אמא של איימי נפתרה לפני שנתיים
מסרטן..אביה היא ואחותה עברו לעיר אחרת בגלל שהכול הזכיר להם את אימם..
איימי הייתה בת 15
ואחותה הקטנה לין בת 9
לין חלתה אחרי שאמם נפתרה...היא הייתה בת 7 כשזה קרה ומאז היא בקושי מדברת ונוסעת בכיסא גלגלים...היא מסרבת להפתח לעולם היא סגורה בתוך עצמה
אביהם עבר דירה כי חשש לשלומה של לין...שהייתה כול יום בחדרה של אימה ובכתה כול יום מחדש
כי זה קשה לילדה קטנה לקבל את מותה של אימה
איימי כול הזמן טיפלה באחותה הקטנה לין, כי לין לא יכלה לטפל בעצמה...לין בקושי דיברה..היא הייתה סגורה בתוך עצמה ...
זה כבר התחיל להדאיג את אביה ...והם עברו דירה ..לעיר אחרת!
שהייתה דיי קרובה לבית קברות נטוש
***
"איימי האכלת את לין?! " צעק לה אבייה מהמטבח
"כן..אבא,לין בחדר רואה טלויזיה..מה שלומך? איך היה בעבודה?"
שאלה אותו איימי ונכנסה למטבח
"הכול טוב מאמי...טוב אני צריך ללכת מחכים לי בעבודה ,אני צריך לסיים כמה עניינים דחופים"
"טוב אבא אני ישאר אם לין בינתיים..ביי בהצלחה"
אמרה לו איימי והלכה לאחותה שבחדר
"ביי מאמי ואל תשכחי לקחת את אחותך לבקר אצל דודה נתי"
צעק לאיימי אביה ויצא לעבוד
***
איימי לקחה את אחותה לדודה נתי ובינתיים הלכה לטייל קצת...
פתאום הרגישה יד על כתפה היא הסתובבה בבהלה
"היי את חדשה בעזור?"
"כ-כן ומי א-תה? גמגמה
"חחחחחח...אני אלעד...לא ראיתי אותך פה קודם..ממתי את פה? ואיך קוראים לך?" שאל ממנה אלעד והוריד את ידו מכתפיה
"אני איימי ואני פה כבר רק חודש וחצי...באתי אם אחותי ואבי"
אמרה איימי וסידרה את שערה
"פששש...מזמן לא באו לפה בנות יפות כמוך"
איימי הסמיקה והסתירה את פניה בשערה הארוך והבלונדיני
"טוב..אני צריכה ללכת , ביי"
אמרה סלי לאלעד ומיהרה ללכת
אלעד צעק לה מאחור "אני מקווה שנתראה איימי.היה נעים להכיר אותך"
אלעד היה ילד יפה אם עיניים כחולות ושער שחור
מזמן איימי לא ראתה כזה יופי
***
"באתי לקחת את אחותי אנחנו צריכות לחזור" אמרה איימי לדודתה נתי
"אוקיי..תביאי אותה לפה לעיתים קרובות אני מתה על הילדה הזאת"
"חחח..אוקיי אני ינסה להביא אותה מחר"
אמרה איימי ונפרדה מדודתה בשלום




