מההמההמהמהמהממהממםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
שימי הממשךך מתוקה שלי
והיה לי ממש טוב במבחן בתנך היום חח איך הלך לך מקוווה שגגם 😊
אורוש הלך סבבה אבל הוא היה מעייייייק וארוך
תודה על התגובה מאמוש
ה-מ-ש-ך!
פתאום מישהו או מישהי כיסו לי את העיניים.
אני:"מי זה?"
לא ענו.
אני:"נו די אני שונאת את זה מי זה!?"
שוב שתיקה.
אני בצעקה:"מיייייייי זההההההההההההה?"
-------------------------
ואז הסתובבתי זאת הייתה דיקלה.
כל כך שמחתי לראות אותה.
אני:"יאו אלוהים איך את יודע
תמיד איפה אני?"
דיקלה התיישבה לידי על האבן
ואמרה:"אבא אלא מי"
אני שכל כך ציפיתי שתגיד שהיה לה איזושהי
תחושת בטן או שהיא הרגישה אותי
בלב משהו כזה התאכזבתי ואמרתי:"אה"
אחרי שתיקה של שתינו שאלתי:"אז מה את עושה פה?"
אני:"אני עוזבת היום בלילה"
הייתי בשוק לא האמנתי מאיפה זה בא.
מה?!כבר?!כזה מהר!?
חשבתי לעצמי.
ירדה לי דמעה הייתי ממש בהלם
חשבתי שזה ייקח זמן עד שיסדרו הכל.
לא עניתי לה רק הורדתי את הראש לאדמה
לקחתי מין ענף קטן כזה והתחלתי לשחק איתו
והיא המשיכה לדבר:"אין לך מה להגיד?"
אני:"כל מה שאני יגיד עכשיו לא ישנה את המציאות נכון?"
היא החזיקה לי את היד ואמרה:
"את לא מוכנה להבין אותי?"
העפתי לה את היד,קמתי ואמרתי:
"איך אפשר להבין כזה דבר דיקלה?"
דיקלה:"די נטלי תשבי, תדברי איתי"
אני:"עכשיו!!שאת עוזבת בלילה עכשיו נזכרת לבוא לדבר איתי?"
דיקלה:"חשבתי שתקדימי אותי"
אני:"טוב שחשבת"
הייתי מגעילה אליה אבל הייתי
חייבת לנסות הכל כדי שתתחרט ולא תיסע.
דיקלה התחילה לבכות ראיתי שפגעתי בה כל כך,
התיישבתי לידה וחיבקתי אותה ובכיתי גם והתחלתי
להתחנן אליה:"בבקשה דיקלה בבקשה אל תעזבי אותי
אני מתחננת אליך בבקשה
אני לא רוצה להישאר לבד בבקשה".
כאב לי כל כך.
רק לחשוב שהיא תהיה בארץ אחרת ולא בחדר הסמוך,
שהיא תחייה את החיים שלה בבית שלה
ולא את החיים איתי בבית לצידי,
שאני יראה אותה רק פעם ב...ו
לא מתי שאני ירצה
זעזע אותי כל כך ,רעדתי כולי. 😢
תגיבוו
מדהים כמו תמייד ו..
עצוב ביותר
שימי הממשך מאמי
תודה בנות על התגובה...
עוד אולי?? :/
יעלושששששששש זאת י=פ=י=ת!!!
קראתי את הפרקקק הוא נדיררר!
תמשיכי דחוףףף מאמי!!!
מדהיםםם!!
ויקוש אמרה שהיא תשלים את כללל מה שהיא החסירה כי היא לא באתר..
אוהבות
כןן אולי תתחילוו להביא בתגובוותת ליעללוש שליי@~!?
הנה חמודות המשך ..
רעדתי כולי.
אני:"אני יעשה הכל רק
תישארי איתי בבקשה"
דיקלה:"אוי נטלי למה את
עושה לי את זה?"
אני:"את לא אוהבת אותי יותר נכון?"
דיקלה:"די נטלי את בת 18
תפסיקי להיות ילדה קטנה"
אני:"זה רק מה שיש לך להגיד לי אה?
שאני ילדה קטנה"
דיקלה:"לא,באתי להגיד לך שאני אוהבת אותך
ואני תמיד יאהב
ואני מקווה שלא תשנאי אותי כל החיים שלך"
דיקלה ניגבה את הדמעות שיצאו לה בלי הפסקה
והמשיכה לומר:"אני גם מקווה שלא תשכחי אותי
הרי אני יחזור לבקר המון מבטיחה".
לא עניתי לא היה לי כוח לשמוע את ההבטחות שלה.
הרי זה לא ישנה כלום עצם זה שהיא לא תהיה איתי
וזה שהיא ככה עוזבת אותי רק עם אבא ורועי
מוכיחה שהיא בעצמה ילדה קטנה ופחדנית לא אני.
דיקלה:"טוב אני מבינה שלא בא לך לדבר איתי"
שתקתי הדמעות חנקו את עיניי אך גם לא רציתי להגיב לה,
לא היה בא לי לריב איתה הרי היא החליטה
ושום דבר לא ישנה את דעתה.
דיקלה קמה ואמרה:"תתקשרי מדי פעם"
נתנה לי נשיקה והוסיפה:"אוהבת אותך תמיד אחותי"
ופשוט הלכה.
הסתובבה והתחילה ללכת ממני לאט לאט.
עכשיו באמת הרגשתי שהסכין
שהיא תקעה לי בלב מתחיל להכאיב.
כאב עצום ולא נגמר.
הרגשתי ששום דבר לא יעזור לי עכשיו.
זהו היא הלכה.
תגיבו מאמיות..
יאוו יעלוששש איזה עצובב מאמי!!!
תמשיכי דחוףףף
זאת יפיתי=]
יואו מאמיייי איזה מרגשש דאיי בא לי לבכותת
שרנוש יבוא לנחם אותההה
אוהבת המוןן
ומחכה להמשךך
טלושש
אתר האהבה הישראלי