נו ממה האמא הזאת קשורה עכשיו ?! פפפפ
המשכיי דחוף
שיייאאאווו מאמיי מהמם..
למה את עושה את זה??!?!?! למההההההההההההה?!?!
חחח
בחייאת כולן נהיו רעות ודרמטיות.. אבל לא נורא..
זה כל הכיייפ!
😉 😂
בנות אני ממש מצטערת שלא יצא לי לכתוב המשך..
היו לי 3 ימים מגעילים ביותר..
רק אתמול קצת השתפר..
אני מתחילה לכתוב עכשיו!
[[אתן לומדות אני לללאא😛]]
חיים שלי=]]]]]]]]]
אני מחכה להמשך מושלם כמוך נסיכה שלי..
תודה על התמונה המדהימה שעשית לי..=]
תראו תכישרון שלה!!!
כל אותם התמונות רצו בראשי,
כמו סרט וידאו תקוע שחוזר על עצמו שוב ושוב..
-=-
כל החיים שלה עסוקה רק בעצמה. היא גידלה אותי עם אחד שהיה אז חבר שלה, הוא עזב אותה כשהבין שהיא חושבת רק על עצמה.
היא ניצלה את התמימות שלו, ואת הכסף שלו. ועם הכסף הזה דאגה רק לצרכים שלה.
-=-
הלכתי,
למקום,
לאותו מקום שיסגור לי מעגל.
אולי אני נועדתי להיות שם,
לחיות שם,
שם-
ב.ר.ח.ו.ב....
הלכתי,
טיילתי ברחוב-
מחפשת פינה חמה, פינה מוסתרת...
ישבתי שם בפינה קטנה ומוסתרת..
והדמעות פשוט זלגו מעיני..
לא היה בי את הכוח לעצור אותן.
תמיד שהכל מסתדר משהו חייב להידפק..
הלכתי לאיזה גן,
בין השיחים, שכבתי...
לא היה בי כוח לכלום.
ופשוט...
נרדמתי.
-הציפורים מצייצות, השמש זורחת, אנשים עוברים ברחוב מאושרים, חיוך על הפנים, נראה שטוב להם.
ורק אני,
בוכה,
וכואבת...-
הסתכלתי על החיוכים של העוברים כמו אחת שלא מבינה,
לא מכירה את האושר הזה
כל הזמן חשבתי רק אם אני יוכל לחזור לחייך כך?
לחזור למשפחה שאליה הרגשתי שייכת
לאהובי שעל ידו הרגשתי נאהבת
איך אנשים יכולים לחייך ככה כשיש כל כך הרבה עצב אצל אנשים אחרים
היום עבר לו לאט, המוח היה מוצף במחשבות
בערב הצלחתי עוד איכשהוא להירדם על האבנים
אבל לא להרבה זמן. כשהתעוררתי.. שמעתי קול בכי
כל כך הזדהיתי עם הבכי הזה
סופסוף מישהו שיוכל להבין
אחרי שחיפשתי את הבכי- מצאתי ילד קטן מחבק את ברכיו אליו
ילד רזון, עם בגדים קרועים בוכה לו
ניגשתי אליו ועטפתי אותו בחיבוק לדעתי שנינו היינו צריכים אותו
הוא בהתחלה לא הבין מה קורה ואז כשראה את עיניי הדומעות
שיתף פעולה ואחז בי בידיו הרזות
לא דיברנו בכלל רק אחזנו אחד בשני והוא נרדם עם ראשו על רגליי
כשרגליי רטובות מדמעותיו וידיי רטובות מדמעותיי
בבוקר הוא התעורר ראו כבר שהוא רגיל להתעורר בחוץ
אני- בוקר טוב, אמרתי שניגבתי את דמעותיו היבשות
הוא- בוקר.. אמר והוריד את ראשו כמתבייש
אני- אולי תספר לי את הסיפור שלך לפני שנלך לחפש אוכל?
הוא- קוראים לי איתי, אמא שלי מתה ממזמן ומאז גרתי אצל סבתא
עד שדוד שלי הכניס אותה לבית אבות כי הוא רע והוא לא הסכים לטפל בי
אז ברחתי לרחוב כדי שלא ייקחו אותי וביקרתי כל יום את אבא שלי בכלא
ואתמול הייתה לו תאונה בכלא וכנראה שלא ישחררו אותו מהר כמו שתכננו
אני- איזה תאונה? שאלתי בפחד וראיתי אותו מתחיל לרעוד
איתי- אבא... א..בא.. והוא פרץ בבכי בלי יכולת לסיים את המשפט
אני- איתי...? מה קרה לו?
איתי-דקרו אותו..
אני-ואי איתיוש...
אמרתי מחבקת אותו..
אני-לפחות לך יש אבא...
אמרתי עם דמעות בעיינים..
איתי-תספרי לי את הסיפור שלך.. אמר לי..
אני-אמא שלי לא אהבה אותי..
אמרתי והתחלתי לספר לו..
ישבנו שנינו מתייפחים מבכי,
מבינים אחד את השני.
איתי הלך.
השאיר אותי לבד.
שוב ההתמודדות עם הכאב הזה לבד.
החלטתי ללכת לים...
המקום שלי.
הולכת,
בצעדים איטיים,
מתקרבת אליו...
מתיישבת על החול,
רחוק מכולם. לבד.
"אלוהים שלי, תחזיר לי אותה...
כבר כמה ימים אני בלעדיה,
כבר כמה ימים היא לא איתנו.. אלוהים שלי אתה שומע אותי..?"
שמעתי מישהו בוכה.
זה הוא...!
זה הקול שלו..
"גיל שלי.." אמרתי והתחלתי לבכות..
הוא קלט אותי..
ורצצתי אליו..
חיבקתי אותו כ"כ חזק שלא רציתי לעזוב..
שנינו התחלנו לבכות.
בכינו ורק בכינו כאילו אף אחד לא נמצא סביבנו..
והתנשקנו..
"למה הלכת לי?" הוא שאל אותי אחרי שתיקה ממושכת..
"היא רוצה להרוס אותי..
היא הרסה לי כבר את החיים אני לא רוצה שוב.." אמרתי בוכה..
"שש דיי חיי.. זהו נגמר.. יותר את לא תראי את הפרצוף שלה.." הוא אמר..
"וכולם דואגים לך יפה שלי.. כולם... ברק לא אוכל כמה ימים.. עדי בדיכאון, ומירי ורפאל בכלל לא הולכים לעבודה.. בואי תחזרי נשמתי.."
"אני אוהבת אותך..." אמרתי לו..
"את אכלת בכלל?" הוא שאל אותי...
"לא.." אמרתי והנהתי בראשי לשלילה..
"ואעלייך אני יהרוג אותך.." אמר לי בחיוך..
"בואי בואי.." הוא אמר והזמין מונית..
המונית הגיעה תוך 5 דקות ותוך 5 דקות הגענו..
נכנסתי באיטיות לבית..
מפחדת מהתגובה שלהם..
ברק-............................................................
מוכששששרת שלללי
פרק מדהיםםםם!
מחכה להמשששך=]
מהמם יפפה שללי((:
אוהבת,
לינורצ'וו:]]
פשוטט מדההיםם מהההמםםם המששךךך
😊😢איזהה יופי ואיזה לא יופיי...
המשך...
יייייייייאאאאא.. איזה עצוב..😢
רגע מה נסגר בסוף עם איתיושש?
מזל שגיל מצא אותהההה.. 😯
המשך מאמיייי
אוהבת,
לירונוש!
נסיכונת שלי=]
אני מחכה להמשך..=]
אני חייבת לציין ששני כתבה את הפרק בגלל חוסר זמן שלי /:
רר מוכשרת קטנה..!
=המשך=
ברק רץ אלי וחיבק אותי חיבוק ענק
מירי רפאל ועדי גם כן נתנו לי חיבוק גדול ואמרו לי שאני בחיים לא יעזוב אותם
אני-טוב אני מסריחה אני יעלה למקלחת ואני ירד ונדבר..=\
אני בנתיים עליתי למעלה התארגנתי למקלחת..וכל השאר נשארו למטה ודיברו.
מירי-גיל איפה היא היתה שהבאת אותה?
גיל-אני הלכתי לחוף..ובכיתי :'[ ואז היא באה אלי פשוט..כנראה ששמעה אותי..
ברק-איזה מזל..דאגנו לה יותר מדי היא בטח לא אכלה כלום..
רפאל-כן ברגע שהיא תרד מהמקלחת היא תאכל יחד איתנו וגיל תישאר גם אתה תאכל גם כן.
גיל-תודה רבה
*****
אכלנו כולנו יחד ואז ישבנו בסלון כדי לדבר
אני-היא רעה אני שונאת אותה היא הורסת לי את החיים מה קרה פתאום היא רוצה אותי..?
רפאל-זהו זה עבר יותר היא לא תציק לך אנחנו דיברנו איתה ברגע שברחת הגענו למסקנה שאת לא רוצה שום קשר איתה ואם תרצי תוכלי להיפגש איתה.
ברק-לא היא לא תרצה!כי אז היא תעזוב
אני-נראלךךךךך??? אני לא יעזוב בגלל הזונה הזאת
אחרי שעה של דיבורים עם כולם
אני וגיל עלינו לחדר שלי
גיל-אהובתי התגעגעתי עליך שלא תעשי את זה יותר בחיים אני לא יכול לחיות בלעדיך
אני-אל תדאג אהובי אני לא יעשה את זה יותר זה פשוט שלא יכלתי להיות איתה יותר
גיל-טוב אני סומך עלייך...!
נתתי לו נשיקה גדולה השעה היתה 22:00 וגיל נשאר לישון אצלי !
*****
אני- יפה שלי בוקר טוב לך חיי..
גיל-בוקר טוב גמלך יפתי=]
החלטנו שאנחנו נלך לים היום!
מירי ורפאל כבר היו בעבודה
ועדי ישן אצל חבר
קמנו שתפנו פנים ורצנו להעיר את ברק
אני וגיל פתחנו תדלת בשקט בשקט ואז...
"איייייייייייייייייייייייכס.." צעקתי...
"למה זה תמיד קורה לללללליייייי? לממממממממממממממממה?"
צעקתי והתחלתי לצחוק..
וגיל בכלל התחיל לצחוק עליי..
ברק ישב מול המחשב,
צופה בסרטי פורנו ועשה ב*ד...
גאאאאד..
בעע..
ירדתי למטה וגיל רץ אחריי..
"חח דיי בובה נו זה טבעי..." הוא אמר וצחק..
"רר שינעל דלת.. מה אני צריכה לראות ת'שמוק שלו?!" אמרתי וצחקתי..
"חח דיי בואי... נאכל ארוחת בוקר.."
הכנו פנקיקים..
ושתינו שוקו..
כל אחד הלך להתלבש..
אירגנו תיק לקחנו כמה חטיפים ויצאנו..
הלכנו לפינה שקטה...
"יוו מה אתה עושה פה?"
אתר האהבה הישראלי