הכל קרה כל כך מהר, נרדמתי בלילה שעיניי נפוחות ואדומות,
ששעריי פרוע, ודמעותיי מתפרצות.. עיניי נעצמו , מחולשה מכאב,
מסרבות להפסיק לבכות, ולאט לאט נעצמות..
השמש העירה את חדרי הרוח נשבה על חלוני, בחוסר רצון פתחתי את עיניי
הסתכלתי על הצג של הפלא אבל לא הייתה לי שם הודעה לא הייתה לי שום שיחה,
רציתי להתקשר, אבל נזכרתי, במה שקרה אתמול, נזכרתי במולותייך, שכאבו לי כל כך..
פתחתי את המחשב, נכנסתי לאייסי, היית מחובר, ואני התחלתי לכתתוב
"ביקשת, שאני ימשיך בלעדייך, אמרת שאתה פשוט לא רוצה אותי לצידך
לא נתת הסבר, הכל קרה כל כך מהר..
איך אמשיך בלעדייך?! הרי אני לא זוכרת איך זה לחיות בלעדייך,
בלי מילותייך, חיוכך, חיבוקייך נשיקותייך ובעיקר בלי אהבתך
לא למידת אותי איך זה לא לצדך, לא לימדת איך זה לחיות ללא אהבתך
ועכשיו שאני פה לבדי, אתה מצפה שאדע איך זה שאתה לא לצידי,
אני מתעוררת במחשבות עליך, יודעת שאתה אוהב, יודעת שהכל נובע מאיזשהו כאב,
או אולי פחד שיושב לך בלב...
אנא ממך אהובי, שתף אותי בחששות שלך , על תותיר אותי פה לבדי,
על תצפה שאללמד איך זה שאתה לא לצידי,
רוצה שתלחש לאוזניי את אותן מילות אהבה, רוצה שתנשק לשפתיי.. אני אוהבת אותך,
אנא על תלמד אותי איך זה בלעדייך, העבר שלי היה בלעדייך הווה שלי הוא איתך והעתיד שלי
הוא לצידך... על תלמד את ליבי מהו כאב, על תתרחק, תומר לי מה יושב לך עמוק בלב,
אני אוהבת אותך כל כך אוהבת אותך, בבקשה תישאר לצידי תן לי להעניק לך את אהבתי
ליבי לא יודע איך לחיות שאתה לא לצידי הוא פועם למענך ובגללך, אני לא מעקלת שאת עכשיו
לא פה לא לידי...."
יעדיי רעדו, חששתי נורא, עצמתי את עיני ולא חשבתי על דבר,
שלחתי את זה, שדמעותי מתרפצות.. חיכיתי לתשובה, ידעתי שתענה ידעתי שאתה עוד אוהב
אחרי מספר דקות החלון היבב
פחדתי לפתוח את זה, פחדתי ממה שאני יראה, לא רציתי להתמודד..
אך מצד שני לא יכולתי יותר להישאר כך, החלון נפתח..
"אהובתי שלי, אני כל כך מתטער, על כל המילים הכואבות,
על כל הצעקות, והשקרים, אני מצטער שהכאבתי לך חיי
את צודקת אני אוהב אותך, אוהב אותך יותר מהחיים שלי , אבל, אני הולך,
הולך רחוק מפה, אבא נוסע לח"ול ואני צריך לנסוע איתו, ניסיתי כמה שיכולתי להתנגד
אבל זהו כבר התייאשתי, את מבינה אהובתי?! העדפתי שתחשבי כל דבר, מאשר שאני עוזב
אותך, שלא תראי אותי עוד, לא רציתי שתסבלי,
בבקשה תמשיכי בלעדיי , אני לא יכול ללמד אותך כיצד, תלמדי את ליבך
שאני לא יהיה יותר, מצטער על הכאב..
אוהב אותך, ולא משנה איפה אני יהיה"
המדעות התפרצו, כוחיי נגמר ונפלתי על הריצפה
העדפתי שניפרד, ולא שהוא יהיה רחוק, למה?!
למה לוקחים לי את אהבת חיי?! העניים שלי בין רגע
הפכו לאדומות כוחיי נגמר, אזל, אהובי כבר לא כאן, לא איתי...
קמתי לאט מהריצפה, מסרבת להאמין, וככה איך שאני עם פיג'מה שיער פרוע
ועניים נפוחות ואדומות, יצאתי, כן יצאתי בריצה, לאן שהרגליים הובילו אותי,
לאחר כמה דקות מצאתי עצמי עומדת מול ביתו, יותר נכון נפולה,
הוא עמד שם בפתח בדיוק התכוון לצאת,
התכוףף אליי מעט וחיבק אותי כל כך חזק, דמעותיו פרצו והתערבבו עם שלי
התנשקנו נשיקה מלוחה מלאה בדמעות,
הוא ניסה להקים אותי, אבל אני סירבתי, הוא היתיישב לצידי שעיניו אדומות...
אף אחד לא אמר מילה, העניים אמרו הכל, השתיקה הייתי כואבת..
לאחר כמה דקות נכנסנו לביתו לא אומרים דבר, פשוט הלכנו
אבא שלו עמד שם בסלון, ואני בלי להגיד יותר מידי
פשוט הלכתי לעמוד מולו
"למהההה?!" צעקתי
"על תיקח לי אותוו אני מתחננת" המשכתי
הוא הביט בי, ונבהל מאיך שאני נראת
"קודם כל תרגעי, תירגע אתה תלכו לשטוף פנים, ואז תחזרו ונדבר"
ואנחנו כמו שני חיילים טובים עשינו מה שהוא אמר,
סידרתי מעט את שעריי שהיה פרוע ונפוח, ושתפתיי את עיניי
וכך עשה גם הוא,
ירדו לסלון והוא ישב שם, חיכה לנו..
"אני מתחננת" אמרתי
"בבקשה אבא, בבקשה על תפריד אותי מהדבר הטוב היחיד שיש לי אני מתחננן" הוא הוסיף
אביו הביט בנו שבור, מהסס וחושב..
"אני מצטער בני, מצטער שניסיתי להרחיק אותך מכל הקרובים לך, אתה צודק, אני טעיתי,
על תדאג, אתה תגור פה, אצל אמא" הוא אמר לבסוף...
לא התאפקתי וקמתי לידו חיבקתי אותו כל כך חזק,
הרגשתי כאילו הוא החזיר לי את חיי..
כל הסיפור הזה התחיל בגלל ריב בינו לבין אישתו..
ועכשיו, הכל הסתדר הם השלימו,
ושניהם גרים בארץ,
והכי חשובבבבבבב
אני ואהובי יחד..
וזהה לנצחחח!!
יאווווווו איזה מדהיםםםםםםם!!
במיוחד הכתיבה שלךךךךךך!!!
ייייאאאוווו ריגשת אותייייייייייייייייייייייייייי
זה כל כך יפהההה מבין הקטעים הכי יפים שקראתייייי
זה כל כךך יפהההה
את כותבת מהמםם
ממש ריגשת אותייי😊
ייאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
שששנננניייייייייייייי
את לא מפסיקה להפתיעעעעע אותייייי עם הכישרוןן הזהה שלךך!!!!!!!
דייי גמני רוצה לכתובבבבב יפה כל כככככך😢
יאאאאאא זה מוששששששלםםםםםםםם
תמשיכיי לכתובבב תאאאאאאמיייייידדדד
בתאלוששששש=]
[FONT=Arial][SIZE=1][COLOR=red] שניייייייייייייי אהובתיייייייייייייייייייי
אחד הסיפורים היותר יפים שקראתיייייייייייייייייייייייייייייי
ממש ממש ממש מ--ד--ה--י--ם
יש לך כתיבה מדהימהההההההההההההההההה חולה עליייייייייייייךךךךךךךךךךךךך :
שניני !!
זה כל כך מושלםםםםםםםםםם!!
מרגששששש סיפור אהבה מדהיםםםםםםם
על איך שהיא נלחמה עליו לא ויתרה עשתה מה שצריךךך
ממש מדהים בעיניי
והוא גם הוא שסיפר את האמת ...!!
ריגשת אותי בטירוףףףףףף
את לא יודעת עד כמה
ממש מדהיםםםם
תמשיכי לרשום תמידדדדדדדדד
כתיבה מעלפתתתתת
מור'צי 😊
ווואווו תודה רבהההההההההה
על כל התגובוותתת
שמחה שאהבתםםם =]
תגובותת פשוט מדהימותתתתתתתתת
כל פעםם מחדש אתם מעלייםם לי חיוך עלל הפניםםם
אוהפתתת אותכןן
ושובבבבבבב תודהה
בננותתתת
קבלווווווו מוואההההההההההה
ענקיתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
אתר האהבה הישראלי