אורוווווווווש שלוםםם טוב שחזרת אלינו חחח
תודה על התגובההה לאביו
תמוש תודה מאמי שמחה שאהבת..
המשך נשמות שלייי
הגענו לבית של שרון ז"ל ורן ואני עלינו למעלה.
נכנסו לבית שלהם וכולם בכו שם לא
יכולתי להישאר
שם נמאס לי כבר מלבכות נמאס לי
מצער מכל מה שקורה לי
בשבועות האחרונות.
הלכתי למרפסת שלהם והתיישבתי
על כיסא שהיה שם.
רן רצה שאני יהיה קצת לבד ולא להידבק אלי
יותר מדי אז הוא הלך לחברים שלו.
התיישבתי מסתכלת על העננים על השמיים
מחפשת כוכב כלשהו שאני יוכל לדבר אליו.
ואז אישה נכנסה למרפסת.והתיישבה לידי.
בהתחלה לא זיהיתי אותה.
אבל אז שהיא אמרה לי שלום הבנתי שזאת
הייתה אימא של שרון,גלית.
גלית:"כל פעם שאני נזכרת בשרון שלי אני מסתכלת
על השמיים ומחפשת כוכב לדבר איתו"
הייתי המומה הרי זה מה שאני עושה
תמיד שאני רוצה את אימא לידי.
לא אמרתי מילה וגלית המשיכה
לדבר:"אני יודעת שאת לא רוצה לדבר איתי אבל רק
שתדעי שלא היה רגע אחד מאז ששרון מתה שחשבתי
שאת וחבר שלך רן אשמים,
שרון שלי וויתרה על חייה ולא חשבה לרגע לעצמה
מה יהיה עם אלה שאוהבים אותה כמוני וכמו כולכם".
בלעתי רוק כאילו אני הולכת עכשיו לדבר אבל המילים
פשוט נבלעו לי ושוב גלית ראתה שאני לא מדברת
אז היא אמרה:"תזכרי נטלי מי שלמעלה זה לא אומר
שהנפש הנשמה שלו לא פה למטה איתנו,
ככה אני מאמינה ששרון איתי תמיד ואני אף פעם
לא אשכח את הבת היקרה שלי שאני אוהבת כל כך"
ירדו לה דמעות והיא החזיקה לי את היד ופשוט קמה
ויצאה מהמרפסת.המילים שלה לא הפסיקו להדהד בראש שלי-
"מי שלמעלה זה לא אומר שהנשמה שלו לא למטה".
היא כל כך צודקת.אימא בחיים לא תעזוב אותי ולא אני אותה.
היא תמיד תהיה איתי בלב.
שמתי את הראש על השולחן שהיה שם ועצמתי עיניים.
אחרי כמה דקות רן נכנס למרפסת וראיתי שכולם מתחילים ללכת.
הוא לקח לי את היד ואמר:"אני לא יעזוב אותך בחיים"
ירדה לי דמעה ניגשתי אילו וחיבקתי אותו ולחשתי לו
באוזן:"אני אוהבת אותך כל כך אוהבת אותך".
רן ואני יצאנו מהמרפסת ביחד יד ביד .
הסתכלתי על אימא של שרון גלית והיא חייכה אלי חיוך
חמוד כל כך שלשרון היה אותו גם.
הלכתי ואמרתי שלום לדניאל ויצאנו מהבית שלה.
התחלנו ללכת לכיוון הבית שלי שזה לא היה כזה
רחוק רבע שעה אולי.
כל הדרך שהלכנו רן חיבק אותי ולא עזב ושוב כמו כל פעם
שאנחנו ביחד אף אחד לא אמר מילה,שוב שתיקה.
הגענו מתחת לבית שלי ורן חיבק אותי
ואמר:"יאללה יפה שלי אני אדבר איתך עוד מעט טוב?"
אני:"אוקי ורן?"
רן:"מה מאמי?"
אני:"אני מצטערת אתה סולח לי?"
רן:"אני בדרך"
אני:"אני יעשה הכל בשביל שתסלח לי"
רן:"בסדר נשמה יהיה טוב יאללה לכי
תתרענני קצת ונדבר"
הוא נתן לי נשיקה והמשיך ללכת לכיוון הבית שלו.
ראיתי אותו מתרחק ממני לאט לאט וכל כך
רציתי שיחזור לחבק אותו.
הסתכלתי על הבניין שלי והתפללתי לאלוהים
ששי לא יהיה בבית
ואז נכנסתי אליו.שיצאתי מהמעלית היה פתק
דבוק לקיר שבמסדרון
היה כתוב לנטלי משי לקחתי אותו ונכנסתי הביתה....
יצא פרק ארווך תגיבוווו
יום טוב לולכןןן אוהבתתת
יווווווווווווווווווווווווו
יעלוווששששש
מושלמתתתתתתתתתתתתת
שללללללללללליייייייייייייייייייי
איזההההההההה
פרקיםםםםםם נדיריםםםםםכאלה מרגשיםםםם
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
איזה מוכשרת את.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אהבתי בטירוףףףף
וסורי שלא הגבתי..
פשוט לא הייתי אתר..
אז מאמוש שליייי
אני רוצה המשךךך מיד!!!!!!
רותמיק :]]
רותמוש שליייי אוהבתותךךך חח תודה על התגובהבהבה
בננות הנה המשך ...
היה כבר בערך 6 כולם היו בבית.
אבא כמובן במטבח מכין ארוחת ערב.
דיקלה הייתה בחדר שלה
עם שירן ורועי ונופר היו בסלון.
רועי הרגיש בהרבה יותר טוב למרות
שהוא קיבל מהצבא חופש להרבה זמן
כי הוא עבר תאונה אבל הוא היה
נראה יותר טוב מאי פעם.
התיישבתי במטבח ולקחתי כוס מים אבא
ראה שלא היה לי ממש מצב רוח אז הוא
לא קרצץ לי במיוחד.
אבא:"את בסדר נטלי?"
אני:"כן הייתי בקבר של אימא"
אבא:"כן הנחתי שזה מה שתעשי"
אני:"הרגשתי ששכחתי את אימא אז
הייתי חייבת ללכת לקבר שלה"
אבא:"אני מבין מתוקה אבל את אימא בחיים
לא תשכחי אני מבטיח לך"
אני:"טוב אבא אני הולכת לחדר שלי ביי"
אבא:"רגע"
אני:"מה?"
אבא:"את יודעת שדיקלה עוזבת
חודש הבא נכון?"
אני:"לצערי"
אבא:"אז הקדימו לה לעוד כמה שבועות"
הייתה דממה.
כאילו מה אלוהים הזה לא רואה שאני צריכה קצת
לנוח מה הוא מנחית עלי את כל זה ביום אחד.
לא עניתי לאבא פשוט רתחתי הלכתי לחדר של דיקלה
פתחתי אותה וצעקתי:"מה?מה לא טוב לך פה?
את חייבת לעזוב אותנו די כבר לא רוצה את החיים האלו!!!"
שירן ודיקלה שהיו במחשב לא הבינו מאיפה באתי
והם ישר קמו אלי והכניסו אותי לחדר של דיקלה
לא נתתי לאף אחת מהן להוציא מילה המשכתי
בצעקות:"דיקלה את לא מבינה שאני לא יוכל להתמודד
גם עם זה עכשיו אני כל כך חלשה אין לי כוח לכלום".
דיקלה נעלה את הדלת של החדר שלה כדי שאף אחד
לא יוכל להיכנס אפילו לא אבא.
היא הושיבה אותי על המיטה וניגבה את הדמעות שלי
שיצאו כבר מבלי הסכמתי.
ושתקה היא לא ידעה מה להגיד.
ושירן שהייתה חברה של דיקלה
מאז שהן היו בגן שתקה גם.
שתיהן כל כך נבהלו ממני.
אחרי כמה דקות של שתיקה
דיקלה לבסוף הוציאה מילה.
דיקלה:"נטלי את רוצה שאני
יישאר איתך לעולם?"
אני:"לא לעולם אבל את יודעת
מה אני חושבת?"
דיקלה:"מה?"
אני:"שאת פחדנית אחת ענקית ואת פשוט בורחת מהחיים"
ירדו לה דמעות ואפילו שירן שכבר לא ידעה מה
לעשות הסתובבה אל הקיר ובכתה.
דיקלה מתוך דמעות:"למה את חושבת שאני בורחת?"
אני:"אימא שעזבה אותנו,אני שנכנסתי לבית החולים,
רועי עשה תאונה,אבא בדיכאון כאילו יש קללה
על המשפחה הזאת אבל את?
את פשוט בורחת.
דיקלה המושלמת יש לה את כל האמצעים לעזוב
אז היא פשוט עוזבת!!!!!"
תגיבובובו
מ-ה-מ-םםםםםםםםםםםםםם
כמו תאמידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
מה עם מה ששי כתב לנטללי??
שימי המשששששששששששששששששך אהובתי
אוהבתתתתתת מלא
אני לא מאמינה רק תגובה אחת!??
אורוש חח חכי ותיראי..
תודה על התגובה אוהבת
מאמוששששש שיליייייי לאא תגובההה אחתתת הנהה עודד אחתתת=]]
מ====ד====ה====י====םםםםםםםםםם!!!!!!!!!
ווואייי כבררר אין לי מיליייייייםםםםםםםםםםם
המשךךך דחוווףףףף מאמיייי
מאוהבתת בךך כפרונההה
יפיתי=]]
יפיתוששש חיחיחי תודהההה
לילה טוב נשמה שלי
אתר האהבה הישראלי