קשה לי וכואב לי אבל מצד שני אני רוצה להפרד ממנו

אני לא יודעת מה לעשות,
הריבים ביני ובין חבר שלי הפכו לדבר יותר שגרתי מאשר לחריג,
ואלן לא ריבים ריבים, אלו אי הבנות ושטויות כאלו, אבל זה כבר הופך לבלתי נסבל,
ומהצד שלו אני מרגישה שכבר לא אכפת לו, שהוא לא אוהבת אותי או לפחות לא כמו פעם,
אני מרגישה שהוא מזלזל בי ושהוא לוקח אותי כמובן מאליו, הוא כבר לא רוצה להקשיב לי, כמה שאני מנסה לדבר איתו.
אני חושבת ואני יודעת שהכי טוב יהיה אם ניקח פסק זמן או שנפרד סופי,
אנחנו מעל לשנה יחד,
ושנה שעברה זה היה דבר חריג, יוצא דופן אם היה ביננו איזה הפרעה קטנה, הוא ישר היה מתנצל, מתנהג אליי בכבוד ובאהבה ובעדינות,
ועכשיו, בזמן ריבים הוא צועק עליי, אומר לי תלכי מפה, אני לא רוצה ללכת איתך, הוא דוחף אותי ממנו שאני באה אליו ואין לו טיפת סבלנות,
אם הוא לא רוצה להקשיב לי הוא אומר לי תשתקי, והוא מתייחס אליי לפי המצבי רוח שלו ולי נמאס....
אני יודעת שיהיה הכי טוב שנפרד,
אמרתי לו לא פעם אחת שזה מפריע לי ושזה מעציב אותי שאנחנו ככה,
אבל באמת שזה הופך למצב בלתי נסבל.

מצד שני, אני מתה עליו, ואני יודעת שאני אתגעגע אליו המון, אליו, לנוכחות שלו, להתייחסות שלו, למגע שלו ולהכל בו כי אני אוהבת אותו המוןןןןן!!!!
אבל, אני מתפרקת מבפנים כי אני לא באמת מאושרת איתו ואני מרגישה שלא אכפת לו בכלל וגם לפעמים הוא לא מתבייש לומר לי את זה, בזמן ריבים שהוא עצבני, הוא קורא לי נדבקת והכל.. רק שהוא עצבני אבל כבר לא אכפת לו בכלל לא ממני ולא מהרגשות שלי....
ואני אפרד ממנו,
אבל לדעתכם זאת החלטה טובה?
בנוסף, הייתי פשוט חייבת לפרוק את כל מה שאני מרגישה!! 😢