מאמי שלי.
זה פשוט מושלםםם
חח
המשךךךךך מידדדד!!!!!
לאבבבבב יווו מונטוןןןן
רותם
מאמי
את
כותבת
מדהים
ברמות
מטורפות😊
תמשיכי
ככה(לרגש ולמכר) 😁
ואני
צ'ה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
מאמי השלמתי פערים חעחע..
ואת כותבת מדהיםם כמו תמידדד
ואני אוהבתתת את מ-א-ו-ר!
אזז תמשיכי דחוווווף!
אוהבתותךךך המוןןן יפיופהההה
שלך יפיתי=]]
זה מעלףףףף אהבתי רצח המשךךךךךךך
מהמםםםםםםםםםםםםםם
הממשך!!
אני יפרסם בהמשך היום את ההמשך
אוהבת 😊
יאא איזה יפהה!!
המשךך מאמי!!!
לאביו
דקו'ש=]
הערב עבר בצורה מושלמת! כל כך נהניתי עם מאור..
מזמן לא הרגשתי ככה עם מישהו ..
בסביבות השעה 2 בלילה מאור היה כבר עייף, אז החלטתי לחזור הביתה..
הוא הציע להסיע אותי,אבל סירבתי.. ואמרתי שאני כבר יסתדר.
בדרך חזרה הביתה חשבתי כל כך הרבה על כל מה שקרה בתקופה האחרונה בחיים שלי..
וכאב לי נורא.. כאב לי שאיבדתי את תמיר..
שהכרתי מישהו נחמד וסירבתי להמשיך להיות בקשר איתו..
ובעיקר כאב לי שאני לא כל כך בטוחה באהבה שלי למאור ..
אני מרגישה אליו משהו,זה בוודאות.. אבל אהבה? האם לקרוא לזה כך? אהבה זו מילה כבדה מידי..
אהבה אמיתית הרגשתי רק לתמיר, וקשה לי להשוות אותה לאהבות אחרות שלי..
כי אף אהבה לא משתווה לה..
אולי טעיתי שאמרתי למאור שאני אוהבת אותו, אולי זה מוקדם מידי..
אני מקווה שאני לא עושה טעות.
אני לא רוצה לשחק בו, הוא יותר מידי חשוב לי.
כשחזרתי הביתה ניגשתי לחדר והדלקתי את מסך המחשב..
ראיתי שהתקבלה הודעה ממשתמש שלא ברשימה שלי.. זו הייתה דפנה.
"אז מה שלומך?" היא שאלה. "מצוין ואצלך?" שלחתי לה תגובה בחזרה.
"רע".. היא ענתה.. "למה רע?" שאלתי אותה.
"את יודעת למה" היא השיבה. "דפנה אני לא אשמה בזה" מיד הפצרתי בה.
"אף אחד לא אשם.. זו רק אני וביש מזל שלי" היא מיד ענתה.
"אל תגידי את זה.." עניתי לה. "קל לך להגיד.. אצלך הכל מסתדר..
קופצת מחבר לחבר כל הזמן.. משיגה את מי שאת רק רוצה..
מה לך רע? מי את בכלל שתגיד לי כזה דבר?" היא מיד תקפה אותי..
ולא ידעתי מה לענות לה. לאחר דקות ספורות הקלדתי לה
"דפנה אני מצטערת שלא הולך לך בחיים,
אבל את יודעת תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אל תשווי את עצמך לאחרים ..
תוכיחי לעצמך שאת משהו מיוחד.. ואם לא הלך עם מאור,
אז לא הלך" אמרתי. "אתם ביחד נכון?" היא שאלה אותי.
"כן דפנה, אנחנו ביחד" עניתי לה.
היא לא ענתה, ולאחר כמה רגעים היא התנתקה..
ישבתי מול מסך המחשב ולא יכולתי לזוז.. הרגשתי רע.. רע מאוד..
"אפשר להיכנס?" שאל אותי עמית שעמד בפתח חדרי. "כמובן" מיד השבתי.
"לא רוצה לדעת איך היה?" הוא מיד שאל אותי.
"אוי! הדייט נכון! איך שכחתי!! נוווו תספר לי!" מיד אמרתי.
"חח חמודונת היה בסדר גמור.. נראה לי שהרשמתי אותה" הוא אמר בחיוך.
"אוייי אח שליי..איך אני שמחה בשבילך!" אמרתי וקפצתי עליו.
"ואיך לך היה הערב? מה עשית?" הוא שאל אותי. "אל תגלה לאמא. אבל הייתי אצל מאור"
אמרתי לו וניגשתי לסגור את דלת החדר כדי שלא ישמעו.
"אצל מאור?חזרתם?" הוא מיד שאל. "כן.." אמרתי לו.
"ומה עם הבחור השני.. המבוגר?" "אתה מתכוון לתמיר" מיד השבתי.
"כן מה איתו?" "הוא שייך לעבר" עניתי.
"לעבר?אבל אמרת שאת אוהבת אותו" הוא אמר.
"כנראה שאהבה זה לא מספיק" מיד עניתי.
"ואת מאור את אוהבת? למה חזרת אליו?" הוא התעניין.
"כי...הוא אוהב אותי.. הוא עושה לי טוב. הוא מתנהג אליי יפה ואכפת לו ממני מאוד..
ואני מרגישה אליו משהו, אבל לא משהו חזק כמו לתמיר"
אמרתי וכיסיתי את פניי בכרית לאות מבוכה.
"דניאל אפשר להגיד לך משהו ולא תכעסי?" הוא שאל אותי. "ברור.." עניתי.
"אל תאהב את מי שאתה משיג.. תשיג את מי שאתה אוהב" הוא אמר.
"המשפט הידוע.." מיד עניתי.
"הוא נכון דניאל.. תחשבי על זה" הוא אמר ויצא מחדרי..
נשארתי בחדר.. שוכבת על המיטה ..
וחושבת על המשפט שמהדהד בראשי ללא הפסקה..
"אל תאהב את מי שאתה משיג.. תשיג את מי שאתה אוהב"
הלוואי וזה היה פשוט כל כך ...
יאאאא מאמייייייייייייייייייייי איזה יפההההההההההההה חח ואיזה נכוןןןן
אהבתי ת'שורה האחרונהההה
מחכה להמשךך
טלושש
יאאא לירנוש הפסדתי המוןן!!
יאאאא אהבתיי
איזה שלמותתתתתתתתת
איזה כישרוןןן
מעלף ממשששששששששש
דיי תמשיכיכיכיכיכיכי
אבל מידדדדדדדדדדדדדדדדדדד
מידדדדדדדדדדדדד
אהבתיי מוצוווווווווווווווווו!!
לפ יוו מוצוווווווווו
מור'צי 😊
טלוששש שמחה שאהבת מאמי שלייי..
המשך בקרוב(אולי אפילו בערב.. אם יהיה לי כוח חיחי)
ומורצ'ייייי .. לאן נעלמת?!
חשבתי ששכחת אותי כבר 😢 שמחה שאהבת מאמייי 😊
חחח מפתאום נעלמתי ממש אכלתי את עצמי שאני לא יכולה להיכנס לאתר כי ביום שלישי עברתי ניתוח דיי מסובךך ורק היום חזרתי אז אני משלימה חעחעח לפ יו מוצוו!!
מור'צי 😊
אתר האהבה הישראלי