סוריי שלא המשכתיי פשוטט הייתי חולהה.. ואני עדיין חולהה..😢 כואב לי הגרון.. הראש... ואני מצוננתתתת......!!!!
לעזעזלללל....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
טוב אני ימשיך בבוקר.... חח.... אני ינסה לשים פרק ארוך מאוד...!!!
ביושש..
תמשיכו להגיב עד מחרר..!!
אני מבינה אותך גם אני חולה רצח 😢
אז.. קודם כל תיהי בריאה מאמי...
ושתוכלי תמשיכייי
אנחנו נחכה..
תרגישייייייייי טובבבבבבבב ותמשיכייייייייי
הנה ההמשך שלכםםם
תהנווו
פרק 5-
קמתי... הסתכלתי בשעון.. השעה הייתה 8 בבוקר.. שיטט... איחרתי את ההסעה.. מה אני עושה עכשיו??
ידעתי שלא צריך להיבהל.. תמיד אני יכולה ללכת ברגל.. כולה 10 דקות הליכה...
הלכתי למקלחת.. עשיתי מקלחת טובה.. הייתי הפעם חצי שעה... המקלחת הרגיעה את הנשמה שלי.. כל כך הייתי עצובה... גם ממה שליאור עשה לי וגם בגלל שהייתי לחוצה בגלל אריאל... מה יהיה איתנו עכשיו??? האם נהיה ביחד?
השאלות האלו כל הזמן הדהדו לי בראש...
הלכתי לחדר.. התלבשתי.. שמתי עליי טרנינג בית ספר ורודה... ג'ינס... ונעליי ספורט.. סירקתי את השיער...
לא שיניתי כלום.... תמיד אני הולכת עם אותו הדבר... רק בשיעורי ספורט אני לוקחת תלבושת אחרת... או ימי שישי.... שאני הולכת מאוד חגיגית.. היום יום שלישי...
יש לנו היום יום לימודים כרגיל...
לקחתי את התיק שלי שארגנתי אתמול..
ירדתי למטבח..
לקחתי לי שקית שוקו ופרוסת לחם עם גבינה צהובה.. ויצאתי.. הלכתי ברגל.. לאחר כמה דקות ראיתי את אליה.. כנראה שהיא חיכתה לי.. ולא רצתה ללכת בלעדיי...
"אליושש מה נשמע מאמי?" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה קטנה וחיבוק...
"הכל טוב נושי שלי.." היא אמרה ושנינו צחקנו..
"נחמד השם שהמצאת לי.. חיחי..." צחקתי ...
אליה תמיד מצליחה לשמח אותי..
"ליאור שלח לי אתמול הודעה באיסיקיו=[" אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב...
"אין שום טעם להיות עצובה בגלל ילד חסר שכל כמוהו..." אמרה אליה וניסתה לנחם אותי..
"הוא ממש רוצה לפגוע בי.. כנראה הוא רגיל שבנות רצות אחריו כי הוא יפה..." אמרתי.. הפעם שמעה קטנה יצאה לי מתוך העין...
"מאמי אין צורך שתבכי בגללו.. תביני.. הוא לא שווה את זה...." אמרה אליה ונתנה לי חיבוק מנחם.. החיבוקים שלה תמיד עוזרים בשעת עצב...
"אני יודעת.." אמרתי לה.. התחלתי לבכות...
הדמעות לא עצרו.. אליה הבינה שאני בדיכאון באותו הרגע... הלכנו לפארק.. ישבנו.... דיברנו.. היא ניסתה להצחיק אותי. הפעם זה לא ממש הצליח לה....
בדרך כלל הבדיחות שלה עוזרות אבל כנראה שהפעם בגלל הדיכאון זה לא הצליח... הייתי עצובה מדי...
לאחר איזה שעה של בכי.. הפנים שלי היו אדומות שוב פעם... הלכתי לשטוף את הפנים.. היא שה לי קרח.. הפנים שלי חזרו להיות כמו שהם... נרגעתי... היא התחילה לדגדג אותי.. נשפכתי מצחוק.. הפעם היא הצליחה.. זה היה ברור.. חחחח....
"יאללה לבית ספר..." אמרה אליה...
"חח טוב.. שניה.. תני לי להירגע... הרגת אותי עם הדגדוגים שלך.."
"חחחחחחח=]" צחקה אליה....
אחרי שנרגעתי צעדנו ביחד לבית הספר...
היה הפסקה.. פדיחה.. בטח כולם ישאלו למה לא הגענו לבית ספר...
כרגיל שרון וכל הבנות מהכיתה שלנו התאספו.. הם חיכו ליד השער... והסתכלו עליי..
נבהלתי... לא הבנתי מה קרה..
שרון התקרבה אליי... היא הייתה הכי פופולארית בבית הספר..
שרון: תקשיבי חמודה..
אני: מה?
שרון:מה את מתעסקת עם ליאור..?
אני:אני? מה עשיתי? מה את רוצהה...
שרון:כלום... אבל הוא סיפר לי שהצקת לו אתמול...
אני:לא עשיתי לו כלוםם.. מה יש לו..?
שרון: לא יודעת.. וחסכי ת'דיבורים שלי... אין לי כוח להוציא עלייך אנרגיה...
אני: מה את רוצה מימני? לא עשיתי לך כלום...
שרון: אבל ליאור אמר שהצקת לו.. אמרת שאת אוהבת אותו.. והוא חבר שלי.. תרחקי מימנו...
אני: ועם לא..? מה תעשיי...?
שרון:משהו ... את כבר תדעי...
אני:טוב סתמי ת'פה שלך...
שרון: סבבה.. חכי מחר... יאללה תחפפי מפה עכשיו....
אני: בייי...
הרגשתי איך הדמעות יוצאות לי.. התאפקתי לא לבכות מול כולם....
שרון הביטה בי ברשעות... כל כך שנאתי אותו.. כל כך רציתי להרוג אותו.. מה עשיתי לו שהוא עושה לי את זה? הוא היה כל כך נחמד על היום הראשון...זה לא היה פייר..
הלכתי לכיוון השער האחורי והתקדמתי לעבר הפארק.. ראיתי את ליאור.. אני ברחתי בריצה.... הוא הסתכל עליי...
רצתי יותר מהר.. הגעתי הביתה.. ונכנסתי לבית...
אפחד לא היה בבית... סגרתי את הדלת .. נכנסתי לחדר שלי וטרקתי אותה בכוח והתחלתי לבכות...
כמה כבר אפשר לבכות??
למה תמיד אני סובלת?? למה כל האחרים מאושרים ורק לי תמיד רע?? מה יש לי שיש לי בעיות עם הבנים?? אני לא מבינה את זה.. ניסיתי להבין... אבל לא הצלחתי...
המשכתי לבכות במשך כל הבוקר... אחר כך שמעתי את פתיחת דלת החדר שלי.. אימא שלי נכנסה.. התיישבה לידי..
"מה קורה? מה יש? למה את בוכה?"
"שרון.. אימא שרון הפופולארית לעגה לי.... בגלל ליאור מהכיתה שלי... הוא ממש מגעילל..." אמרתי לה.. והדמעות לא עצרו לרגע... מרגע לרגע הם התחזקו...
"היא לא שווה את זה.." אמרה אימא שלי.. ונתנה לי חיבוק....
"היא אמרה שמחר יהיה לי רע.. אני לא מבינה מה היא רוצה מימני... היא אמרה שהיא חברה של ליאור... לא ידעתי... והוא בכלל שיקר לה.." אמרתי לאימא שלי.. לאט לאט הרגשתי איך עיניי נעצמות.. שכבתי על ברכיה של אימא שלי... ונרדמתי לכמה שעות...
"קומי מותק.." שמעתי את אימא שלי אומרת..
"מה קרה?" שאלתי אותה.. לא הבנתי מה אני עושה על הרגליים שלה.. אבל קמתי מיד.. ושכבתי על המיטה..
הייתי כל כך עייפה.. כל כך רציתי לישון.. אבל לא הצלחתי לסגור את העיניים שלי מרוב עייפות..
ירדתי למטה..
למטבח...
לקחתי לי כוס שוקו.. הלכתי לחדר של אימא שלי.. לקחתי שמיכת צמר ארוכה וכתומה.. ושכבתי לי בסלון.. ראיתי השמינייה... הפנים שלי נרגעו אחרי הבכי שלי.... אחרי שישנתי כבר הייתי במצב יותר טוב.. ראיתי את הסדרה שלי.. נשארתי בסלון לראות איזה סרט.. שעתיים ראיתי אותו.. הוא היה כל כך רומנטי ויפה..=]
אחר כך הזמנתי בטלוויזיה סרט אימה... ירדתי מהספה.. הכנתי לי פופקורן.. קערת במבה... ושכבתי... הסרט התחיל...
זה היה כל כך מפחידד...
רעדתי...
היה קר... הסרט עצמו היה מפחיד... אני אוהבת סרטים מפחידים...
אחר כך הטלפון שלי צלצל... לא ידעתי מי מצלצל כל כך מאוחר... היה 10 בלילה.. אפחד לא מתקשר אליי בשעה כזאת... למזלי מחר נאי לא הולכת לבית הספר.. יש לי חופשה.. אין לי כוח להתמודד עם שרון הזאת...
הטלפון המשיך לצלצל בלי הפסקה... מי שמצלצל אליי לא ויתר.. היה חשוב לו לדבר איתי כנראה..
באותו הזמן גם מישהו הכניס מכתב מתחת לדלת....
עניתי לטלפון...
אני: הלו?
__-: אני מצטער ים.. לא התכוונתי לפגוע בך.... סליחה...
אני: ליאור אני לא רוצה לדבר איתך יותר.. אתה לא מבין?
ליאור: לא.. נאי ממש מצטער.. ים תסלחי לי.. ראיתי שאת עצובה.. אני מצטער....
אני: אני לא אסלח לך יותר בחיים...
ליאור: למה?
אני: כי שיקרת לי ליאור..!! אתה שקרן וצבוע.. נמאס לי מימך..
ליאור: נו אני מצטער.. פשוט מישהו הכריח אותי לעשות לך את זה...
אני: מי?
ליאור: שרון...
אני: זה לא נכון...!
ליאור: זה נכון.. היא הכריחה אותי לצחוק עלייך.. אחרת היא תעשה עליי חרם.. ועם היא תעשה היא תצליח... אני מכיר את כל הבנים בבית ספר.. הם שפוטים...
אני: היא אמרה שהיא חברה שלך..
ליאור: היא לא... היא רוצה להיות.. היא אוהבת אותי.. היא משתמשת בך כדי לעשות משהו.. אני לא יודע מה בדיוק...
אני: אני לא מצליחה להאמין לך.. אתה כל כך שיקרת לי.. פגעת בי..
ליאור: תצאי החוצה.. שלחתי לך הרגע מכתב.. תקראי אותו עם את רוצה.. ועם את רוצה אני בפארק עכשיו.. עם אף אחד... אני לבד..
אני: וואלה?
ליאור: וואלה.. חח...
אני: מה מצחיק אותך? אווף... אני רצינית ואתה צוחק?
ליאור: לא.. חח מה פתאום. פשוט את כל כך מצחיקה...
אני: טוב יאללה בי אני מנתקת.. אני יקרא את המכתב.. עם יהיה לי חשק אני יצא החוצה... ביי...
בסוף גיליתי שהמכתב זה מליאור...כל כך לא רציתי לפתוח אותו.. פחדתי שבעצם זה מכתב משרון.. ושניהם שוב פעם עובדים עליי... אבל הפעם החלטתי להיזהר.. שעם הוא יגיד שהוא אוהב אותי אני יגיד שאני לא אוהבת אותו יותר... למרות שאני כן... זה יהיה קשה...
לקחתי את המכתב.. שמעתי רעשים מבחוץ... לא רציתי לבדוק.. לא רציתי להיראות כאילו ליאור חשוב לי...
הלכתי לחדר שלי.. הנחתי את המכתב על השולחן....
ומרוב עייפות הלכתי למיטה.. ונרדמתי....
תגיבוווו
ישש אני המגיבהה הראשונה ומקווה שלא האחרונהה
מאמיי איזהה פרקק מושלםםם
מה עם אריאלל????
יפיופפה שימיי המשךךךךךךך
ת' נשמההה... אני ימשיךך... ברורר....
עוד 3 תגובות או אפילו יותר... אני שמה המשך.. מחר בערב אני יבדוק כמה תגובות יש... חח....
לאלה שלא קראוו.. תקראו מהתחלהה....!!
הולך להיות לכם המשכים חבל על הזמןן...!!
מאמיי המשךךך תחשבי שיש בנות שקוראות ולא מגיבותת..
בנותתתתת תגיבבווווו אני רוצה המשךךךךךך..
לובב יוו
חחח אני רק עכשיו כותבת את ההמשך השלישי... אל תדאגי עד מחר העמוד הזה יהיה מפוצץ בהמשכים.. פשוט אני ממשיכה כשיש לי זמן.. ועכשיו בחופש אני ינסה לעשות איזה 20 המשכים ואז לשים לכם כל פעם שיש 3 תגובות או 4 או משהו כזה...
עוד מעטט שמה לכם המשךךך!!
פרק 6-
התעוררתי... כל השבוע ישנתי.. די זהו.. מספיק.. נמאס לישון.. הסתכלתי בשעון...
הייתי המומה.. השעה עכשיו זה 4 אחר הצהריים.. כנראה הייתי ממש עייפה...
הייתי רעבה.. הלכתי למטבח.. אמונה הייתה בבית.. וגם אבא שלי... כמעט ולא רואים אותו.. זה ממש מעצבן.. כל היום הוא בעבודה וכנראה היום הוא ביום חופשי.. חח איזה כיףף לא הלכתי היום לבית הספר...
יכול להיות ששרון תכננה משהו... אי אפשר לדעת.. היא רעה...
אבא הכין חביתה עם סלט ירקות..
ישבתי בשולחן... ואכלתי בתיאבון רב.. יאמיי הייתי רעבה חבל על הזמן.. שתיתי מיץ פטל...
"אבא אני יוצאת היום לים..."
" אוקיי חמודה.. תהני..."
"אני צריכה כסף.." אמרתי לו..
"טוב מתוקה.. כמה?"
"אממ.. אתה יכול להביא לי 200?"
"איזה הגזמה... בשביל מה?"
"כי אולי כל הח'ברה ירצו ללכת אחר כך לקולנוע... או לקניון... אז אני צריכה.."
"טוב מותק אני ישאיר לך כסף.. מתי את יוצאת?"
"עוד שעה..."
"סבבה... אני יביא לך.."
"אני הולכת למקלחת... בנתיים תכין לי את הכסף.."
"טוב .."
הלכתי למקלחת.. התקלחתי במשך 20 דקות.. כל כך הייתי רעננה אחר כך....
הלכתי לחדר שלי.. לבשתי חולצה ארוכה אדום לבן.... מכנסיים בצבע אדום.. ונעליי פומה ורודות... מתחת שמתי את הבגד ים הפרחוני שלי...
סירקתי את השיער.. החלקתי אותו.. עשיתי פן...
שמתי סומק... ליפסטיק...עגילים.. שרשרת לב מזהב....
הייתי כל כך יפה..
הייתי מרוצה...
לקחתי תיק ... שמתי פלאפון..ליפסטיק.. מגבת... קצת פירות... ורק הכסף היה חסר..
ירדתי למטה... אבא שלי הוציא לי 200 שקל.. שמתי אותו בתוך הארנק הכתום שלי.. ויצאתי...
אליה יובל מאי וטל חיכו לי בחוץ....
יובל ומאי הם בכיתה שלי... הם חברות שלי.. חמודות לאללה..
קבענו ביחד ללכת לים... לפגוש את לורן...
איזה כיף.. סוף סוף יוצאים לבלות.. בלי ליאור... לשכוח מכל העניינים... להכיר בנים אחרים....
הלכנו לתחנת האוטובוס... חיכינו 5 דקות עד שהאוטובוס יבוא... שילמנו כסף ועלינו.. תפסנו מקום לשבת... לקח נסיעה של 25 דקות לפחות עד שנגיע לים.. קבענו עם לורן שניפגש איתה היום בים...אמרה שיש לה כמה בנים להכיר לה.. כי חבר שלה הולך לבוא עם חברים שלו...
הגענו לים... הייתה רוח לא ממש חזקה.. קלילה.. היה נעים...
ראינו שם את לורן... לורן הסתכלה עליי.. לא הייתה בטוחה שזאת אני... אחר כך התקרבנו אליה... היא ראתה שזאת אני.. היא רצה מהר.. ונתנה לי חיבוק ונשיקה... חייכתי אליה ונשקתי לה בלחי...
"כמה טוב לראות אותךך יפיופה שלייי..." אמרה לורן..
"חחח כןן.. מה.. איזה בנים הבאת לי ?" אמרתי לה...
"הבאתי.. את תיראי אותם.. יש לו חברים מושלמים.. ונחמדים..."
"סבבה.. תכירי לי אותם.. אולי יהיה לי חבר .. לפחות שיהיה נחמד וחתיך.." אמרתי לה וצחקתי..
"אוקיי.. בואי.."
"לאן?"
"להכיר את חבר שלי ואת כל עשרת החברים שלו.. על בטוח היום את יוצאת עם ספר טלפונים.."
"אל תגזימי...!"
"לא מגזימה.. אבל את מושלמת.. מי לא ירצה אותך??"
"ליאור.." אמרתי בעצב..
"זה שסיפרת לי עליו?"
"כן.." אמרתי שוב פעם בעצב... כמעט שירדו לי דמעות..
"אין צורך שתהיי עצובה בגלל זה נשמה.. תכף תכירי את כל הילדים הכי מושלמים..."
"חח תודה על העידוד..."
"בקשה מתוקה שליי..."
פתאום הרגשתי שמחה.. ידעתי שאולי אני באמת הולכת לפגוש את הבנים הכי שווים בארץ... זה שימח אותי...
כל כך רציתי להכיר מישהו חדש.. שיאהב אותי באמת.. ולא סתם לצורך שעשוע..
לורן משכה אותי לכיוון חבורת של 6 בנים בבגדי ים.. הם היו כל כך .. כל כך יפים...!
שלושה בנים הלכו לכיוון הים.. הם רק הסתכלו עליי... ואמרו שלום...
" זה החברים של דביר... החבר שלי...זה עם השיער השחור זה רועי.. זה עם השיער השחור עם החימצון הבלונדי זה יואב והחמוד הזה עם השיער החום זה רז...
אחר כך היא הלכה ל2 בנים שישבו על כיסא והסתכלו אל הים... הלכתי יחד איתה..
"ים תכירי.. זה לירן.. וזה שלידו זה עמית"
"נעים מאוד" אמרתי להם.. חייכתי אליהם ולכל אחד מהם הבאתי נשיקה בלחי...
שניהם היו רזים.. ללירן שיער חום בהיר ולעמית שיער חום כהה..לשניהם עיניים תכולות מהממות.. הם היו כל כך מושלמים...
התחלתי לדבר עם לירן...
אני:ממצב לירן?
לירן:הכל טוב...
אני:אצלי גם.. יש לך איסיקיו?
לירן:אמממ כן רוצה?
אני:כן ברור...
לירן:יש לך עט ונייר?
אני:אממ... כן..
לירן:בואי בנתיים תדברי עם עמית אני ירשום לך את המיספר...
הוצאתי נייר ועט.. נתתי ללירן והלכתי לדבר עם עמית..
עמית: מה קורה יפיופה?
אני:חח.. הכל טוב..
עמית:לכי תקראי שניה ללירן
לירן: אני פה .. מה קרה?
עמית:רק מדברים על החמור והוא בא.. יופי... חחח....
אני: תפסיקו לריב...
עמית: זה בצחוק..
לירן: הא.. רואים...
שניהם צחקו.. התרחקתי.. הלכתי ללורן.. היא הייתה מחובקת עם מישהו.. כנראה שהוא החבר שלה.. אבל הוא ניראה ממש טוב.. אבל ממש..
"או הנה החברה המושלמת שליי..." אמרה לורן והראתה לחבר שלה אותי..
הוא חייך אליי..
"שלום.. אני דביר.. את ים לא?" שאל... וצחקק...
"כן.." אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בלחי...
"סבבה מותק.. יש לך איסיקיו או אמייל.. נשמור על קשר...?"
"אממ כן.. אני ירשום לך ת'מיספר שלי.." אמרתי והוצאתי עוד דף ועט...
רשמתי לו במהירות את המספר ונתתי לו...
אחר כך התרחקתי.. הלכתי לשבת על כיסא עם אליה טל יובל ומאי.. הם התחילו להוריד את הבגדים... גם אני.... נשארתי עם בגד ים.. בגד ים ורוד ופרחוני.. פיזרתי את השיער שלי.. הלכתי עם אליה טל מאי ויובל לים..
טבלתי את הרגליים שלי בים..
אחר כך נכנסתי לגמרי.. היה כל כך כיף....
אחר כך כל שאר הבנים נכנסו....התחיל להיות לי קר.. לירן הסתכל עליי.. ראה שאני עומדת לצאת מהמים... ותפס אותי.. חיבק אותי... היה לי כל כך נעים .. מגע ידיו וגופו החמים היה כל כך טוב....
אני לא דיברתי.. רק הקשבתי לליבי... ששוב פעם אמר לי לנסות למצוא את האהבה שלי...
הוא חיבק אותי.. אחר כך הלכנו לכיוון המים היותר העמודים.. התרחקנו מכולם.. היינו רק הוא ואני... היה כל כך כיף להיות איתו לבד.. נתתי לו להחזיק בי... השפרצנו אחד על השני קצת.. הוא חיבק אותי...
"את כל כך יפה" אמר לירן...
הייתי נבוכה לכמה שניות.. אחר כך אמרתי לו.."גם אתה נורא יפה.."
הוא הסמיק.. אני הסמקתי... חייכתי.. והוא המשיך לחבק אותי... כל כך היה נעים לי.. הגוף שלו היה חם... לא התייחסתי למים הקרים... מה שהיה חשוב לי זה להיות איתו..
ראיתי שלורן מרחוק מחייכת אליי ועושה לי פרצופים.. חח... זה היה כל כך מצחיק..
לירן לא שם לב לזה...
לורן הלכה עם החבר שלה.. אני נשארתי עם לירן...
נסחפתי איתו למים היותר עמוקים... הקשבתי לקול שלו... לנשימות.. נתתי לידיים שלו ללטף אותי ברכות..
הלב שלי דפק חזק....
"מהרגע הראשון שראיתי אותך..." אמר לירן...
"התאהבתי בך..." המשיך...
הוא נתן לי נשיקה קטנה בפה...
"את מאמינה באהבה ממבט ראשון?" שאל אותי לירן...
"אממ.. תלוי.." אמרתי בלחש...
"אז אני התאהבתי בך ממבט ראשון.. יש לך יופי כל כך.. כל כך יפה..!" אמר לירן.. והשתיק אותי בנשיקה בפה..
"גם אני.. אוהבת אותך.. מאוד... למרות שאנחנו מכירים רק 10 דקות" אמרתי לו...
"אוי אני ^נשיקה^ אוהב ^נשיקה^ אותךךךךך ....!!"
התנשקנו נשיקה צרפתית רומנטית.. הייתי כל כך מאושרתת... אף אחד לא ראה אותי מאושרת יותר ממה שהיה היום....
יצאנו מהמים... התנגבנו והתלבשנו חזרה לבגדים הרגילים...
הלכנו וקנינו לנו גלידת שוקולד...
המשכנו להתנשק נשיקות קטנות בפה.. הוא היה כל כך יפה.. בבגדים הרגילים.. כל כך רומנטי... כל כך אהבתי.. פחדתי להתאהב..אבל... אני אוהבת אותו.. הוא יפה.. נחמד.. רומנטי.. מה אין בו? יש בו כל כך הרבה דברים...
סיימנו את הגלידה.. הלכתי איתו לגן השעשועים... ישבנו על הנדנדה וליקקנו סוכרייה על מקל..
הוא שתק.. אני שתקתי...
עד שבסוף לא יכולנו יותר..
הוא קם ונתק לי נשיקה.. הוא השכיב אותי על הדשא.. התנשקנו נשיקה צרפתית לוהטת...
האושר שלי גבר והתחזק מרגע לרגע...
בכל נשיקה התאהבתי בו יותר...
עד שמשהו הרס את האושר שלי....
מישהו עמד לידנו.. הסתכל עלינו.. היה לו פרצוף כועס...
עצרנו את הנשיקה שלנו...
הסתכלתי עליו..
זה היה...
תגיבוווו השקעתיי בפרקק הזהה....
חחח ובהודעהה הקודמת .. התבלבלתי.. אני עושה המשך שלישי לסיפור השני... חח.... אני מתחילה להתבלבל בין הסיפורים.. זה לא טובב...
יאללה תגיבוו...=]
מואהה
נועושש...
יואוו איזהה כייף לה סוף סוף מישו' שבאמת אוהב אותה והיא אותו
מגיעע להה.
רק שזה לא ליאור כי אם כן אני רוצחת אותוו הואא מציקק...
בובהה מושלםםם כרגיללל..
המשךךךךך לובב יוו..
בובה סיפורר ממש יפה...
תמשיכייי
תמשיכו להגיבבב עוד 3 תגובות ואני שמה המשךך אבל תגיבווו!!!
אתר האהבה הישראלי