייך." לחשה באוזנו, הוא הבין בדיוק למה היא היתגעגעה אליו כשהיה כל הזמן איתה בבית. אנג'ל הביטה אל מחוץ לחלון כשחיבקה את אביה, לפתע המנורות של הרחוב החלו להידלק בזו אחר זו. אנג'ל הישתחררה מהחיבוק, ולחצה על המתג של האור בסלון, האור נידלק. החשמל חזר. "דניאל, בוא נעלה לחדר שלי." אמרה לו, נשקה לאביה על הלחי, ועלתה בחיוך ובקלילות במדרגות לכיוון חדרה, דניאל עלה אחריה. הוא הביט הבין, ראה שהיא מאושרת. הוא חייך לעצמו בשמחה. "אני כל כך שמחה שאבא שלי חזר." אמרה בשמחה, היא ציחקקה לעצמה, והחלה לדגדג את דניאל. האור שהאיר בחדרה של אנג'ל היה אדום, והיה רומנטי כל כך, וכל האווירה דרשה שתיהיה נשיקה בניהם. תוך כדי צוחק, דיגדוג הדדי, הם נפלו על המיטה, וזה היה כל כך צפוי שזה מה שיקרה....
מה היא נאנססססססססססה???????????????????..
יאאאאאאאאאאאא שימי המשששששששששך מאממי
יאא מושלםםם
תמשיכייי מאמי
אמ...המשך....
אל תמתחי אותנו יותר מידי
=]
מ=מ=ש מ=מ=ש י=פ=ה=!!
מתוקהה,
יש לך את זהה!!
אני לא יודעתת למה חיכית שנה כדי לפרסם את הסיפור הזה..
הוא ממש מרתק.. מעניין.. ומלא כישרון!!
בבקשההה שימי המשך כשתוכלייי!!
שיהיה לך לילהה טוב וחלומות פזזז,
אוהבתתת,
דניאלוש=]
מהמם המשךךךךךךךךךך!
ודרך אגב אין שום קשר בין הפסקת חשמל והטלפון.. כי הוא לא מחובר לחשמל..
תבדקו את זה.
אתר האהבה הישראלי