וואייייייייייייייייייי מאמייייייייייייייייייי מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מחכה להמשךךךךךךךךךךךך
ושהייה מהררררררררררררררר
אוהבתת
טלושששש
נווווווו המשךךךך אי אפשר ככה יותרר 😠
מאמי
ריגשתת😊
וגם לפי דעתי הוא סיפר לה את זה כדי שהיא תבוא ותעצור אותו😊
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😊
עליתי לחדרי,לקחתי סווצ'ר מחמם מהארון ויצאתי החוצה
"אני הולכת לדנה" צעקתי לאמא שלי בעודי טורקת את דלת הבית..
הלכתי ישירות לבית של – מאור.
"הוא במרפסת למעלה" אימו אמרה לי ששאלתי היכן הוא נמצא.
עליתי למרפסת.. הוא ישב שם לבד.. סתם בוהה בנופים שמסביב.
"נופים יפים,אה?" אמרתי לו עם חיוך על הפנים.
"משגעים..איך אני אוהב לשבת פה" הוא השיב
"..התגעגעת אליי?" הוא שאל וקם לחבק אותי. "..אה.. מאור" אמרתי
והזזתי אותו מעליי.. "מה קרה?"
הוא שאל בבהלה. "אנחנו צריכים לדבר" אמרתי ..
התיישבנו שנינו אחד לצד השני והתחלתי להסביר לו את המצב ..
"מאור אני נמצאת עכשיו בתקופה לא קלה, ונורא קשה לי להתמודד עם הכל.
חשבתי שהקשר שלנו הוא מה שיחלץ אותי מכל החרא הזה שאני נמצאת בו ו.."
עצרתי לרגע והתבוננתי בו.
מבטו היה כה שלו ורגוע.. ראו שהיה אכפת לו ממני,
ראו את האהבה בעיניים שלו.. איזה אור קרן בהם..
ידעתי שיש לו אהבה רבה לתת לי, וכאב לי שאני לא יכולה לתת לו אותה בחזרה..
"..ואת לא חושבת שאני הבנאדם שיוציא אותך מהמצב הזה" הוא אמר..
"לא בדיוק." אמרתי ושתקתי.. "אז?" הוא שאל..
"תראה מאור אני אוהבת אותך, אוהבת המון..
יותר מידי.. אבל בתור בנאדם.. לא יותר מזה" אמרתי לו..
והוא שתק.. הוא קם והסתכל החוצה,
לים שנשקף מבעד לחלונות השקופים שהקיפו את מרפסת ביתו..
קמתי והלכתי לעמוד לצדו, אחזתי בידו "אני מצטערת מאור" אמרתי..
הוא הסתכל עליי ושתק.. לא אמר מילה.. "נו מאור אל תעשה לי את זה,
בבקשה תגיד משהו.."
אמרתי ודמעות החלו לזלוג מעיניי.. פחדתי לאבד אותו.. הוא חשוב לי מידיי..
"זה תמיד היה הוא,אה?" הוא אמר.. התבוננתי בו וראיתי
איך דמעות מתחילות לצוץ בעיניי המושלמות .. בעיניים שכל כך
אהבתי להסתכל עליהן.. "מאור..."
אמרתי ולא ידעתי מה לענות.. "זה תמיד הוא.. תמיד תמיר..
תמיד זה היה הוא.. אף פעם לא רצית באמת לתת לי ולך צ'אנס"
הוא אמר ובאיזשהו מקום בתוכי ידעתי שיש בדברים שלו משהו..
לא עניתי לו, רק שתקתי.. לא ידעתי מה לומר..
לא רציתי לפגוע בו.. "את כל כך אוהבת אותו?" הוא שאל אותי..
"כנראה.." אמרתי והתחלתי לבכות..
"אז למה את עדיין פה?" מאור שאל.. התבוננתי בו ושאלתי
"מה הכוונה למה אני עדיין פה?" ..
"..למה את לא הולכת ועושה משהו בנידון? למה את רק בוכה כל הזמן
בלי לקחת את עצמך בידיים ולנקוט במעשה הנדרש?!" הוא שאל ..
"לא יודעת למה.. באיזשהו מקום אני מפחדת" אמרתי..
"מפחדת שהוא יסרב להיות איתך?" הוא שאל אותי..
"כן..זה מורכב.. אתה לא תבין" אמרתי..
"תאמיני לי שאני מבין יותר ממך שאת יכולה לדמיין לעצמך" הוא אמר לי ושתקתי..
הבנתי בדיוק למה הוא התכוון.. "אז אנחנו בסדר?" שאלתי אותו..
"תראי דניאל את חשובה לי, תמיד היית.. ניסיתי, אני לא אומר שלא,
באמת ניסיתי להחיות את הקשר שלנו..
לגרום לך לאהוב אותי.. לאהוב בלי גבולות.. בדיוק כמו שאני אוהב אותך..
אבל אני רואה שזה לא יקרה, לפחות לא יקרה כל עוד תמיר בתמונה.." ..
"בקרוב הוא לא יהיה בתמונה" אמרתי ומחיתי את הדמעות מעיניי..
"מה?" הוא שאל.. "הוא טס עוד שבועיים עם מור" אמרתי מיד..
"שבועיים זה הרבה זמן"
מאור אמר לי.. "אתה חושב שעוד יש לי סיכוי?" שאלתי אותו מהר..
"אני לא חושב, אני בטוח"
הוא אמר עם חיוך על הפנים. "אתה משהו מיוחד מאור"
אמרתי וליטפתי את פניו היפות.. "גם את דניאל,
בגלל זה נשביתי בקסמים שלך" הוא השיב.
"תודה מאור.. על הכל.. אני במקומך הייתי מביאה לי בעיטה..
לא מגיעה לי התמיכה שלך בי.. התנהגתי לא בסדר.." אמרתי לו ..
"דניאל לפחות היית מספיק ישרה לבוא ולדבר איתי על זה..
מאשר להכניס אותי לאשליות שבחיים לא יתגשמו.." הוא אמר..
"תודה מאור..באמת" השבתי..
וכל כך רציתי באותו הרגע לאהוב אותו, להיות איתו, להיות שלו.. הרי הוא אוהב אותי עם כל המגרעות שיש בי..
הוא תמיד שם בשבילי.. למה אני לא אוהבת אותו וזהו..? ..
"להגיד לך משהו דנדוש?" הוא אמר.. "דנדוש 😊" אמרתי וחייכתי אליו..
"..הרבה זמן לא קראת לי ככה" המשכתי. "חח..מאז שנפרדנו" הוא אמר וחייך אליי..
"כן תגיד..אני מקשיבה" אמרתי.. "אני לא חושב שמגיע לתמיר מישהי כמוך,
אני לא חושב שהוא הבין בכלל מה יש לו בידיים.. הוא לא מודע לאוצר שהוא השיג.."
מאור אמר לי.. "כן אה..." הרהרתי לעצמי.. "כן..אבל אם את אוהבת אותו,
ועדיין רוצה להילחם עליו.. סימן שיש בו משהו.. וזה לא סתם" הוא אמר.
"תודה שאתה תומך בי" חייכתי אליו ונשקתי לו על הלחי..
"אין על מה..את יודעת שאני כאן בשבילך" הוא אמר
והתיישבנו על הספה שהייתה במרפסת שלו..
התכסינו בשמיכה ונרדמנו ...
מהההההההההממממממממםםםםםםםםםם
מאמי פרק מעלףףףףףףףףףףףףףףףףף
אהבתי מאוד
המשךך דחוףףף
מאמי פרק מעלףףףףףףףףףףףףףףףףף
אהבתי מאוד
המשךך דחוףףף
לירנוששששששששששששש
זה מושלםםםםםםםם
ממש אהבתיי
ואני רוצה המשךךךךךךךךךך
ואיזה חמודים הםםם
והמאור הזהזהזההז איזה חמוד !!
תמשיכיכיכיכי מידידידי
מור'צי 😊
מ==ו==ש==ל==ם!!!!!!!!!!
אוייי אני כל כך אוהבת אותה עם מאור למה היא אוהתב את תמיר??????????????
אופיייייי
הוא מש ממש מממששששששש
מעצבןןן
אותייי
לא יכולה לסבות אותו..
ובטח שלא את מור הפאקצה הזאתתתתתתתת
היא ממש ממש מפגרתתתת
מה היא לא שמה לב שהוא אוהב את דניאל ולא אותה?????????.
ותמיר הזזהההה
מפגרר
חרא בן אדםםם
הוא יודע שזההההההההההה
ממש ישפיע עליה כשהוא יגיד לה שהוא נוסע עם מור ואז הם מתחתניםםם
א למההההההההה??.
מה הוא מצפה שהיא תעצור אותו???
שיעתור את עצמווו
חתיכת אידיוטטטטט
חחחח
טוב נראלי נסחפתייייייייייייייייי
אזזזזזז המשךךך מהררררררררררררר
אוהבתתת בלי סוףףף
רותמיק:]]
נ.ב- מאמוש אם לא הבנת.. חח זו רותם אני פשוט אצל שנינוש....
וואיייי מאמיייי מדהיםםםםםםם
מחכה להמשךךך
מהר מהרררר
ולמה יש לי הרגשה שתגמרי ת'סיפור בקרוב??
אוהבתתת
טלושש
הפרק מוקדש
לטלוווששש החמודה שלי
ואל תסיקי מסקנות על סיום הסיפור-
חכי ותראי מה הולך לקרותתת ...
לאב יוו...
[/b]*כעבור 4 ימים*
"מאמי תקומי חמודה, יום עמוס לפנינו" אמרה לי אמא בעודה מושכת את השמיכות מעליי.
"נו אמא,קר לי! אל תהיי רעה.. תני לי עוד 5 דקות לישון פליז'וש!".. התחננתי.
"לא!אין מצב.. יאללה קומי" היא אמרה וגררה אותי מחוץ למיטה.
"נו את עוד לא מוכנה?!" צעקה לי דולב מהחדר שלה.
"פצפונת את לא תורמת כלום,שתקי!" צעקתי עליה..
קמתי מהמיטה בעצלנות רבה, הלכתי לשטוף פנים,לצחצח שיניים ולעשות פיפי ..
"ילדונת פרח אהבה.. ילדונת" אמר לי עמית וחייך אליי.. "שירים על הבוקר?!" צעקתי עליו..
"חח למישהי פה אין מצב רוח?!" ענה לי עמית..
"כן וואי אני מתה מעייפות" אמרתי לו..
"יאללה תתארגני זריז, שלא נאחר!" .. הוא אמר..
וכולם נכנסו לחדריהם להתלבש..
היום יש לבן דוד שלי בני [זוכרים אותו, הטיול לכותל?] בר מצווה באולם..
אבל האירוע יתקיים רחוק מכאן.. כך שאת רוב היום נבלה שוב בנסיעות..
"ותביא משהו חם לערב!" צעקה לי אמא מהחדר שלה.. "טוב נודניקיםםםם!" צעקתי..
פתחתי את הארון ובגדים והססתי מה ללבוש..
לבסוף הוצאתי מכנס משבצות אפרפר, וגופייה לבנה מתחרה..
בנוסף הוצאתי גם השרוולון הלבן שלי..
התאפרתי קלות.. קצת סומק, שחור בעיניים.. מסקרה וצללית לבנה עדינה..
וסירקתי את שערי ועיצבתי אותו בדיוק כמו שרציתי..
"אני מוכנה!" צעקתי.. וירדתי למטה לקחת לי משהו לאכול לדרך..
"את נראית נפלא" אמר לי עמית "גם אתה מאמוש" חייכתי אליו..
"נרגעת קצת מאז?" הוא שאל.. "בערך.." אמרתי.. "..מעדיפה לא לחשוב על זה"..
הפעם אנחנו נוסעים במכונית שלנו, ועמית יסיע אותנו עד לשם..
בגלל שאנחנו ארבעה אנשים, סבתא הצטרפה למכונית שלנו..
"מישהו רוצה לאכול איתי?" היא שאלה.. "לא תודה" ענינו פה אחד..
היא פתחה את התיק הגדול שהביאה איתה.. והוציאה קופסא מתוכה..
"אוי לא.." אמרתי ומיד אטמתי את אפי.. "איככ ביצה קשה" אמרה דולב בחוסר טאקט..
מיד כולם צחקו.. וסבתא בשלה.. אכלה את הביצה כאילו כלום לא קרה..
סה"כ האוטו יסריח קצת ולא יהיה אפשר לנשום בו- אבל חפיף, נכון סבתא?!..
--
השעה 18:55
הגענו לאולם, כל כך גדול ויפה.. איזו השקעה הם נתנו למקום הזה..
המזגנים פעלו במקום, והיה דיי קריר.. התיישבנו סתם בפתח האולם, היות ואנשים עוד לא הגיעו..
דולב הציצה מהר בתפריט הערב.. "אז ככה בוא נראה מה נטחן היום:
יש מנה ראשונה עוף ברוטב צ'יילי מתוק..
מנה שנייה תפוחי אדמה אפויים בתופסת אורז וצימוקים..
ומנה שלישית עוגת שוקולד חמה עם כדור גלידה.. אוי מעדן!"
היא מיד אמרה וליטפה את בטנה.. "חחחח שמנה" אמרתי לה.. וצחקנו כולם ..
"אוי הנה הם הגיעו! כמה נחמד" אמרה אמי שראתה את האורחים הראשונים מתחילים לבוא..
ונחשו מי היה בניהם?... מקווה שניחשתם נכון.. – טל ..
"שלום לך" הוא אמר וחייך אליי. "היי טל" אמרתי בחיוך..
ולא ידעתי ממש איך לפתח איתו שיחה אחרי שאמרתי לו במפורש שלא מתאים לי הקשר איתו...
הוא ומשפחתו הלכו לתפוס שולחן טוב, ואנחנו המשכנו לשבת במקומנו..
"יש לי פיפי!" הצהירה דולב בקולי קולות..
"נו אז תלכי לעשות" אמא אמרה לה.. "מתביישת לבד, בואי איתי" היא אמרה לאמי..
"אוי נו דניאל תלכי איתה את.. אני לא רוצה להיעלם פתאום" אמא ביקשה ממני..
"נו טוב בואי קרצייה" אמרתי לדולב והלכנו לחפש את השירותים..
בזמן שדולב נכנסה לתא השירותים, טל התקרב אליי...
"אז מה ראית מזה נפגשנו בסוף?" הוא אמר וחייך.
"כן אה.." עניתי..
"זה הכל הגורל, הוא פשוט רצה להפגיש בנינו.." ...
תגובותתתתת ..
אתר האהבה הישראלי