משלחת לפולין..

HeNNNNNNN פותח הנושא

06/01/2006 02:14

מישהו היה..?
אם כן איך היהה..??
כדאי ללכת..??

SeXy_BaRbIe חבר

06/01/2006 02:15

לא לפספסססססססססססססססססססססס

יפה-2אה2ה חבר

06/01/2006 02:17

אני יודעת שלודה הייתה
והבת של חברים של ההורים שלי הייתה
זה דבר שאסור לפספס חוויה של פעם בחייםםםםםםםםםםם

nofi69 חבר

06/01/2006 02:18

וואי אסור לפספס את זה!!! זה ה-דבר פשוט!
מצחיק עצוב כיף קשה.. כל הדברים שיש!!
אם יש הזדמנות, סעו! 😊

SeXy_BaRbIe חבר

06/01/2006 02:34

QUOTE (nofi69 @ 06/01/2006) וואי אסור לפספס את זה!!! זה ה-דבר פשוט!
מצחיק עצוב כיף קשה.. כל הדברים שיש!!
אם יש הזדמנות, סעו! 😊
היה כייףףףףףףףףףףףףףף יחדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד 😉

אשכנזי_כוסון חבר

06/01/2006 02:42

החוויה הכי מרגשת בעולם. מי שלא יוצא, מפספס את אחת החוויות של החיים..!!

רק עצוב שיש חלק מהילדים שיוצאים שרואים את זה בתור טיול עם כל החבר'ה ולא מתחברים ולא מגלים רגישות... אבל אחרי כמה ימים כולם כבר אחים ואין כזה דבר

HeNNNNNNN חבר

06/01/2006 03:02

עד לפני חצי שנה בערך חשבתי
שזה משהו שחובה ללכת אליוו
אבל זה לא יותר מידי קשה ליראות את הכל...?

DarK AnGeL 88 חבר

06/01/2006 05:24

זה באמת דבר חובה!

זה דבר בלתי נשכח, וזה לא קשה מידי כי יש לך את התמיכה של כל החברים שאיתך..
וזה גם הולך איתך בהדרגה זה לא שעל היום הראשון את קופצת למחנה השמדה.
ואת גם עוברת הכנה לפני זה ויש מדריך ויש טקסים..
זה לא קשה מידי, כמובן שיש רגעים שנשברים אבל זה חלק מזה.

זה דבר שאסור לפספס זאת חוויה שמלכדת את כולם וזה זיכרון של פעם בחיים
זה צחוק ועצב ודמעות ובדיחות והכל ביחד.

בקיצור מדהים ואני הייתי מתה לחזור על זה שוב למרות שהייתי שם חולה ולמרות שבקושי ישנתי וכל היום היינו על הרגליים!

ואם את רוצה פירסמתי תמונות מהמסע באתר, תעשי חיפוש בפורום תמונות..

אבל יש לך זמן לחשוב על זה לא?
איזה כיתה את?
יוצאים בדרך כלל בכיתה י"ב-י"א

SeXy_BaRbIe חבר

06/01/2006 06:18

אני הייתי במרץ שעבר... הייתה חוויה מדהימה למרות הקשיים.

לא כל המסע קשה. המקומות הכי קשים (לפי דעתי לפחות) היו:
1. מחנה המשמדה מיידנק - הוא קשה בגלל שהכל נשאר כמעט בשלמותו, תאי הגזים, הביתנים הכל.. הרגע ששבר אותי היה שנכנסו לתא הגזים ועמדנו שם והתאפקתי לא לבכות שיצאנו לא יכלתי כבר ובכיתי כמו לא יודעת מה וגם שאר הילדים והמורים. ותאמיני לי שיש קטעים שגם הילד הכי אדיש בכיתה זה שלא בוכה מכלום יבכה כמו ילד קטן. במיידנק יש גם הר ענק של אפר של בני אדם. משהו עצום.... זה מזעזע את לא קולטת שכל האפר הזה זה אנשים שמתו... משהו לא יאמן, לא נקלט.
2. מחנה ההשמדה אוושויץ- כולם מכירים אותו בעיקרון... ביקרנו במשרפות, בביתנים ובמוזיאון בו רואים את ערימות השיער המפורסמות, מיליוני הנעלים, צעצועי ילדים, מזוודות וכו'... קשה נפשית לראות את הכל ולנסות לתאר של מי החפצים. במוזיאון יש גם קיר הנצחה גדול עם תמונות של אנשים שהיו במחנה באותה תקופה (לצערי רובם הושמדו).
3. קבר האחים ביער- קברים המונים של יהודים. קברים שבתוכם עיירות לשמות.

אבל לא בכל הטיול יש אווירה של מוות. ביקרנו בהרבה בתי כנסת יהודיים, היינו בעיירת נופש סקי מדהימה בשם זאקופנה (שיחקנו שם בשלג שהגיע עד הברכיים, היינו ברכבל היה ממש כייף), היו לנו סיורים בכל מיני מקומות, אפילו היינו בקניון, היה לנו ביום הארחון אפילו ערב פולקלור עם ריקודים, היו לנו טקסים בכל מיני אנדרטאות או מקומות חשובים, במלון עשינו פעילויות נחמדות ואפילו חגגנו את פורים עם תחפושות ומשחקים.

למסע את באה מוכנה, יש הכנות לפני (לנו היה במשך כמה חודשים פעם בשבוע מפגש בן 3 שעות), רואים סרטים, לומדים על הנושא זה לא שאת באה בלי ידע מוקדם ואז נכנסת למעין מצב של הלם.

במסע יש תחושה של ביחד כולם מתגבשים ועוזרים אחד לשני. אם יש לך את האפשרות לצאת ואת מתלבטת אל תהססי תצאי!! זו חוויה של פעם בחיים. כמו שלודה אמרה לך גם אני הייתי עושה את המסע הזה שוב.

אגב, האוכל על הפנים... רק שתדעי ואם את מחליטה לצאת תבואי מצויידת (בטח ידברו איתכם), והקור בלתי נסבל (לפחות מתי שאני הייתי. סביבות ה -10 היה).

עוד מעט אני אנסה להעלות לכאן תמונות מהמסע