מקוות שבקרובב
תרגישיי טובבביי 😁
אני צ'ה המשכייייייייייייי
"מה יש לך? את לא באה לחפש תחפושת?" אמרה לי דנה שראתה אותי עומדת בפינה ולא זזה ממקומי..
"..היי! למה את בוכה מאמי?" היא שאלה כאשר ראתה את הדמעות זולגות מעיניי..
"אני הולכת הביתה דנה" אמרתי לה.. "את לא רוצה שאני יבוא איתך?"
היא שאלה.. "עזבי,אני רוצה להיות לבד" אמרתי ויצאתי מהחנות..
בדרך הביתה חשבתי על כל מה שקרה בקניון, וכאב לי.. כל כך כאב לי ..
אני לא יודעת כבר מה אני רוצה מעצמי.. ואם אני רוצה את מאור או את תמיר?
או אף אחד מהם? באמת שאני כבר לא יודעת..
ותמיר?.. תמיר שעוד מעט יטוס לאוסטרליה..
ואז אני יאבד אותו לנצח.. מה יקרה אז? מה אני יעשה בלעדיו?
הוא האהבה שלי..
הגעתי הביתה, בסלון ישבו עמית ודולב.. "שלום לך"
עמית אמר ודולב חייכה אלי. "היי" אמרתי ועליתי במדרגות לכיוון חדרי.
"קרה משהו?" שמעתי את קולו של עמית צועק לי בעודי כבר בקומה השנייה..
לא עניתי.. לא התחשק לי לדבר עם אף אחד..
נכנסתי לחדרי, נשכבתי על המיטה.. ובכיתי.. בכיתי בלי הפסקה.
"היי! מאמי למה את בוכה?" נכנסה פתאום אמא לחדרי,
כנראה שהיא שמעה את הבכי מחדרה הסמוך. "סתם אמא" אמרתי והפניתי לה את גבי.
היא התיישבה לצידי על המיטה, מלטפת את שערי..
"בובה תספרי לי, בשביל זה אני כאן" היא אמרה ואני שתקתי..
"..נו..את לא הולכת לספר לאמא?" היא ניסתה לשכנע ולחלוב ממני מידע..
"אמא עזבי,את לא תביני.." אמרתי מיד...
"תספרי לי.. ואני יחליט אם הבנתי או לא, הולך?" היא אמרה..
והסתובבתי בחזרה לכיוונה.. התבוננתי בה ומחיתי את הדמעות שהתרכזו בעיניי..
"כלום לא הולך לי" אמרתי.. ועוד הפעם דמעות זלגו מעיניי.
"מה לא הולך לך יפתי?" היא אמרה לי וליטפה את לחיי..
"כלום! פשוט כלום!" אמרתי ..
"זה הילד ההוא,נכון?" היא אמרה.. ואני שתקתי..
"בדיוק מה שחשבתי.." היא המשיכה.. "אמא דיי אל תרצי לי עכשיו!
אין לי כוח לזה.. באמת שאין לי" אמרתי לה וכיסיתי את פניי עם ידי.
"תזיזי את הידיים מהפנים, ותתני לי לראות כמה את יפה" היא אמרה בחיוך ..
"דיי אמא" המשכתי. "זוכרת שאמרתי לך
שאני לא מסכימה לקשר הזה כי הוא יניב רק צרות? זוכרת!?.." היא אמרה.
"למה נכנסת אמא?! כדי להטיף לי מוסר?! מספיק חרא לי..
עזבי אותי במנוחה" אמרתי .. היא ישבה לצידי על המיטה,
מתבוננת בי.. ולא מוציאה מילה מהפה..
"בלעת את הלשון פתאום?" אמרתי לה..
"את עד כדי כך אוהבת אותו?" היא שאלה. "אני כבר לא יודעת מה אני" אמרתי.
"תזכרי ששום דבר לא בוער..
כל החיים עוד לפנייך ילדונת שלי.
ואף אחד לא שווה את הדמעות שלך" היא אמרה לי.
"יש לי שאלה" אמרתי. "גם אבא היה מאוד מבוגר ממך, 7 שנים הפרידו בניכם..
למה את בכל זאת היית איתו? לך לא התנגדו?" ..
"תראי דניאל האהבה בנינו הייתה משהו מיוחד..
ההורים שלי לא הסכימו, והיה בלאגן אחד גדול בבית..
אבל בסוף מה שצריך לקרות באמת קרה" היא אמרה לי..
ולא עניתי לה .. "טוב אני הולכת להתקלח" אמרתי ויצאתי מהחדר.
"דניאל יש לך פלאפון!" צעק לי עמית מהקומה הראשונה..
"טוב אני באה" אמרתי וירדתי בזריזות למטה. "מי זה?" שאלתי.
"אין לי מושג..אבל זה בן" הוא אמר.. "רק רגע" אמרתי..
ויצאתי לגינה.. כדי שלא יאזינו לי. "הלו?" שאלתי..
"היי דניאל" אמר הקול בצד השני של הקו. "מי זה?" המשכתי לשאול.
"זה אני, תמיר" הוא אמר.. תמיר?! מצלצל אליי.. כולי התרגשתי..
"כן תמיר.." המשכתי לשחק אותה.. "רציתי להודיע לך משהו" הוא אמר..
"מה?" שאלתי בסקרנות.. "אני ומור כבר חושבים על זה כבר הרבה
זמן.. וזהו החלטנו להתחתן" ..
לא אמרתי מילה, לא האמנתי שזה קורה לי ..
יוו איזה מניייאק!!
מחכה להמשך=]
יאווו לירנושששששששששששש
איזה מניאק התמיר הזה יאווו חרא כזהההההה
בעעע עליווווווווווו
מהר המשךךךךךךךךךך
איזה עצוביי!!
לפ יוו
מור'צי 😊
בבבבבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
זו********************
אמא אני לא מאמינה....
אם הוא מתחתן איתה אז איך הוא אהב את דניאללל???
חח
המשךךךך ומהרררר!!!!
רותמיק:]]
נ.ב.- סורי על התגובה היבשה...
פשוט אין לי מצב רוח..
לא עוברת עליי תקופה משו..
למרות שלא היו מספיק תגובות,[ ז"א ציפיתי להרבה יותר.. אחרי פרק כזה.. ]
הנה ההמשך:
מאירועי הפרק הקודם-
"דניאל יש לך פלאפון!" צעק לי עמית מהקומה הראשונה..
"טוב אני באה" אמרתי וירדתי בזריזות למטה. "מי זה?" שאלתי.
"אין לי מושג..אבל זה בן" הוא אמר.. "רק רגע" אמרתי..
ויצאתי לגינה.. כדי שלא יאזינו לי. "הלו?" שאלתי..
"היי דניאל" אמר הקול בצד השני של הקו. "מי זה?" המשכתי לשאול.
"זה אני, תמיר" הוא אמר.. תמיר?! מצלצל אליי.. כולי התרגשתי..
"כן תמיר.." המשכתי לשחק אותה.. "רציתי להודיע לך משהו" הוא אמר..
"מה?" שאלתי בסקרנות.. "אני ומור כבר חושבים על זה כבר הרבה
זמן.. וזהו החלטנו להתחתן" ..
לא אמרתי מילה, לא האמנתי שזה קורה לי ..
"להתחתן?" שאלתי כלא מאמינה למילה.. "כן דניאל.. להתחתן" הוא אמר..
"מה גרם לכם לחשוב על זה עכשיו? אתה לא חושב שזה מוקדם מידי?
אתה רק בן 23 אם שכחת.." ניסיתי לשכנע אותו לרדת מהרעיון המטופש הזה..
שבטח מור הכניסה לו לראש! .. "זו החלטה שלנו בסופו של דבר,לא?"
הוא אמר וניסה לסתום לי את הפה. "טוב, מה אתה רוצה שאני יגיד לך?!" התעצבנתי..
וכל גופי רעד.. להתחתן? .. זהו.. איבדתי אותו .. "אולי 'מזל טוב'..?" הוא אמר..
"מזל טוב.." אמרתי והייתה שתיקה על הקו.
"..מתי אתם חושבים להתחתן לפני או אחרי הטיול?" מיד שאלתי..
"אחרי הטיול.. אבל בינתיים נארגן תאריך,אולם והכל" הוא אמר..
"ומתי אתם יוצאים לטיול?" המשכתי בחקירה..
"עוד שבועיים מהיום ב-14/3" הוא אמר לי.. ולא האמנתי למשמע אוזניי..
"אה.." אמרתי. "טוב אני צריך לנתק.." הוא אמר.. וניתקנו את השיחה..
כל כך רציתי לשתף מישהו עכשיו ברגשות שלי, ולא היה לי את מי..
לדנה אני לא יכולה לספר..כי היא רק נגד תמיר..
ובכלל לאחרונה היא לא הייתה ממש חברה אמיתית בשבילי..
ולמאור? איך לו אני יספר כזה דבר.. מה איתו אני יעשה?..
אני חייבת לסיים את הקשר שלנו..
המשכתי לשבת בגינה,על הנדנדה בחצר.. מנדנדת את עצמי מצד לצד..
וחושבת על כל מה שהרגע נודע לי.. עמית יצא החוצה והתיישב לצידי על הנדנדה..
"קרה משהו?" הוא שאל כשראה שאני לא במצב רוח הכי טוב שבעולם..
"כן.." אמרתי.. "רוצה לספר לי?" .. "..אתה מבטיח לא לשפוט אותי על כלום,
ולענות לי בצורה הכי אמיתית שאתה יכול..?" שאלתי אותו כמגנה על עצמי.
"אני ינסה" הוא אמר.. והתחלתי לספר לו.
"נכון סיפרתי לך שאני ומאור חברים עכשיו?.. אז..זה לא הולך" אמרתי.
"לא הולך?" הוא שאל.."כן..אני לא אוהבת אותו" אמרתי לו..
"דיברנו על זה כבר,זוכרת?.." הוא אמר לי.. "כן אני זוכרת.." עניתי..
"תשמעי דניאל,את יודעת שאני לא בעד הקשר שלך עם הבנאדם המבוגר הזה..
כי הרי הוא בגילי.. וזה כאילו את יוצאת עם אח שלך.. מבינה?.." הוא אמר לי..
"אני יודעת..אבל הסתדרנו מצוין,הכל הלך טוב.
הוא לחץ עליי לעשות שום דבר.. ובכלל הוא עשה לי טוב" אמרתי לעמית..
והוא הסתכל עליי וחייך. "את יודעת מה?" הוא אמר.. "מה?" שאלתי.
"תלכי אחרי הלב שלך..רק הוא יוביל אותך לעשות את המעשה הנכון"..
"המעשה הנכון לדעתי הוא קודם להיפרד ממאור" אמרתי לו.
"אז תעשי את זה.. אל תחכי סתם.." הוא אמר לי.
"אתה צודק..למרות שאין לי סיכוי עם תמיר" מיד הצהרתי.
"למה?" הוא שאל. "הוא טס עוד שבועיים עם איזו אחת.-שהייתה פעם האקסית שלו.
ועכשיו הם חזרו.. ובכלל הם החליטו להתחתן" אמרתי לו, ודמעה זלגה לי מהעין..
"איך את יודעת את כל זה?" הוא מיד שאל. "הוא סיפר לי..
עכשיו בשיחת טלפון" אמרתי. "את לא חושבת שהייתה סיבה לזה שהוא סיפר לך את זה?..
הוא לא סתם רצה שתדעי" עמית אמר. "..למה אתה מתכוון?" שאלתי..
"דניאל לא עושים שום דבר סתם, היו לו את הסיבות שלו.
אולי באיזשהו מקום הוא מחכה שתעצרי אותו..ולא תתני לו ללכת"
עמית אמר לי.. "וואי..יכול להיות" מיד אמרתי שהבנתי את חשיבתו של עמית.
"תודה עמית" מיד אמרתי ונשקתי לו על הלחי.
"..ועכשיו אני ילך לעשות משהו שהייתי צריכה לעשות מזמן"
תגובותתתתתתתתת...
=)
לירונושששששששששששששששש
יפה שליי
איזה מהמםםםםםםםםםם!!
אהבתיי מאודדדד
מאודדדדדדד
ואני מעוניינת בעוד המשךךךךךךךך!!
יאו הלוואי שתצליח לעצור אותו !
לפ יוו מוצווווווו
מור'צי 😊
נשמתייי המשכים כל כך יפים
מה להיתחתן!?!??! אפפפפפפ מעצבן
תמשיכי דחוףףףףףףף
מושלמת צ'לי..
אני צה המשךךך מהרר...
אני בשיא המתחח.....
מה היא הולכת לעשות?
אולי ללכת לתמיר??????????????????????????
המששששששששששךךךךךךךך דחוףףףףףףףףףףףף!!!!!
אוהבת רותמיק:]]
אתר האהבה הישראלי