אף אחד לא חייב לקרוא את כל הסיפור. אני נותנת לי דין וחשבון. אבל זה סיפור מעניין!
כל מי שיגיע לסוף שלו הוא גיבור של ממש! ותודה לכם.
(בדרך כלל אני לא מפרסמת קטעים אישיים אבל כרגע לא יזיקו לי נקודות מבט חדשות.)
כשפגשתי את החבר הנוכחי (לפני שנה) שלי ההיתי בקשר אבוד ואובדני. הבחור ההוא סבל מהרבה הפרעות נפשיות (וסובל עד היום...) בניהם שקר פתולוגי, שגאון גדולה וכו. הבן-אדם ההוא התעלל בנפש שלי יותר משנה והתוצאה הייתה יאוש, דימוי עצמי נמוך ורגשות אשמה. הרבה פעמים ביום הוא הראה לי שאני הרבה יותר נחותה ממנו.
אפשר להוסיף שקיימתי איתו יחסי מין ללא הידעה של אמא שלי. כך שבעצם שיקרתי וחייתי חיים כפולים. ניסיתי להפרד ממנו כמה פעמים אבל הוא כל הזמן הצליח לשכנע אותי. פעם אחת כשהבין שאני מתכוונת להפרד ממנו שיקר לי שאבא שלו גוסס ושהוא ימות בעוד כמה חודשים. התחיל לבכות ולהגיד שזה הכל אשמתו. לא אשקר והודה שרב הזמן הייתי עיוורת למצב.
בפעם הראשונה במשך כל הקשר שלנו (כשנה וחצי) יצאתי לבילוי בלעדיו. שם פגשתי את החבר הנוכחי שלי. שמו וסילי. הוא ממש התאהב בי באותו הלילה ולא היה מוכן לוותר. כשעתים הוא דרש את מספר הטלפון שלי ואח-כך חיכה כ-3 חודשים עד שהסכמתי להפגש איתו שוב. הוא התיחס אליי טוב ודיבר איתי בכבוד. כשהשוותי את וסילי לחבר הקודם שלי הבנתי שאני חייבת לסיים את הקשר. זה היה קשה מאוד. האקס המשיך לבוא עלי ולהתקשר. פעם הוא התחנן והבטיח שישתנה ופעם הוא איים וקילל. זה נמשך חודשים!
הוא גרם לשינוי עצום בחיי: הדימוי העצמי שלי בסדר גמור. (אפילו טוב מדי). אני לא בוכה יותר או נותנת למישהו לגרום לי להרגיש נחותה. והכי חשוב הוא עזר לי לספר לאמא שלי שאני לא בתולה. הפסקתי לשקר ולחיות חיים כפולים, ואמא שלי הפכה לחברה הכי טובה שלי. אגב, לפני זה הייתי די פריגידית ובכיתי בזמן סקס. לא אהבתי את זה. היום אני כמעט ניפומנית ונהנת מחיי מין מעניינים וסוערים.
אני מצידי עזרתי לו להתגבר על הפחדים שלו והאלתיאת הדימוי שלו בעניו ובעיני חברי (שאגב מקאנים מאוד)
בעצם, ככה הרגשתי לפני כמה חודשים. היום זה קצת שונה. האמת היא שהאביר שלי שמן מאוד. בהתחלה התגברתי על זה מפני שהאישיות שלו פיצתה את זה לחלוטין, אבל לאחרונה אני מוקפת גברברים צעירים וסקסיים בטרוף. אם זה לא מספיק שהם שם בחולצות צמודות, אז חלקם גם זורקים אלי סימני התעניינות דקים. אני רק צריכה לבוא ולקחת. אממ...
אני מרגישה שהתפקיד שהוא מילא בחיים שלי נגמר. אני כבר לש מפחדת ולא אתן לאיש להשפיל אותי יותר. אבל אני לא בטוחה שהתפקיד שלי בחייו נגמר והוא התגבר על כל משהוא היה אמור להתגבר. הוא יהיה הרוס אם אני אעזוב אותו. כמו כן אני גם לא בטוחה שאני מוכנה לוותר על הבנאדם שנלחם עלי כל כך ועל האהבה חסרת הגבולות שהוא נותן לי. מצד שני אני בכיתה יב' והגברברים שאני מדברת עליהםזה עכשיו או לעולם לא.
כמו שאמרתי, אם המשכתם עם קו העלילה עד כאן אתם גיבורים של ממש! תגידו לי מה אתם חושבים. טוב או רע. ארוך או קצר כמו "lamastu גשי לרופא".
טוב תראי
לפי הגיון הדבר הנכון לעשות זה להשאר עם חבר הנוכחי שלך
הרי הוא נתן לך חיים חדשים, והם עד כמה הבנתי יותר מעודפים עלייך מאשר החיים הישנים שלך
ואת זה לא כל בן אדם מסוגל לעשות
אבל הבן אדם לא תמיד עושה מה שיותר נכון לפי הגיון
אלא הוא מחליט לפי מה שהוא מרגיש
אז פשוט תשאלי את עצמך
את מה את רוצה את החבר שלך שאת יודעת שהוא בן אדם טוב? או את הגברים השריריים האלה שאולי אין בהם שום דבר בפנים ודבר שיש להם זה רק גוף?
אני מסכימה אם התגובה שמעלי
החבר הנוכחי שלך נתן לך אפשרות אחרת לגמרי...
ואולי הגברים שמציעים לך באמת רק יש להם גוף ואין להם כלום בפנים?
אמ...אני לא חושבת שאת צריכה להישאר איתו בלי להאהוב אותו
אם עדיין את מרגישה אליו משהו חזק אז תשארי איתו...
אז הוא שמן...
לא נורא
זאת דעתי בכל אופן...
אמ...סתם שאלה... בת כמה היית כששכת בפעם הראשונה?
ראשית, תודה שהקדתם לי זמן. אגב, החלטתי שאני לא יכולה לוותר על האהבה שאני מרגישה כשהוא לידי ועל האהבה שלו. אני חולה היום, אז הוא בא אלי עם פרחים ו-5 סוגים של שוקולד. אני לא מוכנה לחיות בלעדיו עדיין.
סטס, שלום.
לא חשבתי שיצא לנו לדבר מתישהו אבל אני שמחה שזה קרה. לרב אני מסכימה עם התשובות שלך. אתה מגיב איך שהייתי רוצה להגיב רק מצליח להגיד את זה בפחות מילים. אבל הפעם התשובה שלך קצת לא הגיונית.
אני אהיה אסירת תודה לנצח בן-אדם שהראה לי איך לחיות. זה לא אומר שאנחנו נשאר יחד לנצח, הוא לא נתן לי חיים חדשים. הוא לימד אותי לכבד את עצמי. זה לא אומר שברגע שהוא יעלם אני אחזור למצב הקודם!
עוד דבר: אין שחור ולבן. גבר יפה וחתוב יכול להיות גם עמוק וטוב לב. אחד לא שולל את השני. אתה לא חושב, למשל, שאתה גם עמוד וגם יפה?
אני מבינה שאתה מעריך מאוד נאמנות. אתה רואה במחשבות שלי בגידה? רציתי לעזוב מבחשש שאולי אני איתו בגלל שנח לי איתו ולא בגלל שאני נמשכת אליו. מבחינתי זה סוג של בגידה. אשמח מאוד לדבר איתך על זה קצת. הדעות שלך מעניינות אותי.
לשאלתך יפה-2אה2ה.
את צודקת. המראה שלו זה לא נורא בכלל. ואני כן מרגישה אליו משהו אולי לא חזק אבל אמיתי מאוד. אולי אני נשמעת שונה מאשר באשכול, זה בגלל שלפי זמן קצר הוא עזב ואני עדיין מרגישה את הנוחכות שלו לידי.
הקשר המיני הראשון שלי היה בגיל 13 והכרום ה"קדוש" נקרע בגיל 15.
היום אני בת 18 וחבר שלי בן 22. רציתי לשאול אותך בחזרה: למה שאלת?
וכמובן מתי זה קרה אצלך?
QUOTE סטס, שלום.
לא חשבתי שיצא לנו לדבר מתישהו אבל אני שמחה שזה קרה.
כעיקרון אני נכנס לאתר הזה כל יום אז זה לא כל כך קששה להשיד אותי
ואני תמיד שמח לעזור 😊
QUOTE אני אהיה אסירת תודה לנצח בן-אדם שהראה לי איך לחיות. זה לא אומר שאנחנו נשאר יחד לנצח, הוא לא נתן לי חיים חדשים. הוא לימד אותי לכבד את עצמי. זה לא אומר שברגע שהוא יעלם אני אחזור למצב הקודם!
כאן כנראה קודם צריך להגדיר נתן "חיים חדשים"
אז הגדרה שלי למושג הזה זה לא רק שינוי שקורה מסביב לבן אדם אלא גם בתוך בן אדם עצמו.
והשינו שחל בתוך הבן אדם הוא הכי חשוב לדעתי כי זה הוא מה שמשנה את החיים שלנו, כי אנחנו חיים את החיים לפי איך שאנחנו רואים את העולם הסובב אותנו. ואיך שהבנתי חל בתוכך שינוי כלשהוא לכן לדעתי אפשר להגיד נתן לך חיים חדשים.
ולא את לא חייבת לחיות איתו לנצח, פשוט להפרד דווקא עכשיו יהייה קצת אכזרי כלפיות לדעתי תתני עוד קצת זמן לקשר שלך.
גברים אחרים תמיד יהייו לידך אבל הבן אדם הזה יכול ללכת לתמיד...
QUOTE עוד דבר: אין שחור ולבן. גבר יפה וחתוב יכול להיות גם עמוק וטוב לב. אחד לא שולל את השני. אתה לא חושב, למשל, שאתה גם עמוד וגם יפה?
אני יודע ומסכים עם העיקרון של "אין ויאן" הזה.
ואם תסתכלי מה שכתבתי תראי שרק אמרתי שאולי הוא יהייה רע אלייך
אבל יכול להיות ולהפך שהוא אפילו יותר טוב אלייך מאשר החבר הנוכחי שלך
אבל כאן נכנסת קטע של סיכון
ולגבי אני לא יודע מי אני =)
כעיקרון אני בן אדם קשה
QUOTE אני מבינה שאתה מעריך מאוד נאמנות. אתה רואה במחשבות שלי בגידה? רציתי לעזוב מבחשש שאולי אני איתו בגלל שנח לי איתו ולא בגלל שאני נמשכת אליו. מבחינתי זה סוג של בגידה. אשמח מאוד לדבר איתך על זה קצת. הדעות שלך מעניינות אותי.
כן אני מעריך אבל זה לא אומר שלהיות נאמן זה תמיד הדבר הנכון לעשות
לגבי בגידה אני לא יכול לשפוט ולהגיד "כן בגדת" ואף אחד לא יכול. כי מושג בגידה נקבע על ידי הבן אדם עצמו לכן הוא משתנה.
אם את תגיע למסקנה שהדבר הבכון יהייה לעזוב אותו לדעתי זה לא תהייה בגידה
וכעיקרון הרעיון של ההודעה הקודמת שלי הייה שאת צריכה לבחור
אני רק יכול להעמיד אפשרויות ולהציג דעה שלי
אבל רק את יודעת מה הכי נכון לעשות
נ.ב נראה לי יצא לי מגילה שלמה..
קודם כל אני חושבת שהגעת להחלטה טובה לא לוותר עליו.
מכירה את המשפט: רק כשמאבדים מישהו מבינים כמה הוא היה חשוב לכם?
אני חושבת שזה מאוד נכון למקרה שלך.
חבר שלך נשמע לי מתוך הסיפור בנאדם מאוד טוב, שבאמת לא כדאי לך לוותר עליו, בטח לא מהסיבה שציינת. מגיע לך להיות מאושרת אחרי כל מה שעברת, ואני חושבת שחבר שלך יכול לספק לך אושר יותר מכל הגברים שהסתכלת עליהם. אם את באמת אוהבת אותו, אל תוותרי עליו.
ומשקל זה דבר שניתן לשינוי. אני לא יודעת כמה שמן הוא לא ראיתי אותו, אבל אולי אם תדברי איתו בנושא הוא יוכל לעשות שינוי (גם בשביל עצמו ולא רק בשבילך), אני בטוחה שהוא יבין.
היי מותק!!דבר ראשון..איך קוראים לך??
אוקיי בקשר לסיפור שלך שאגב ממש עניין אותי..
אני יכולה להבין אותך טוב מאוד..היה לי חבר במשך שנה וקצת שנפרדנו לפני שבועיים ככה
ודוגרי הוא לא היה דוגמן..אבל האופי שלו כמו שאמרת פיצה על זה בטירוף..
והסיבה שנפרדנו לא הייתה קשורה לזה..אבל זה לי במוחי מדי פעם כי עדיין זה מרכיב חשוב בקשר..זה מרכיב טוב גם למיניות ומשיכה בין בני הזוג..
אוקיי סורי גלשתי חח בקשר למקרה שלך:כמו כולם אני חושבת שמגיע לך הכי טוב אחרי הקשר ההוא עם הבנאדם שאגב זקוק לטיפול דחוף..
ככה שאת צריכה לחשוב גם על עצמך..הקשר הזה טוב לך?הוא גורם לך להיות מאושרת?את אוהבת אותו בכל ליבך?
ואחרי שתעני על השאלות האלו תחשבי טוב טוב אם זה מפצה על החסרונות..והנה משפט נכון:
"אהבה היא להיות עם מישהו למרות כל החסרונות שלו ולא רק בגלל היתרונות שלו"
תראי, אני לא כל כך מסכימה עם רוב התגובות פה.
אני לא חושבת שמחובתך להישאר איתו כי הוא "הציל" אותך.
אם את אוהבת אותו, אם את נמשכת אליו אז מן הסתם להשאר איתו.
אם כשאת איתו את מרגישה שמשהו חסר לך, אם את מרגישה כלפיו חיבה עמוקה והערכה גדולה אך לא אהבה אז למה להישאר?
במיוחד אם אמרת שאיך שהוא נראה מפריע לך, נכון שזה יכול להשתנות, ונכון שעם הרגש גם בדרך כלל באה המשיכה..
אבל מין ומשיכה זה חלק חשוב מאד בזוגיות.
את כולה בת 18, כל העתיד לפניך ואני לא חושבת שזה נכון מצידך לכבול את עצמך מראש למישהו שאין לך רגש חזק ועמוק כלפיו.
אם את נמצאת איתו מהרגל, כי טוב לך איתו וכי מישהו דואג לך.. אז לדעתי צריך לשחרר.
אם את אוהבת אותו באמת ומה שמפריע לך זה רק המראה החיצוני [שלא פחות חשוב מהפנימי] את יכולה לנהל איתו שיחה..
ואת יודעת, משקל זה דבר שניתן לשינוי.
בכל מקרה, בהצלחה 😊
לודה
החלטתי שאני איתו עד שאני ארגיש שזה הופך לנטל ושאני מקריבה מעצמי.
כמו שלודה אמרה בצדק.
בנתיים יש כאן רגש חם שאני לא רוצה לוותר עליו.
תודה לכם על העצות, ונקודות המבט!
זה באמת עוזר להעריך את המצב מחדש...
המון תודה. אגב, קוראים לי סוניה. 😁
