אין המשששך ?! :\
לא הייתי פה די הרבה זמן
ציפיתי שיהיה לי המון מה להשלים
אבל אין כלווום !
מתוקותת שליי !@
אני עכשיוו חזתי תטיול שנתי
אז אני עוד שנייה נשפכתתת במיטההה
המשךך? מחררררר 😁
אוהבת אתכן !
חיים שלי .. היה לי ממש משעמם ..
החלטתי לקרוא ת'סיפור שלך שוב . התחלתי לקרוא אז, והפסקתי . השלמתי ה כ ל #!
קודם כל .. מדהימה שלי את יודעת כמה אני אוהבת אותך נכון ? 😊
דבר שני ..
איזה סיפור מדהים, סוחף, מרגש , עצוב .. את כותבת כל כך מדהים . אין ממש נהנתי לקרוא ת'סיפור .
מקווה שלא תייבשי .. אני אמשיך לקרוא.
קורלושששש תודה על הסבלנות בובה !
חנווו'ששש מלאכיתת שליייייי יש לי המשךךך במחברתתת ,
אתמול לפני שנרדמתי כתבתי אותו ותנחשי למיי?
בשבילךךך ! 😛
אני רק צריכה להעתיק אותו למחשבבב
אוהבת אותךך המוןןןןן יפהה שליי
יפיתי 😊
סבבה יפה שלי .. אני מחכה 😊
ישששששששששששששששששששש את ממשיכהההההההה איזה כיףףףףףףףףף!!!!!
הרגת אותי כבר ממתחחחחח......
יאללהההה המשךךךךך ה משךךךךךךךך חחחחחחחחחחח
מחכה בקוצר רוחחחחח
יוואווווו מאמיייייייי 😁
עכשיו שוב קראתי הכלללל מהתחלה ואני רוצה לומר לך שזה סיפור כללל כךךך מרגששש
יש כמה דברים שאני מזדהה איתם
הכתיבה שלך כל כךך יפה ברמה כל כך שונה משאר הבנות פה
יש לך כישרון ממש מיוחד לכתוב בצורה מאוד גבוהה ומיוחדת
העלילה שלך גם מאוד יפה ומורכבת וזה יפה שאת כותבת ככה
אני מתה עלייך בוביייייייי 😁
את הכי הכי בשבילי
ואני רוצה המשכייייי
-=- פרק ארבע עשרה-=-
סגרתי את המים והתלבשתי..על יד הכיור הייתה קופסא שבתוכה היה קצת איפור..תיארתי לעצמי שזה שייך לשירה [אמא של עמר] כי אין לו אחיות,יש לו שני אחים..אחד גדול ממנו ואחד קטן ממנו..
באיטיות ובזהירות ואף מעט חוששת פתחתי את הקופסא..אני מודה, התרגשתי מעט.. הרגשתי ממש כמו ילדה שבפעם הראשונה מגלה את האיפור.. הוצאתי מהקופסא עיפרון ירוק שיבליט את צבע העיניים שלי, שמתי רימל על הריסים שלי באיטיות.. אהבתי את איך שזה נראה.. מרחתי על שפתיי גלוס שקוף ובלחיי פיזרתי קצת סומק שהעניק לפני מראה זורח יותר, פיזרתי את שיערי וסידרתי את הפוני.. התלבשתי ובפעם הראשונה מזה הרבה זמן חייכתי למראה והפעם חיוך אמיתי, חיוך מכל הלב..
יצאתי החוצה וראיתי שעמר היה כבר לבוש יפה כמו תמיד.. לבש ג'ינס שהחמיא לו וחולצה חומה מכופתרת, תמיד אהבתי את המראה ואת הלבוש שלו.
הוא הביט בי במבט מופתע והוסיף "וואוו מ-ד-ה-י-מ-ה" אני השבתי לו בחיוך והייתי קצת נבוכה.
הוא הושיט לי את ידו, הושטתי לו בחזרה הוא עשה לי סיבוב ובחן כל חלק וחלק בגופי.. הרגשתי לא בנוח ומיהרתי להגיד "אז יוצאים?" הוא הנהן בראשו.. חיבק אותי חצי חיבוק וכך צעדנו לנו לעבר המכונית.. 'מעניין לאן המשוגע הזה לוקח אותי' חשבתי לעצמי.. במהלך הנסיעה הבחנתי בכך שהוא הביט בי מספר פעמים דרך המראה.. החזרתי לו כל פעם בחיוך.. כל כך הרגשתי בטוחה איתו, ידעתי שכשאני איתו שום דבר רע לא יכול לקרות לי כי איתו החיוך תמיד על הפנים, הוא תמיד יידע איך לגרום לי להיות מאושרת.
לאחר חצי שעה של נסיעה הוא עצר. בחנתי היטב את המקום ולא זיהיתי. הבנתי שאנחנו לא הולכים להיות בים אז 'למה הוא כל כך התעקש שאני אלבש בגד ים?' חשבתי לעצמי.
התקדמנו לעבר מסעדה מעט חשוכה, בפתח בדק אותנו מאבטח היה נראה ממש בצעירותו "וואה אח שלי, תשמור עליה טוב טוב" המאבטח אמר לעמר בזמן שבדק לי את התיק "אני שומר, תמיד שומר" השיב עמר וזרק לעברי חיוך מתוק.. נכנסנו פנימה, הייתה אווירה רומנטית, שקטה, רגועה..
"איך אתה תמיד יודע לאן לקחת אותי?" שאלתי אותו "איך לא? מי מכיר אותך יותר טוב ממני?" השיב.
"אף אחד!" אמרתי בטוחה בעצמי. הגיע מלצר עם תפריט והביא לכל אחד אחד.. בחרנו לנו מה לאכול.. חיכינו קצת עד שהמלצר הגיע עם האוכל, בזמן שאכלנו עמר החזיק לי את היד מתחת לשולחן.. זה היה נעים, היד שלו הייתה חמימה.
כשסיימנו לאכול עמר שילם ויצאנו, לפני שנכנסנו למכונית אמרתי לו "תודה, באמת היה לי נורא כיף איתך אחח מתה עלייךךך!" אמרתי לעמר והדבקתי לו נשיקה ענקית בלחי ואז נוצר מצב שהיינו ממש קרובים.. הרגשתי את נשימותיו.. הוא השיט את ידו לעבר השיער שלי וקירב את ראשי לעברו.. לא ידעתי מה לעשות, איך להגיב.. הוא עצם את עיניו ומשום מה גם אני.. זרמתי איתו.. הרגשתי את שתפיו נוגעות בשלי.. גל של צמרמורת עבר בגופי.. "אחי!, הארנק שלך!" מישהו סינן לעברנו וכמובן שהתנתקנו האחד מהשני "תודה" ענה עמר לעבר המלצר ששירת אותנו במסעדה. ראיתי על פניו שהוא התבאס.. האמת שלא ממש הבנתי למה.. אבל העדפתי לא לומר כלום, נכנסנו למכונית והוא נסע.. נסע לים. עכשיו הבנתי למה הוא רצה שאני אשים בגד ים.
כשהגענו יצאנו מהמכונית. הרוח התחזקה כאשר התקדמנו עוד ועוד לכיוון הים.. עד שכבר נעשה לי קר..עמר חיבק אותי.. כך עמדנו לנו מחובקים בין הגלים המתנפצים על שפת הים.
"אור?" שאל עמר והפסיק את השקט ששרר פרט לרעש הגלים.
"מה מאמי?" עניתי בעיניים עצומות.. היה לי כיף, ככה בין זרועותיו.
"את לא כועסת עלי או משהו נכון?" הוא שאל ספק חושש ספק דואג.
"ברור שלא, אין לי על מה" השבתי.הוא חייך חיוך קטן והוסיף "אם את אומרת אין על מה, זאת אומרת שגם את רוצה?".. לא הבנתי מה פשר השאלה שלו "אממ.. תראה, אני לא מבינה מה.. זאת אומרת למה.." ולפני שהספקתי להוציא את כל המילים מהפה הוא נשק לי שוב.. אך לפני כך עצרתי אותו "למה אתה עושה את זה?" שאלתי.. הייתי חייבת. "כי אני רוצה" הוא השיב "כן, אבל לא כל מה שתרצה תקבל" אמרתי "את רואה? את כן כועסת עלי!"
"אני לא כועסת עליך עמר באמת שלא אני פשוט דורשת הסבר.. תבין זה מוזר לי שפתאום נתנשק.."
"את רוצה הסבר?" שאל והבחנתי במבטו היסוס קל.
"כן" עניתי. "אז את תקבלי". "כן אני מחכה.." עניתי והבטתי לו עמוק בעיניים.
"תראי, אני חושב שאני מבלבל קצת בין הדברים או פשוט נורא התגעגעתי אלייך, אל ההרגשה שאת גורמת לי, באמת אורוש- אני מצטער, אני יודע שלא הייתי צריך לעשות את זה.. ממש השפיע עלי כל המצב מקווה שתצליחי להבין אותי" הוא אמר והשפיל את ראשו.
"זה בסדר, חדל להתנצל.. גם אני מבולבלת.. עברתי יותר מדי בזמן האחרון" הרמתי לו את הראש וחיבקתי אותו. הרוח נשאה את שיערי באוויר ועמר שיחק בו.. הוא תמיד אהב לגעת לי בשיער.
לאחר זמן מה שהתחבקנו עמר התנתק מהחיבוק והוריד את חולצתו.
"יאללה להתפשט!" אמר וקרץ לי "חחח..טוב" פשטתי את השמלה שעטפה את גופי וחשפתי בגד ים לבן. עמר הביט בי במבט שדרכו ראיתי עד כמה הוא נמשך אליי, אך העדפתי להתעלם.
עבר בי גל של קור. עמר רץ לכיוון הים ואני אחריו. התחלתי להשפריץ עליו מים וכך החלה לה מלחמה, זה היה נורא מצחיק, נורא נהנתי בחברתו- כמו תמיד!
אחרי חצי שעה בערך יצאנו מהמים, קפאנו מקור ושוב התחבקנו. ישבנו על החוף קצת עד שהחלטנו שהגיע הזמן לקום, נסענו אליו, הגענו והוא הביא לי בוקסר שלו שעלי היה נראה גדול וחולצה שהייתה ארוכה ורחבה. "תשני איתי פליזזזזז!" עמר הפציר בי בקול מתחנן.. "אם אתה כל כך מתעקש אז בסדר" עניתי לו בחיוך "יששש" הוא צעק בפתאומיות ושנינו צחקנו.. נכנסנו לישון והוא חיבק אותי.. נראינו ממש כמו זוג יונים. כשהבחנתי שעמר נרדם הוצאתי את ידו מעלי.. לא היה לי נעים.. שמעתי רטט מכיוון התיק שלי.. קיבלתי הודעה מאופק "אורוש אני מקווה שהכל בסדר, אם את ערה תסמסי לי ואם לא אז לילה טוב שיהיה לכם, דברי איתי מחר אני אבוא לקחת אותך".
'איזה חמוד, איך הוא דואג' חשבתי לעצמי וחיוך נפרש על שפתיי.
נשכבתי שוב על המיטה וכך נרדמתי.. התעוררתי בבוקר כשעמר היה ממש צמוד אליי עם השפתיים.. כמעט נגעו בשלי.. זזתי באיטיות וקמתי מין המיטה..למטה ראיתי מישהי שגרמה לי לבכות, מישהי שאני כל כך אוהבת, רצתי מהר במדרגות ככל שיכולתי על מנת להגיע אליה כמה שיותר מהר, התחבקנו.. כן זאת הייתה היא- 'ליאת'.
התחבקנו כל כך חזק עד כדי כך שמחצנו אחת את השנייה.. שנינו בוכות מאושר, מעצב, פשוט הכל התערבב ביחד. היא ניסתה להוציא משהו מהפה אך לא הייתה מסוגלת, כולה הייתה במין הלם, קפאה במקום. לאחר זמן מה היא אמרה "יואוו אחותי, כמה שאני התגעגעתי אני לא מסוגלת בלעדייך פשוט ל-א" היא בכתה עוד יותר ואני ליטפתי את ראשה בשביל שתירגע, אני לא רוצה שהיא תבכה בגללי, לא רוצה שאף אחד יבכה בגללי, זה גורם לי להרגיש מאוד רע.
"די מתוקה, תפסיקי לבכות, אני פה..לתמיד!" אמרתי "חסר לך שלא,זהו מהיום אני קושרת אותך אליי ככה שלא תוכלי לעזוב אותי לבד יותר לעולם". היא השיבה.
"אני לא עזבתי אותך.. זה סיפור ארוך, נדבר עליו בפעם אחרת. בבקשה אל תתעקשי".
"יפה שלי, התגעגעתי אלייך!" היא אמרה לי בעודה מזנקת לתת לי חיבוק דוב נוסף וחייכה חיוך ענקי! "ככה, ככה אני רוצה אותך תמיד! עם החיוך המושלם שלך! ותאמיני לי שאני התגעגעתי יותר בובה".
ליאת, היא החברה הכי טובה שלי, אין ובאמת שזה הוכח פעם אחר פעם- אין כמוה, כל אחד היה רוצה חברה כזאת, חברה יותר מאחות.
"אז מה ליאתי? קרה משהו בחודשיים האלה? ואני מתכוונת בכללי, לא בקשר אליי!".
"אממ.. כן.. למקרה שלא שמת לב עוד מעט כבר נהייה חיילות, מדובר בכמה חודשים בלבד, סוף סוף נפטרנו מבית הספר הזה!" ליאת השיבה. "כן, ברוך השם" עניתי. חייכנו אחת לשנייה.
"מה חדש איתו?" שאלתי אותה והיא השפילה את מבטה "סתם, הכל רגיל" היא אמרה וידעתי, הייתי בטוחה שקרה משהו "שפכי מותק, עלי את ל-א תצליחי לעבוד גם אם אני אהיה עיוורת, חירשת ואילמת" היא צחקה מעט ואמרה "הוא.. הוא לא שם לב לרמזים שלי, אני לא מבינה איך הוא יכול להיות עד כדי כך עיוור!" אמרה בכעס.
"אז.. אולי פשוט תנסי לנשק אותו?" שאלתי חוששת מהתגובה..
"נראה לך?!?! הוא ייבהל ממני, זה ברור שאם אני ינשק אותו או לפחות ינסה הוא יבין שאני אוהבת אותו בטירוף אבל אם אני אעשה את זה אני אקח סיכון שאני אאבד את כל מה שבניתי עד עכשיו". היא אמרה בייאוש ומיד חשבתי על מה שהיא אמרה 'אם הוא ניסה לנשק אותי ועוד פעמיים זה אומר שהוא אוהב אותי?' חשבתי לעצמי, שקעתי עמוק במחשבות "אור..את מקשיבה לי?" ליאת העירה אותי מהן "כן ברור" עניתי לה. ואז היה לה טלפון,היא קפצה כולה.. זה היה..
המשךךך יבואאאא
תגיבוווו בננוסססס 😁
יא יפה שלי .. זה מדהים . הפעם בלי ייבושים 😊 מחכה להמשך. אוהבת הכי.
חנווו'ש תודה על התגובהה אוהבת אותךךך
וכל השאר?? נטשווו ?
חס וחלילה נטשווווווו אני עדיין מחכה להמשךךך
מאמי יש לך המשך למעלה אם לא שמת לב :]
כן קראתי אותו אבל אני מחכה לעוד אחד.. ססה
😂
איזהההה כיףףףףף איזה המשך יפהההה
כל כך חיכיתי להמשך הסיפור המדהים והיפה והמצמרר הזהה
תאמיני לי ואני לא אומרת לך את זה סתם!!!
את כותבת הכי יפה פה!
וזה סיפור ממש ממש יפהההה
מחכה לעוד המשכים 😊
אתר האהבה הישראלי