גם אני כתבתי סיפורר ~~כן,לנצח!~~

נוווו אנחנו רוצות המשך עכשיו לא רק מחרר....
אני לא יעמוד בכל המתח הזה עד מחרר

חחחחחחח טוב נו.. מסתבר שאני אתן לכם המשך.. אבל קטן!
כי הסיפור מתחיל להיגמר.. בערך.. טוב.. לא.. כן.. נו.. כן קצר ככה..חחח טוב לא נורא.. קבלו המשך קצר!

היא עצרה באיזה מקום ואז היא פיתאום ראתה את ליאור, מבין עינייה במוצפות בדמעות הוא התקרב ועמד מולה, הוא החזיק בכתפייה ושאל:"מה קרה שירני?" שירן הייתה בהלם!!! ממתי ליאור יכול להיות כ"כ רגיש?! זה כמו שכלב יתאהב בחתול!. אתם לא יכולים לתאר עד כמה ששירן חטפה שוק מהרגישות של ליאור! הוא תמיד היה ההפך מרגיש.
היא ישבה על האדמה עם ראש מורכן למטה וליאור ישב אחריה, ליטף את הלחי שלה ושאל "מה קרה?"
שירן רק בכתה והיה ניראה שהיא הייתה שקועה במחשבה עמוקה ואז ליאור אמר "שירנוש נשמתי, אני לא יכול לראות אותך ככה...זה שובר אותי" ליאור היה הכי רגיש שהוא יכול להיות ושירן חשבה שעובדים עליה, אך בכל מקרה היא קמה והסתובבה עם הגב אל ליאור ואמרה:" הוא מת, מת מסרטן, הוא מת! הכלב שלי!"
"אוייש נו זה רק כלב!" אמר ליאור באנחה. שירן הסתובבה במהירות למשמע דבריו ואמרה בתקיפות:
"רק כלב!? בשבילי הוא היה הכל! היה הכל במשך שנתיים! הם הרדימו אותו והוא סבל! מישהו שאני אוהבת בכל ליבי סבל נורא! ובוודאי בכה בלב! מישהו שאיכפת לי ממנו סבל! ועכשיו הרדימו אותו! מה אני יעשה בלעדיו?!" היא אמרה את כל זה בעיניים מלאות דמעות והסתובבה חזרה עם הגב לליאור.
ליאור קם ושם את ידו על הכתף של שירן ואמר:"שירן אני מצטער, אני לא מכיר אותך הרבה..אבל את נורא רגישה נכון?.. וממש איכפת לך מאחרים ולא יכולה לראות אותם סובלים.." שירן הסתובבה ואמרה "כן, ואהבתי אותו נורא! ואני עדיין אוהבת אותו!! מאוד! ועכשיו אני לא יכולה לחבק אותו ושלחק איתו! הוא סה"כ היה בן שנתיים! סה"כ שנתיים הוא חי! ועכשיו הכלב שלי שאני אוהבת נורא! הלך..."
והתחילה פרוץ בבכי כל כך מר וכל כך כואב. ליאור ניצל את הרגע וחיבק אותה ואמר "דיי שירן אל תדאגי, תחשבי שעכשיו טוב לו למעלה בגן עדן לכלבים..." שירן צחקה קצת.. ואז ליאור המשיך "הוא מסתכל עלייך מלמעלה! אז תיהיי ילדה טובה!" שירן צחקה בעוד יש לה דמעות בעיניים.
היא החזיקה את שתי ידייה בשתי ידיו של ליאור ואמרה לו: "תודה ליאור" זה כל מה שהיה לה להגיד, היא לא ידעה מה עוד אפשר להגיד לו. הוא הסתכל עליה ובהה בה והיא הייתה מובכת.
עד שהיא שאלה:"מה? למה אתה מסתכל עלי ככה?" בתקווה שהוא יגיד שהוא אוהב אותה.
אבל הוא לא אמר את זה. הוא התקרב אליה עוד יותר והם התנשקו. אף אחד לא היה מסביב זה היה איזור ננטוש. ואז דניאל באה..היא ראתה אותם מתנשקים...
המשך יבואאאאאא 😛 חהחהחהחהההה ראסמי חכו למחר כי אני הולכתתתת

יאאאאאאאאאאאאא.............. היא בטח תרוץ ותספר לרןןן

טוב נווו נחכה למחררר להמשךךך 😮ops: :cry: 😮ops:

המשךךךך המשךךך

היא ראתה אותם מתנשקים. היא רצה לכיוון שלהם ודחפה את שירן חזק.
היא נפלה על האדמה וכל היד שלה השתפשפה וירד לה קצת דם מהשיפשוף.
ליאור צעק על דניאל: "מה את בסדר?! תראי מה עשית לה!!!" שירן הסתכלה על דניאל מלמטה ודניאל הסתכלה עליה.. היא הבחינה בכך שהיא בכתה ולא ידעה מה הלך שם מקודם.
בינתיים ליאור הרים את שירן והלך איתה לכיוון חדר האחות. שירן התחילה לבכות שוב וליאור שאל אותה:"מה קרה?! זה בגלל דניאל הדפוקה הזאת?!"
ושירן בכתה לו "לא יודעת, אף אחד לא אוהב אותי, דניאל... ורן סתם חרמן מעצבן" "דיי, אל תבכי בגללם, הכל תיכף יעבור, חוץ מזה אני או.." ואז הוא נקטע על ידי רן שבאותו רגע צעק "שיייירררןןןןן!"
הוא רץ אליהם ושאל "מה קרה?!?!" הן סיפרו הוא שדניאל דחפה את שירן ושירן נפלה וקיבלה מכה חזקה ביד.. אבל הם לא סיפרו מה קרה חוץ מזה...ואז רן אמר בתקיפות כיאלו הוא מנסה לשמור על הרכוש שלו "טוב אני אקח אותה לאחות אתה יכול ללכת".
רן לקח את שירן והם הלכו. ליאור פשוט עמד שם לבד. שירן הסתכלה אחורה אל ליאור במבט של תחכה לי בבקשה...
ואז היא ראתה שדניאל באה לליאור והוא העיף אותה ממנו והלך..
זה גרם לשירן לחייך קצת...
היא חשבה לעצמה... אני עם רן... והוא חמוד והכל.. אבל אני גם אוהבת את ליאור?!..
איך זה יכול להיות.!? והיא נזכרה פעם שאמרו לה .."יש מצב שאת אוהבת שני אנשים אבל תמיד יש אחד שאת אוהבת אותו יותר.. רק שאת לא רוצה לוותר על השני..אבל בכל מקרה יש מישהו שאת יותר אוהבת ויותר מעדיפה! זה תמיד ככה" היא שמעה את חברה של אחותה, ירדן, אומרת לה.
ואז היא חשבה... וחשבה... כל הדרך עד שהם הגיעו לחדר של האחות והיא טיפלה בשירן ושמה לה תחבושץ על היד אחרי שהיא חיטאה אותה.
אחרי הצהריים באותו יום בסביבות 4 שירן הייתה בבית וחשבה. חשבה על מה שאמרו לאחותה ירדן.
והיא חשבה על ליאור. שנגלה אליה כי ילד מאוד רגיש ואיכפתי.
עם כמה שזה היה מפתיע...
הוא לא התנהג ככה לאף אחד. אז למה דווקא אליה?!.. זה גרם לה לחשוב הרבה! ולשבור ת'ראש!
פיתאום היא כבר לא חשבה על רן.. אלא על ליאור..
פיתאום נשמעה דפיקה בדלת. היא ציפתה מאוד שזה היה ליאור! היא פתחה את הדלת בהתלהבות גדולה. אבל הסתבר שזה לא היה בכלל הוא. היא גילתה שזאת הייתה דניאל. היא שאלה אותה:"ד..דניאל מה את עושה כאן...?" "וואי איזה נחמדה את. תודה, שאת מזמינה אותי להיכנס לבית היפה שלך!"
"תיכנסי..." דניאל נכנסה התיישבה על הספה ושירן אחריה.
"רק רציתי להגיד לך שאני מצטערת על מה שעשיתי לך היום, שמתי לב שבכית לפני שדחפתי אותך.." "כן... כן .. אני בכיתי.." "למה בכית מאמי?!" שירן הייתה בהלם..
"מעדיפה לא לדבר על זה" "את עשית את זה בכוונה נכון?!" "מה עשיתי?!!!!!!!!!"
"את בכית ליד ליאור בכוונה כדי שישים לב אליך וינחם אותך יא נחשית!"
שירן צעקה עליה ."לא נכון! אף אחת לא נחשית כמוך!" "את נחשית לא אני!! יא חתיכת גונבת בנים!"
סבלנותה של שירן כבר פקעה! היא הייתה כ"כ עצבנית "איך אתה מעשה אליך לבוא אלי הבייתה ולהאשים אותי ככה.. יא חתיכת שרמו.." שירן עצרה את עצמה.
"מה?! מה התכוונת להגיד?! שאני שרמוטה?! אהה?! בבקשה!! תגידי! אף אחד לא עוצר אותך!"
שירן הייתה יותר מידי פגועה וכ"כ רגישה ואותו רגע ועינייה נתמלאו דמעות.
"תצאי מהבית שלי עכשיו! עופי לי מהבית!" צעקה שירן ודחפה את דניאל החוצה וטרקה ת'דלת.
אחרי שעה נשמעה עוד דפיקה על הדלת היא ציפתה שוב שזה יהיה ליאור. אז שוב.. זה לא היה הוא.
זאת הייתה גל. חברה שלה. חברה רחוקה שלה. חברה גם של דניאל. חברה אלימה של דניאל.
יותר חברה של דניאל מחברה של שירן...
היא כבר הבינה מה הלך וניסתה להיות נחמדה ואמרה:
"היי גלוש! בואי כנסי! משהו לשתות? וואי כמה זמן לא דיברנו! שמחה שבאת.!אם לא היית עושה את זה אני חושבת שגם אני לא הייתי עושה את זה!"
"טוב שירן! בואי נשים ת'קלפים על השולחן!! שניאל שלחה אותי לפוצץ אותך מכות ואני לא רוצה.. אז נגיד וקיבלת איום ממני וניסגור ת'עניין.. אני אדבר עם דניאל שתפסיק להציק לך יאללה ביי"
והיא הלכה.
אחרי כמה זמן נשמעה עוד דפיקה על הדלת.

נו תכנסו!!
חח סתםםם רק רציתי שההודעה תעבור ללמעלה!!!!!
חהחהחהההה 😛

יאאאאאא................. עוד דפיקה בדלת ועוד המשךךךך

הרמז הוא שתיתני לנו עוד המשךך 😂

המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך המשךך

טוב...המשך אבל קצר...

היא פתחה את הדלת. ורן נעמד שם.
"שמעתי שהתנשקת עם ליאור" שירן הרכינה את ראשה ואמרה "כן..." בשקט.
"למה?!" "כי ככה יצא!" "מה זה ככה יצא?! אני אוהב אותך ואת בגדת בי!" "טוב.. זאת אשמתך!!! שאתה כל הזמן רוצה להתחרמן ולא רוצה להקשיב לרגשות שלי!!" "אוי.. ממש סליחה!!"
"סולחת לך!!" שירן אמרה בתקיפות.
"טוב כאן זה נגמר ולתמיד! ותדעי שאני יכול לבחור איזו בת שאני רוצה" שירן הרגישה את עצמה פיתאום למעלה ואמרה:"אהה.. כן?! כמו מי?!" "כמו...שיר.. שני,מיכל גילי טלי ולירז!"
הוא התחיל לנמציא שמות. "טוב אז ביי.." "מה ביי?!" רן שאל במהירות.
"חתכתה את הקשר הזה לא?! אז בי.." "טוב... כנראה שאת מקבלת את זה טוב!" "מה לעשות אהה?!" היה שקט למשך 10 שניות
"עוד משהו?!" שאלה שירן.. "אני מניח שלא" השיב רן.
"טוב.. אז ביי!" "לא רגע! חכי!" "אני מצטער..."
"למה?! חשבתי שיש לך את שירה..שרית,מיכאלה,גיל וטלי וליאת.."
"זה שיר שני מיכל גילי טלי ולירז!" "טוב.. שיהיה מה נסגר איתך?!" "כלום! ביי!" "ביי לך רנוש!" שירן קרצה לו וסגרה ת'דלת .
כעבור 10 דקות הייתה עוד דפיקה על הדלת, וזה כבר התחיל להטריד. שירן חשבה שזה רן.
וצעקה "אמרתי ביי!" ושמעה מישהו צועק בחזרה "למה ביי?! השניה הגעתי!" והיא רצה לפתוח את הדלת. זה היה ליאור.

חחח עוד הודעה כדי שהיא תעלה ותראו אותה!..
חחחחחחחחחח סורי שזה קטע קצר.. אבל לא נורא... :biggrin:

נווווו זה לא פיירררר.....
שימי קטע יותר ארוךךךךך

חחחח נוו זה על דף.. את חושבת שישי לי עצבים?!...
חחחחח נחכה שאנשים ישימו לב אלי..!
חחחחחחחחחחחחחח

שיש*...
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח