וראית את ... ש-י חחחחח ניראליי
תמשיכיי חחחחחח
המשך מחר נשמות שלי לאביווו אול
המשך
הלכתי הביתה וכל הדרך הסתכלתי על הטבעת
כמה היא יפה וכמה היא שלי,
חייכיתי לעצמי והייתי שמחה.
הגעתי לבניין נכנסתי ללובי
ושם ראיתי את...
-------------------------
את שי.
כמה שלא הייתי צריכה את זה,
הוא בדיוק נכנס מאחורה.
שנינו לא הוצאנו הגה מהפה,
הזמנו מעלית ונכנסנו,
עדיין שותקים.
לחצתי על הקומה שלנו,
ושי הסתכל עלי ראיתי שהוא מסתכל
והשפלתי מבט למטה,
לא יכולתי לראות אותו אחרי מה שהוא
אמר לי רציתי רק לברוח ממנו כל הזמן.
יצאתי מהמעלית והוא אחרי שנינו הלכנו לכיוון
הבתים שלנו ואז הוא אמר:"חכי"
באתי לפתוח את הדלת אבל בדיוק הוא עצר אותי אז לא פתחתי,
הסתובבתי ואמרתי:"מה?"
הוא התקדם אליי ואמר:"אני מצטער"
לא איכפת לי בכלל מה הוא אומר מצידי
שיצטער עד מחר,זה אבוד,אני נעלבתי ממנו כל כך.
הסתובבתי עוד הפעם לכיוון הבית ואמרתי:"ביי שי"
ונכנסתי מהר הביתה.
ראיתי בעינית שהוא עדיין שם עומד,בשוק,
ממה שעשיתי הרגע,מגיע לו חשבתי לעצמי,
גם אני הרגשתי ככה אתמול שהוא אמר עלי ככה.
אחרי כמה שניות הוא הסתובב ונכנס לבית שלו,
הרגשתי מגעילה אבל הרגשתי גם שזה מגיע לו.
אז נכנסתי הביתה שירי ומשה כבר לא היו,
רועי ונופר היו בחדרם,אבא היה בחדר שלו,
ודיקלה הייתה בחדר שלה,
לא הבנתי למה הם קראו לי אם
הם החליטו להתעלם ממני,
או שלא.
אבא:"נטלי?"
נעמדתי בפתח חדרו ואמרתי:"מה?"
אבא:"אני מצטער על מה שעברת,זה לא מגיע לך"
הוא קם לעברי ואמר:"רוצה לדבר?"
נכנסת לחדר,הורדתי מעלי תתיק
שלי ואמרתי:"על מה?"
אבא נכנס אחרי לחדר שלי ואמר:
"על הכל,על שנינו,על החיים שלנו,
יש מספיק על מה לדבר"
התיישבתי על המיטה שלי ואמרתי:"טוב דבר"
הוא התיישב לידי והתחיל להרצאות לי על כמה
שהחיים שלו קשים בלי אימא,
והוא קצת עצוב וזאת תקופה והיא תעבור לאט לאט,
ואני צריכה לעזור לו.
וככה העברנו כמה דקות עד שסיכמנו שנפתח דף חדש,
והכל טוב בינינו.
נתן לי נשיקה ויצא מהחדר.
הלכתי לחדר של דיקלה ודפקתי......
תגיבוו אוהבתתתתתתתת...
יפהההההה
שימי המשךך יעלוש
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח איך ידעתיי אין אני מגדת עתידות
יעלו'שש המשךך יפההה מחכה לעוד אחד...אוהבת אורו'ש... 😊
וווווווווווווואייייייייייייייייייייייייייייייי יעלווווששששששששששששששששששש
איזה מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
זה נהייה בין הסיפורים שאני הכי אוהבתתתתתתתתתתתתתתת
איך את כל הזמן מצליחה לעשות אותו יותר טוב???? פשוט מדהיםםםםםםםםםם
ומזה בא לי על אח שליייייייייי רררררררררררר זה אומר שאני בוגדת ברנוש?
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מתה עליךך
טלוש
בננננננננננות תודה על התגובות...
המשך בערב 😊 אוהבתת אותכןןן
טלוש יפה שלי לאביווו
הנה כמו שהבטחתיייי..המשךך
וככה העברנו כמה דקות עד
שסיכמנו שנפתח דף חדש,
והכל טוב בינינו.
נתן לי נשיקה ויצא מהחדר.
הלכתי לחדר של דיקלה ודפקתי
----------------------
דיקלה:"פתוח"
ראיתי אותה יושבת מול המחשב וכותבת.
אני:"דיקלה אפשר לדבר?"
היא עזבה את המחשב,
עברה לשבת על המיטה ואמרה:"כן בטח בואי"
וסימנה לי לשבת לידה.
התיישבתי ואמרתי:"מה נסגר עם הכל?
סורי שככה נעלמתי לא יכולתי יותר להיות כאן"
דיקלה:"אני מבינה נטלי,ואל תדאגי אני לא בהריון
ואין לי כלום תודה לאל"
יוווו איזהההההההההה הקלהההההההההההההה
הרגשתי כאילו אבן ירדה לי מהלב
אמרתי לה:"ואי אני כל כך שמחה"
חיבקתי אותה.
אך הוספתי לשאול:"את טסה בכל זאת?"
דיקלה:"כן אבל לא השנה"
אני:"אז מתי ?"
פתאום רועי דפק בדלת ואמר לנו
לבוא לסלון שיש לו הודעה חשובה.
דיקלה:"נדבר אח"כ יאללה בואי"
תפסה בידי והובילה אותי לסלון.
התיישבתי בספה ליד אבא ודיקלה לידי.
ראיתי את נופר ורועי באים לכיווננו יד ביד
ידעתי כבר מה ההודעה וכל כך התרגשתי.
אבא:"נו רועי דבר"
רועי:"טוב אז אמ אני שמח להודיע
שאני ונופר קבענו תאריך לחתונה" 😊
אני:"וי ידעתי"
וקפצתי על שניהם.
נופר שמחה ואמרה:"אני מתה כבר להיות
במשפחה שלכם"
אבא קם ובירך את רועי ונופר,
וגם דיקלה מאוד שמחה.
פעם ראשונה ראיתי את אבא כל כך שמח,
מאושר.
אבא:"מה התאריך?"
וכולנו באמת היינו מסוקרנים לדעת .
רועי:" 20.10.2006"
הייתה דממה,
כולנו היינו בשוק מהתאריך.
אבא התיישב והסתכל על רועי,
רועי ישר הבין מה הבעיה
ואמר:"אבא אני יודע אבל זאת ההחלטה שלי"
דיקלה נכנסה לחדר וטרקה את הדלה היא כל כך כעסה
על ההחלטה המטומטמת של רועי.
אני נשארתי להביט ברועי,
נופר ואבא ולא עיקלתי עדיין מה רועי אמר.....
תגיבווו ותדעווו למה הם בשוק מהתאריייך..ואתן מוזמנות לשער חיחי
המשךךךךךךךך בקשההההה
בטח לדיקלה צריך להיוות משווו בתאריך הזה....
או שקרה לה משו באותו תאריךךךךך או שאמא שלהם ניפטרה בתאריך הזה=/
חחח הכול ניחושים
המשךךך חחחחחחחחח
😨 חיחיחיי סוד חח ..תודה על התגובה מאמי
בטוח זה התאריך שאימא שלהם נפטרה???...בטוחה..!!!!1..
מחכה להמשך לדעת אם צדקתי...חיחיחיחיחחי.....אחלה פרק אוהבת אורו'ש.. 😊
בטוח התאריך של האמאאא
ריזה אגואיסט וחסר התחשבות הואאא
במקום לעלות לקבר יעשה חתונה
אין בשוה
פרק מהמם מאמיי
מחכה להמשךך
אוהבת אותך גםםם
טלוש
חיחי אורוש וטלוש תודה על התגובות מחר המשךך אוהבת...
המשךך
אבא:"מה התאריך?"
וכולנו באמת היינו מסוקרנים לדעת .
רועי:" 20.10.2006"
הייתה דממה,
כולנו היינו בשוק מהתאריך.
אבא התיישב והסתכל על רועי,
רועי ישר הבין מה הבעיה ואמר:
"אבא אני יודע אבל זאת ההחלטה שלי"
דיקלה נכנסה לחדר וטרקה את הדלה היא
כל כך כעסה על ההחלטה המטומטמת של רועי.
אני נשארתי להביט ברועי,
נופר ואבא ולא עיקלתי עדיין מה רועי אמר.
-----------------------------------------------------------
אבא:"רועי זה לא מכובד רק שתדע זה
ממש לא מוצא חן בעייני"
רועי:"למה לא? ככה אני בחיים לא אשכח אותה..!
זאת ההחלטה שלי ותפסיקו כבר עם הפרצופים שלכם
,זה לא כזה דבר נורא"
אני הרגשתי שבאמת כואב לו אולי הוא צודק ככה
בחיים לא נשכח אותה ויהיה לנו זיכרון ממנה,
החלטתי לתמוך בהחלטה הזאת.
אני:"אוקי רועי אם זאת ההחלטה שלך,
ושל נופר אני מכבדת אותה"
אבא התעצבן ואמר:"לא תהיה חתונה ביום הזה!!!מובן!? "
והלך לחדר.
רועי ונופר התפזרו לחדרם ואני אחריהם לחדר שלי.
נכנסתי קצת לאיסיי,
רשמתי אווי-
אולי ..רן לאביו
נשלחה לי הודעה מרן ודניאל וממספר לא ידוע,
עניתי קודם לרן.
רן-יפה שלי!?
אני- כן מאמי?
רן- מה נשמע?
אני- אמ הכל טוב ,דיקלה בסוף לא
בהריון אני כל כך שמחה.
רן-ידעתי מאמי שלי הכל יהיה טוב את תיראי ..
טוף אני הולך לאכול תכף חוזר.
אני- אוקי בתאבון ביי חיים שלי.
ואז החזרתי לדניאל וראיתי מי זה היה,
זה היה אחד בשם איתן כינוי א*תנ!ש לא הכרתי אותו ולא כלום
והוא גם לא היה מרמת גן אז מוזר למה הוא הגיע אלי.
אני-מי זה?!
.......
תגיבו ויהיה המשך אוהבתתת
אתר האהבה הישראלי