:] ~ חיים של נעערה ~ [: - שירררקה -

[B]וואי היה לי משעעמם ררצח..אז החללטתי לכתוב סיפור.. [: !

נכנסתי לכיתה, והתישבתי במקום היחידי הפנוי. הרגשתי בודדה.
כולם התישבו במקומות והיה רעש, המורה נכנסה וכולם השתתקו.
"ילדים שלום! משלומכם? איך הייתה חופשה?" היא שאלה את כולם.
כל אחד אחד לצעוק איך היה לו..ושוב הכיתה הייתה רועשת.
"שקט ילדים" היא אמרה בקול מורם יותר וכולם שוב השתתקו.
"השנה הצטרפה אלינו לכיתה ילדה חדשה. נטלי לביא." היא אמרה וביקשה ממני לקום ולגשת אליה.
כולם היסתכלו עלי..יותר נכון בההו בי. הרגשתי מבוכה.
הסתכלתי על כולם..כולם נראו כל כך שונים ממה שההיייתי רגילה אליו. בבצפר הקודם כולם היו חברים של כולם, וכולם נראו אותו הדבר. גרתי פעם בקיבוץ, אבל עברנו לעיר. בכיתה הזו ובכלל בבצפר הזה, כל אחד כל כך שונה מהשני.
וגם היה לי מוזר שלא כולם היו חברים של כולם !
"את רוצה להציג את עצך לכיתה?" קטעה המורה את מחשבותיי.
"ממ..מה כבר אני יכולה להגיד להם?" עניתי לה במבוכה..
"אני לא יודעת..מה שאת רוצה.." היא עתה
"אין לי מה להגיד להם" אמרתי בשקט..
"טוב עזבי אותי היא מתביישת !" צעק איזה ילד מהכיתה.
"סליחה אור כל היום הראשון אתה מצעבן אותי..ציזהר לך!" היא כעסה עליו.
"טוב טוב..יופי.. תשבעי אהה..נטע קוראים לך..לא?" הוא פנה אלי
"כן נטע [: !" והתקדמתי לכסא שישבתי עליו מקודם.
המורה דיברה איתנו בשיעור על מה שיהיה השנה..הייה משעעמם
ואז היה צלצול..כולם קמו..אבל אני? אני נישארתי בכסא שלי. ישבתי. חיכיתי שאולי למישו' יהיה איכפת ממני .. 😕
ואז נגשו אלי 2 בנות וילד אחד. הם נראו רגילים..
"היי ילדה" אמרה לי אחת מהילדות.
"היי" עניתי ביובש..
"קוראים לי ענבר זאת רוני ולו קוראים עומר" אמרה ענבר.. חייכתי אליהם.
"בואי יש לנו עכשיו שיעור היסטוריה..משעמם..בואי איתנו." אמרה לי רוני
קמתי מהכיסא שמית את התיק שלי על הגב וצדתי אחריהם..
הלכנו לכיוון מדשאות כאלה..והתישבנו
"פה נמצאים מלא ילדים כשהם מבריזים משיעורים או סתם בהפסקות." אמר לי עומר.
"שם זה איפה שפריקים יושבים" אמרה לי רוני וצביעה על פינה בה ישבו מלא ילדים שהיוו מלאים בעשן.
"ושם זה איפה שספורטאים יודבים"המשיכה..
"ושם..המקובלים יושבים" אמרה ענבר.
"את רואה אותה? זאתי עם השיער המתולתל החום?" פנתה אלי..
"מה איתה?" עניתי
"זאתי לנוי לב..היא ילדה מעופפת" אמרה
"ורואה את זאתי עם השיער השחור סינני?" אמרה רוני..
"ומי היא?" עניתי להה..
"זאתי אורטל אברהם..היא די עשירה..והיא יודעת הכל על כולם"אמרה..
"אבל את רואה את זאתי הבלונדינית?" אמר עומרי.
"נו.."עניתי לו
"זאתי נטע עמר..היא ה-נמלכה שלהן..ראש החבורה. אותה באמת כל הבנים רוצים ויש לה קשרים בכל העיר..היא נכנסת לסיבות חופשי ומשיגה כל מה שרק רוצה.." אמר לי..כאילו היא אלילה או משהו..
"חח אשכרה זה הולך ככה פה?" צחקתתי..
"כן ככה.. \;" אמרה ענבר
"וואלה אתם מוזרים.." אמרתי לה בקול מצחקק..
"למה?" שאלה אותי ענבר מותעעת
"כעזבי אל משנה..כבר צלצול..בואו לכיתה" עניתי לה והללכנו יחד לכיתה

עבר לו חודש מאז הגעתי לבצפר החדש..ספקתי להכיר את רוני ענבר ועומר יותר טוב..ונהייתי לחברה טובה שלהם.
יום אחד היה לנו שיעור אזרחות..והםה לא רצו להבריז איתי..אז יצאתי לבד מהכיתה והלכי לכיוון המדשאות..

תגגיבו ותגידו מה אתם חושבים..אם תאהבו אני ימשיך..
אוהבבבת המוווווון
שירקה 😊 [/B ]