באילו מקרים לדווח להורים ולמורים זו הלשנה, ומתי זו חובה? והאם תספרו להורים אם מתנכלים לכם בבצפר?
סקר שנערך לאחרונה קבע כי הרוב הגדול של בני הנוער לא יספרו להוריהם אם יתקלו במקרי אלימות בבית ספר, או אפילו אם אלימות מופעלת נגדם. בכלל, לספר להורים או למורים על עניינים שחורגים מהנורמלי, תמיד מריח קצת כמו הלשנה.
איפה עובר הגבול בין לא לספר לאף אחד, לבין לפנות למבוגרים ולדווח על אירועים חריגים? מתי זו הלשנה, ומתי זה פשוט חובה שאסור להתעלם ממנה, ואולי זה בעצם אותו דבר? אם מתנהגים כלפיכם לא בסדר, האם תספרו להורים? ואם תראו מישהו מכה חבר שלכם, או ילד זר, למי תספרו? ולמה יותר קל לספר על מורים שמתנכלים לכם, מאשר להתוודות על התנכלויות מצד תלמידים משכבה? איך מתנהגים אצלכם בבית ספר למלשינים? ולבסוף, להלשין על העתקה במבחן, זה השטנקרות מסריחה או עניין לגיטימי?
כפתור התגובות מחכה לכם!
[לקוח מוואלה]
לדעתי אם נגיד ילד מהכיתה
שלך זרק כיסא רק מתוך משחק
ואז נגיד זה פגע לילד אחר בראש
ואתה הולך לספר על זה אז זאת לא הלשנה
כי פה אתה עוזר...!
מקרים כאלה לדעתי זה לא הלשנה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
צריך להוציא את המילה הלשנה מהלקסיקון.
אם למשל ערס מגעיל מתנכל לתלמיד אחר זכותו "להלשין" ולהתלונן!!!!! במקום להיות חלש אופי "ולא לצאת מלשין" כמו שהחברים אומרים צריך להתמודד עם הבעיה.
ויש מלא מיקרים שילדים עוברים התעללות בבית הספר מצד ילדים אחרים ושותקים.... ורק בגלל שהם לא רוצים לצאת מלשינים.
QUOTE (נאפי @ 13/12/2005) לדעתי אם נגיד ילד מהכיתה
שלך זרק כיסא רק מתוך משחק
ואז נגיד זה פגע לילד אחר בראש
ואתה הולך לספר על זה אז זאת לא הלשנה
כי פה אתה עוזר...!
מקרים כאלה לדעתי זה לא הלשנה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תגידי לי, איך זה שבנאדם מגיע לדבר כזה של לזרוק כסא ואיך זה שעצם זה שזורקים כסא נחשב ל"משחק"?!
יש כאלו ילדים שזורקים כיסאות מתוך משחק!..כמו אצלנו
QUOTE (DarK AnGeL 88 @ 13/12/2005) QUOTE (נאפי @ 13/12/2005) לדעתי אם נגיד ילד מהכיתה
שלך זרק כיסא רק מתוך משחק
ואז נגיד זה פגע לילד אחר בראש
ואתה הולך לספר על זה אז זאת לא הלשנה
כי פה אתה עוזר...!
מקרים כאלה לדעתי זה לא הלשנה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תגידי לי, איך זה שבנאדם מגיע לדבר כזה של לזרוק כסא ואיך זה שעצם זה שזורקים כסא נחשב ל"משחק"?!
לודה תתפלאי..
גם אצלנו זה ככה
מטומטם בטרוף
אני באותו זמן בורחת מהכיתה פשוט
או מתיישבת מתחת לשולחן אם איזה ספר טוב חחחחח
נשמע אבסורדי... 😕
לצערי הרב זה ממש לא מפליא... יש המון ילדים מטומטמים היום.
אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ז הייתה ילדה אחת מכיתה ח שכולם שיקשקו מימנה... (היינו אז בבית ספר רק עד ט) היא היתה נכנסת לכיתה עומדת ליד הלוח ויורקת סמוכתות ומנסה לפגוע בילדים. הייתה ערסית מגעילה.... כולם פחדו להתלונן.
אם זו ממש התעללות וכל זה וממש התנכלות לפי דעתי צריך לספר כי על דברים כאלה לא צריך לעבור בשתיקה..
ולמשל אלה שמעתיקים במבחנים לא צריך להלשין עליהם..נו אז מה?!
חחח יש מקרים שפשוט מבליגים..
QUOTE (יפה-2אה2ה @ 13/12/2005) QUOTE (DarK AnGeL 88 @ 13/12/2005) QUOTE (נאפי @ 13/12/2005) לדעתי אם נגיד ילד מהכיתה
שלך זרק כיסא רק מתוך משחק
ואז נגיד זה פגע לילד אחר בראש
ואתה הולך לספר על זה אז זאת לא הלשנה
כי פה אתה עוזר...!
מקרים כאלה לדעתי זה לא הלשנה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תגידי לי, איך זה שבנאדם מגיע לדבר כזה של לזרוק כסא ואיך זה שעצם זה שזורקים כסא נחשב ל"משחק"?!
לודה תתפלאי..
גם אצלנו זה ככה
מטומטם בטרוף
אני באותו זמן בורחת מהכיתה פשוט
או מתיישבת מתחת לשולחן אם איזה ספר טוב חחחחח
נשמע אבסורדי... 😕
אני לא מתפלאת מזה שדבר כזה קיים, כי גם אצלי בכיתה ובשכבה זה קיים.
אני מתפלאת מזה שזה מתאפשר, מזה שחושבים שזה "משחק" וזה "בסדר".
לפי דעתי לא על כל דבר צרליך להתלונן...
אם זה העתקה במבחן אז אפשר לדלג...
אבל אם זה פגיעה פיזית... כאילו מכות או זריקת כסאות כמו שאמרו
ובעייני זה נשמע קטע מפגר...
אז ברור שללכת ולדבר...
כל אלה ששומרים בבטן את ה שפוגעים בהם..
זה רק מפחד ולא מ"כבוד" כמו שהיום קוראים לזה...
כי אם אותו אחד שזרק היו זורקים עליו הוא לא היה יושב בשקט...
השטנקות שונה מהלשנה למרות שתכלס זה אותו דבר. אבל בשפת הנוער יש הבדל כמו שבין דוגרי\ראסמי\אוסול יש הבדל.
למשל אני בכיתה ב', כל החיים שלי זה ללקק למורה. פתאום אני קולט ילדה אחרת עם מסטיק אני מרים את היד וצועק "המורה תגידי לה יש לה מסטיק ואסור". זאתי השטנקרות, אבל אני תמים. האינטרס שלי הוא להיות ילד טוב מפני המורה, למרות שתכלס המורה נגעלת ואומרת אסור להלשין על חברים אבל אני שטינקר ואני שמח.
ואם אני בכיתה יא', והילד שמלפניי לא הכין שיעורי בית והמורה לא תפסה אותו, ואני מרים את היד וצועק שהוא לא הכין שיעורי בית, דיני למות. אני מלשין שטינקר מסריח והלוואי שאני ידרס בדרך הביתה. ככה לא מתנהגים כלפי חברים. אין לי אינטרס כי אני שונא את המורה והיא אותי כי היא "הלשינה" להורים שלי שעישנתי באנג בשטח בית-הספר ולא ראיתי את האוטו חודש.
עכשיו, פה אני מדבר על הלשנות קטנות יחסית.
נגיד ויש קבוצה של ילדים שמתעללת מינית בילדה בשכבה מתחת ואין לה אומץ לספר. ברגע שאני מעביר את זה להלאה למורה\לאימא שלי\למשטרה\לנשיא ארה"ב אני לא מלשין כלל, אני מציל ילדה תמימה ואני נחשב גיבור, למרות שיש פה סיכון שאני ירצח במכשיר קהה מתחת לבית שלי. הסיכון הזה שווה.
יש עוד סוג של הלשנה. נניח ואני ילדה בת 15 שקבוצה של אתיופים כל יום נוהגים לבצע בי הטרדות מיניות וגם נאנסתי כמה פעמים ואני מעבירה את זה הלאה, אני לא מלשינה, חלילה, כי אני חלשה ואני לא יכול להתמודד מול האתיופים לבד.
"למלשינים אל יהי תקווה", כתוב בתפילת 18. התורה אוסרת על הלשנה וגם החברה הישראלית מנדה אותה. זה לא מוסרי, ולא חברי להלשין. תתעסק בעניינים שלך ואל תיכנס לחייהם של אחרים גם אם אתה מקנא מאוד.
מוות למלשינים!!!
QUOTE (DarK AnGeL 88 @ 13/12/2005) QUOTE (נאפי @ 13/12/2005) לדעתי אם נגיד ילד מהכיתה
שלך זרק כיסא רק מתוך משחק
ואז נגיד זה פגע לילד אחר בראש
ואתה הולך לספר על זה אז זאת לא הלשנה
כי פה אתה עוזר...!
מקרים כאלה לדעתי זה לא הלשנה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תגידי לי, איך זה שבנאדם מגיע לדבר כזה של לזרוק כסא ואיך זה שעצם זה שזורקים כסא נחשב ל"משחק"?!
תאמיני לי ואצלנו יותר גרועע את לאיודעת מה עושיםם
QUOTE (אשכנזי_כוסון @ 15/12/2005) השטנקות שונה מהלשנה למרות שתכלס זה אותו דבר. אבל בשפת הנוער יש הבדל כמו שבין דוגרי\ראסמי\אוסול יש הבדל.
למשל אני בכיתה ב', כל החיים שלי זה ללקק למורה. פתאום אני קולט ילדה אחרת עם מסטיק אני מרים את היד וצועק "המורה תגידי לה יש לה מסטיק ואסור". זאתי השטנקרות, אבל אני תמים. האינטרס שלי הוא להיות ילד טוב מפני המורה, למרות שתכלס המורה נגעלת ואומרת אסור להלשין על חברים אבל אני שטינקר ואני שמח.
ואם אני בכיתה יא', והילד שמלפניי לא הכין שיעורי בית והמורה לא תפסה אותו, ואני מרים את היד וצועק שהוא לא הכין שיעורי בית, דיני למות. אני מלשין שטינקר מסריח והלוואי שאני ידרס בדרך הביתה. ככה לא מתנהגים כלפי חברים. אין לי אינטרס כי אני שונא את המורה והיא אותי כי היא "הלשינה" להורים שלי שעישנתי באנג בשטח בית-הספר ולא ראיתי את האוטו חודש.
עכשיו, פה אני מדבר על הלשנות קטנות יחסית.
נגיד ויש קבוצה של ילדים שמתעללת מינית בילדה בשכבה מתחת ואין לה אומץ לספר. ברגע שאני מעביר את זה להלאה למורה\לאימא שלי\למשטרה\לנשיא ארה"ב אני לא מלשין כלל, אני מציל ילדה תמימה ואני נחשב גיבור, למרות שיש פה סיכון שאני ירצח במכשיר קהה מתחת לבית שלי. הסיכון הזה שווה.
יש עוד סוג של הלשנה. נניח ואני ילדה בת 15 שקבוצה של אתיופים כל יום נוהגים לבצע בי הטרדות מיניות וגם נאנסתי כמה פעמים ואני מעבירה את זה הלאה, אני לא מלשינה, חלילה, כי אני חלשה ואני לא יכול להתמודד מול האתיופים לבד.
"למלשינים אל יהי תקווה", כתוב בתפילת 18. התורה אוסרת על הלשנה וגם החברה הישראלית מנדה אותה. זה לא מוסרי, ולא חברי להלשין. תתעסק בעניינים שלך ואל תיכנס לחייהם של אחרים גם אם אתה מקנא מאוד.
מוות למלשינים!!!
פיי אלי.. איזה התפלספות חח...
15PrInCeSs, כתבתי למעלה.. לא אמרתי שאני לא יודעת שזה לא קיים כי יש את זה גם אצלי בכיתה ובשכבה.
רק אמרתי איך זה מתאפשר..
ברור שיש מיקרים שלא צריך להלשין. נגיד העתקה במבחן... כל אחד מעתיק לא צריך להיות מנייאקים ולהלשין.... זה גם דיי מטומטם....
אבל אם מדובר באלימות חייבים... היה נמנע הרבה סבל. שומעים מלא סיפורים על ילדים שידעו ושתקו.
QUOTE (SeXy_BaRbIe @ 15/12/2005) ברור שיש מיקרים שלא צריך להלשין. נגיד העתקה במבחן... כל אחד מעתיק לא צריך להיות מנייאקים ולהלשין.... זה גם דיי מטומטם....
אבל אם מדובר באלימות חייבים... היה נמנע הרבה סבל. שומעים מלא סיפורים על ילדים שידעו ושתקו.
!!!
בדיוק... אבל תחשבו על זה... זה נשמע לכם הגיוני? מתעללים במישהו, פגעו במישהו, גנבו ממישהו...
אתם לא תקומו ותלכו לספר!!!
במיוחד שאם יגלו שזה אתם אז לכו תדעו מה יעשו לכם אחר כך...
אני לא יודעת מה הייתי כי לא הייתי במצב כזה... אבל אם הייתי יכולה לספר ברור שהייתי מספרת...
אבל תחשבו על זה...
נגיד ו... אחד הי'א מתעלל בילד מכיתה ט' או ח' או ז' או לא משנה איזה כיתה..
ואתם יודעים את זה. עכשיו גם הוא יודע שאתם יודעים... והוא מזהיר אתכם לסתום את הפה...
גם אתם נמצאים פה במצב של דילמה מה לעשות?! חחח זה מן מעגל כזה...
ויש גם קטע כזה של לחץ חברתי! יש המון ילדים ששותקים בדיוק כמו שאמרו פה... כי הם יצאו "מלשינים"
"נגיד ועזרתי למישהו עכשיו אני מלשין עכשיו אני נידפקתי..." יש פה פחד מסוים גם לאלה שיודעים...
חחח חפרתיי מקוווה שהבנתם =]
