תודה לכן נסיכותת
אני שמה לכן המשךך יותר מאוחר
=] מבטיחההההההההה..
בנתיים תמשיכו להגיבבב ...:]
אוהבתתתתתתתתתתת
מיכלושש תמשיכייי יפהה שליי
פרקקקקקקקקק מושלםםםםםםםםםםםםםםם!!!
היא יצאה מהניתוח?
למה זה קורה לה?מסכנונה=\
בעע דחוף המשךך אני צריכה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!
יא מוכשרת מחכההה 😁
אלףף יו,
גלי 😊
אני: אבא קח אותי לבית חולים
אבא: אבל ליגל..
קטעתי את אבא מדבריו, ואמרתי בכל כוחי
אני: אבא קח אותי עכשיו! ליטל ודביר בואו איתי אני צריכה אתכם.
אבא: טוב.. עלו לאוטו
השעה הייתה כבר 18:15, הגענו לבית החולים ונכנסו למחלקה שבה אמא מאושפזת, אבא ניגש לאחות ושאל אותה אם אמא יצאה כבר מהניתוח..
**********************
אמא עדיין לא יצאה מהניתוח, ואנחנו פה יושבים ומחכים שתצא..
דביר בנתיים התקשר לכל החברים שיבואו כי אמא שלי זאת כמו אמא שניה שלהם =]
גם יריב ושירן הגיעו, יריב יצא מהצבא במיוחד
ושלי הקטנטונת נשארה אצל המטפלת.
הייתי אני, נורא עצבנית.. נורא כועסת
אבל בכל זאת, כולם נתנו לי מן הרגשה אופטמית כזו, שהכל יסתדר.. והחלטתי אני בעצמי, שאהיה אופימית.. כי יהיה בסדר! יש לי תחושה שיהיה בסדר! הלב שלי אומר לי זאת.
הסתכלתי על אבא, הוא היה כ"כ עצוב בתוך עצמו.. ראו שהוא נשבר מבפנים. אני היחידה מכל בני המשפחה ששמה לב אם קורה משהו לאבא.. ישר אני מרגישה שמשהו עובר עליו.
יריב: חב'רה , אני הולך להביא לי לשתות, מישהו רוצה?
ליטל: כן יריבו'ש, בבקשה.. נס קפה + שתי כפות סוכר
יריב: סבבה מאמי.. עוד מישהו?!
אבא: תביא לי מים מותק
יריב: אוקי אבא.. ליגלי רוצה משהו ילדונת?
אני: לא תודה
כעבור 10 דק' יריב חזר ואיתו דניאל, שיר,חן,ליאב, עומר (עומר אחר מהבית ספר הקודם שלי..) ומאחוריהם הייתה בר!
תחילה לא הבנתי מה היא עושה פה (למי שלא זוכרת, בר זאת הילדה שרבתי איתה מכות ובגלל זה עפתי מבית ספר..)
היא התקרבה אליי וחבקה אותי כ"כ חזק.. ואמרה לי:
בר: ליגל אני מאוד מצטערת, על הכל! הייתי חייבת לבוא מתוך כבוד ואהבה לאמא שלך, את יודעת.. היא תמיד הייתה שם בשבילי.. תמיד תמכה בי, ייעצה לי.. עזרה לי כשההורים שלי התגרשו..
רק חיבקתי את בר, רק חיבקתי.. ואמרתי לה:
אני: בר זה בסדר, כולנו טועים.. גם לי יש על מה להצטער, את יודעת..
לא יכלתי שלא לסלוח לה, אם היא באה בשביל אמא שלי ובשבילי, סימן שיש לה רגשות והייתי מאוד גאה בה ולא יכלתי לשנוא אותה באותם הרגעים.
כולנו טועים, כולנו בני אדם- אני מבינה אותה!
[B]"לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי"!
כל החבר'ה התקרבו, נתנו לי חיבוק ותמכו בי.. סיפרו לי מה חדש אצלהם, בקיצור.. ניסו לעוד אותי קצת ודווקא הלך להם=)
העלתי חיוכים פה ושם..
לאחר כשעה, ד"ר רוזן, הרופא המנתח של אמא יצא.. הוא בן אדם מאוד לא ברור.. לא יכלתי לדעת אם הוא עצוב או שמח לפי הבעת פניו.
אבא: ד"ר רוזן, מה המצב של אשתי?
ד"ר רוזן התקרב אל עברנו.. אל איפה שישבנו, ואמר:
ד"ר רוזן: המצב של אשתך יציב, לחלוטין.. הצלחנו במזל, ממש במזל לסדר וליצב לה את הרגלים שהיא תוכל ללכת.. אם לא , היא הייתה נכה..=\
אני כ"כ קפצתי באושר והתחבקתי עם כולם.. תודה אלוהים תודה אמא יצאה מהניתוח בסדר, שהיא לא תהיה נכה וחסרת רגליים
:]
אבא: אויי תודה תודה אלוהים, תודה ד"ר רוזן.. תודה!!
יריב ושירן:ד"ר רוזן, תדה רבה.. מתי אמא תצא מבית החולים?
ד"ר רוזן: תראו, בנתיים מצבה יציב.. אי אפשר לדעת מה יהיה.. היא זקוקה בנתיים להשגחה של כשבוע.
אבא: אוקי, כמה זמן שידרש.. העיקר שתבריא, אפשר להיכנס בבקשה לראות אותה?
ד"ר רוזן: אממממ.. לא רצוי כרגע, היא בהרדמה..תנו לה לנוח, להתאוש מהניתוח, עוד שעתיים -שלוש בערך תוכלו להיכנס.. בנתיים רצוי שתלכו הביתה, תנוחו תאכלו.. ותחזרו בערבב יותר מאוחר =]
אני וכל משפחתייי: תודה!!
חיוך רחב עלה על פני, מלא אושר 😁
כל החברים שלי ומשפחתי שמחו והתרגשו!
אבא ויריב בנתיים צלצלו לדודים ולדודות, לסבתות ולסבים לא.. מפני שכולם נפטרו לי, גם מצד אמא וגם מצב אבא =((
******************
עד פה נסיכות, לילה מושלםם!
תהנו =][/B]
מושלםםםםםםםםםםםם
תמשיכיייייייייייייי
טוב, בנות אנ'לא ממשיכה יותר ת'סיפור הזה
כמעט ואין בכלל קוראות ואף אחת לא מגיבה.. נמאס לי
תודה לכל מי שקראה
=]
מושלםםם יפההה שלייי
לאאא אללל תפסיקייי!!! =[[
תמשיכייי מאמיי
הסיפור שלך מושלם לדעתי
קראתי את כל הפרקים עכשיו
ואני ממש אהבתי את הסיפור
תמשיכי
מואאאאאאההה
רותם
אתר האהבה הישראלי