חיחיחי יותר מאוחר המשך
יאללה עוד תגובות אוףף ....
המשךךךךךךך מהררררררררררררררררררררררררר
המשךךךךךךך קצרצרר
קמתי והתחלתי לרוץ לעברו עצרתי מלפניו
ואמרתי לו:"אני מצטערת שי אל תלך בבקשה"
שי:"את רק מקשה עלי אם את כל כך אוהבת את רן
מה את עושה פה?אה?
תגידי לי את למה באת איתי?? למה התקשרת אליי בכלל?"
הוא כל כך צדק לא הייתי צריכה לעשות את זה.
אני:"אתה צודק אלוהים הכל באשמתי
הרסתי לעצמי את החיים"
התיישבתי על החוף שוב,
לא רציתי שנלך ככה לא יכולתי לעזוב את שי עכשיו.
שי התיישב לידי ואמר:"אני יעזור לך עם רן"
אני:"אני לא יודעת מה להגיד לו אני כל כך
מפחדת מהתגובה שלו"
שי:"אני יגיד לו שזה אני נישקתי אותך
ואת העפת אותי ממך"
אני:"תשקר בשבילי?"
שי:"אם את כל כך רוצה אותו אני מוכן
לעשות את זה בשבילך"
אני:"ועדיין נהיה ידידים?"
שי:"מקווה שנוכל"
חיבקתי אותו חזק ואמרתי:"תודה שי אתה באמת נדיר"
שי הרים אותי והלכנו מחובקים לאוטו שלו.
נכנסו והוא התחיל לנסוע.
באמצע הנסיעה היה לי פלאפון מ....
אוף תגיבו נו חח
מהמםםםם
אבל קצררר אופיייי
המשךךך מהר!!!!!!!
חח
אוהבתאותך....
רותם..
תודה יפות שלייייי
עוד תגובות ואני ישים המשךךך
אוהבת
QUOTE (רותם-יוני @ 15/03/2006) מהמםםםם
אבל קצררר אופיייי
המשךךך מהר!!!!!!!
חח
אוהבתאותך....
רותם..
😉
המשך רק עם יהיו עוד תגובותתתת
בבקשהההההה
על המשכים כאלה קצרים התגובות שאת מקבלת מספיקות
בת אל כולה שמתי פעם אחת המשך כזה קצר
תמיד אני שמה ארוווווווווווווווווווווווך!
המשך
זאת הייתה דניאל.
אני:"הלו"
דניאל:"יפה שלי את בסדר?"
אני:"כן איפה את?"
דניאל:"בדרך לבית הקברות נטלי,
ההלוויה של שרון שכחת?"
אני:"ואי איך יכולתי לשכוח
מה השעה כבר?"
דניאל:"רבע לשלוש"
אני:"טוב תחכי לי בכניסה
אני באה עכשיו"
דניאל:"סבבה מאמי ביי"
אני:"רגע תגידי איפה רן?"
דניאל לחשה:"איתי במונית"
אני:"איך הוא נראה לך?"
דניאל:"קצת עצבני הוא שאל
אותי איפה את"
אני:"באמת?מה אמרת לו?"
דניאל:"שהברזת מביצפר ואין לי מושג לאן הלכת,
באמת איפה את?"
אני:"אני אספר לך כבר טוב?"
דניאל:"טוב ביי מתוקה"
אני:"ביי"
רן שאל עליי זה אומר שהוא לא שכח אותי.
עכשיו אני צריכה לחשוב על איך
אני מספרת לו על שי.
הסתכלתי על שי
ואמרתי לו:"תוכל להוריד אותי בבית
קברות ביצחקי? "
שי:"בית קברות למה?"
אני:"הלוויה של חברה"
ירדה לי דמעה.
שי:"אל תבכי מאמי חבל על הפנים
היפות שלך"
אני:"תגיד לי סיבה אחת למה שאני לא
יבכה מהחיים האלו?"
שי עצר את המכונית בצד
ואמר:"את חייה זה כבר סיבה"
אני בסערת רגשות ענקית התחלתי לצעוק:
"חיה בלי אימא,עם אחות שנוסעת לחו"ל,
עם אח שעשה תאונה ואבא שבדיכאון,
בגדתי בחבר שלי ומישהי שאני מכירה התאבדה בגללנו.
אלו חיים נראה לך????"
שי היה המום מהצעקה שלי.
אבל לא ידעתי מה לעשות הייתי חייבת
להוציא את הרגשות שלי.
ושי היחיד שהיה איתי טבעי
ובלי שום משחקים.
ירדה לו דמעה הרגשתי כאילו באמת השפעתי עליו.
לא היה לו מה להגיד הוא היה בהלם.
טוב איך אפשר להגיד משהו אחרי
כל הדברים שאמרתי.
כיסיתי את הפנים שלי בידיים
ושי ניסה להוריד לי אותן ולא נתתי לו.
הייתי כל כך פגועה ,איך בכמה שבועות
כל החיים שלי יורדים לתהום.
פתאום כבר לא הרגשתי אותה נטלי שהייתי.
שי התניע את האוטו ואמר:"אני מצטער נטלי
אני כל כך מצטער"
ולא הוסיף עוד מילה.
לא היה לי מה להגיד לו הרי הוא לא אשם בכלום.
הגענו לבית הקברות לכניסה וראיתי
בדיוק את המונית של דניאל שגם החנתה בדיוק.
"זה מה שחסר לי עכשיו שהוא יראה אותי"
אמרתי לשי.
שי:"אל תדאגי אני ייסע מהר
ותגידי שזה קרוב משפחה שלך"
דניאל ראתה אותי והתחילה ללכת לכיוון שלי
וראיתי את רן יוצא מהמונית ומסתכל עלי.
לא יכולתי אפילו להגיד לשי ביי
אז לחשתי לו "אני מתה עליך נדבר"
ויצאתי מהאוטו ראיתי את האוטו נוסע מהר.....
תגיבווווווווווווווווווווווווו