וואי חמוד.......אני מש מצתערת....
יהיה טוב....אל תדעג.....
כי בכול מיקרה בסופו של דבר זה באמת דרכו של עולם...
אוייי עצובבבב אושרי תהיה חזק מאמייי =\
אני בסדרר...
עבר כבר הרבה זמן,והבנתי..
הבנתי שאם היא לא מוחשית על ידי
היא למעלה,שומרת עליי ומגינה..
עוד קטע שכתבתי:
עכשיו את למעלה,בוהה בי מהכוכבים,רק תשלחי סימן,איזה משהו קטן,שאני אדע שאת בסדר ועלי רק חושבת..
אוי אושרי אני מזה מבינה אותך.. לי נפטרו שתי הסבתות.. ולא מזמן הייתי בהלוויה של סבתא של החברה הכי טובה שלי שנהרגה בפיגוע... אני מכירה את הכאב שלך אבל אני יכולה להגיד לך שהזמן עושה את שלו.. וזוכרים רק ת'רגעים הטובים שהיו איתם.. לא את כל הרגעים לפני הסוף... שהם היו כבר חלשות... אני מבטיחה לך, תראה את זה בתור דבר טוב... היא לא תסבול יותר... יהיה לה רק טוב משמה.. והיא תשמור עלייך מלמעלה! תמיד!
אוהבת המון ופה בשבילך טלוש
תודה חמודה!
אני הבנתי.. אני מתגעגע,אבל הבנתי!
קשה בלעדייה,בלי הפרוסות של הלחם עם המיונז המלאות אהבה שלה,
בלי הנשיקה שלה, בלי הגרביים החמימות שלה שעטפו
לי את הרגליים כשהיה לי קר...
אני מתגעגע,בטירוף,אבל צריכים להתמודד...
וטלוש.. משתתף בצערך!
אני כבר התגברתי מאמי! מקווה שגם אתה תתגבר.. בעצם אני יודעת שתתגבר!!!
אבל לפעמים נזכרים אתה יוגע.. וזה עושה עצובי..
אבל שלי מתו כשהייתי בת ארבע ובת תשע...
ושתיהן לא זכו להכיר את אחותי... וזה עושה לי נורא עצוב...
ויש לי כל הזמן זיכרונות מהסבתא שמתה כשהייתי בת ארבע ואני לא יודעת מה אמיתי ומה לא.. יענתו מה ילדה בת ארבע זוכרת כבר? אני זוכרת בקיץ שהיינו יושבים כל הילדים הקטנים עם ארטיקי קרח שהיא הכינה בגינה שלה וסבא צועק לנו להפסיק לטפטף בכל מקום והיא אומר לו: עזוב אותם.. תן להם.. הם ילדים... והזיכרון הזה כל הזמן עולה לי
ואת הסבתא שמתה כשהייתי בגיל 9 אני זוכרת רק בתקופה הלא טובה שלה.. כשהיא הייתה חולה...
וזהו.. באמת כואב להיזכר.. הרבה זמן לא פתחתי את זה.. גם לא להורים שלי... פעם אחרונה שנשברתי היה בטקס סיום של כיתה ו' ששמו איזה שיר עצוב בכיתי כמו לא יודעת מה.. אבל מאז לא נזכרתי כמעט עד עכשיו...
חח בקיצור כמו שאמרתי הזמן יעשה את שלוו ותהייה חזקק ותזכור רק ת'תקופות הטובותת
טלוש
אושרי וטלו'ש..
לפחות אתם זכיתם להכיר את הסבתות.. אני מצד האמא לא זכיתי בכלל להכיר את הסבתא שלי..סיפרו לי שהיא מתה מלוקמיה :[ שעוד בכלל לא נולדתי..
והסבא נשאר לי אבל הוא רחוק מאוד..הוא בדרום אנחנו נוסעים מדי פעם לבקר אותו..הוא כבר לא במצב לצאת מהבית..=\
ולא זכיתי להכיר את הסבא מצד האבא שלי.. הוא נפטר שעוד לא נולדתי בכלל.. והסבתא שנשארה לי היא פה בגדרה (איפה שאני גרה..) ואותה אני רואה תמיד..מזלי אבל אנחנו לא הכי קרובות בעולם..בעצם בכלל לא קרובות בגלל בעיות במשפחה...=\
MiShEluSh
אני באמת חושב שאת צריכה להתקרב אל סבתא שלך,כשהיא תלך
לעולמה את תצטערי שלא הכרת אותהה....
בכלל... לחדש את הקשר בין המשפחה,כי אתם משפחה
ואם לא תהיו משפחה אחד לשני אזז..מה יהיה?!?!
טוב.. לא יודע...
וטלטולל.. חמודה!
אני חזק.. הזמן עושה את שלו...
בהתחלה לא יכולתיי בלעדייה אבל עכשיו כבר פחות,
התרגלתי לרעיון שאני לא אראה אותה,
שאני לא אוכל לדבר איתה,לא כלום...
שבע שנים לפני שהיא נפטרה גילו אצלה את ההלצהיימר..
ומאז היא רק התדרדרה.. כל חודשים בית חולים,חדר מיון
וכאלה..כל פעם חשבו שכבר זהו,זה הסוף..
אבל ברגע שהיא נפטרה לא האמנו, זה היה פתאומי...
כאילו פתאומי ממש לא,כי כבר ידענו שזה הסוף..
שהיא לא יכולה להיאחז הרבה בחיים,
אבל ברגע שקיבלנו את הטלפון הזה,
ברגע שראינו את הגופה שלה מכוסה עם הסדין,
ברגע שראינו את אנשי מד"א סוחבים אותה לאמבולנס---
אז לא האמנו!
טוב.. =\\
יאאאא...אושיי...אני מבינה אותך הכי שבעולם...סבא שלי הולך למות...לא יודעים עדיין מתי...
אבל זה קרוב...ואני לא רוצה שזה יקרה...אבל אין מה לעשות..הוא יפסיק לסבול..ואני מאמינה שטוב לסבתא שלך עכשיו....מצטערת=[
מתה עלייך=]
אחחח אושרי צ'לי....גם בזה לצערי הרב אני מבינה אותך...=[
אין מילים בפי בשביל לתאר עד כמה שזה כואבב..
תראה,
סבתא שלי הלכה לי בדצמבר זה כבר יהיה שנתיים...היה לה מוות לא צפוי היא הייתה בריאה ואישה מאוד חזקהה...זה היה רק בידי הגורל וכנראה שזה מה שהיה צריך לקרות לה..זה מאוד אישי אז אני לא רוצה לספר את זה כאן=\ מסכנה..אני כל כך אוהבתותהה ולא מצליחה לשכוח..
אתה לא מתאר לעצמך עד כמה שאני מבינה אותך כי גם עליי עובר אותו הדבר וגם אני כותבת לה ועלייה דברים בדיוק כמוך אבל אני מעדיפה לשמור אותם אצלי...
מאוד אהבתי ונקשרתי אל התגובה הזאתי שלך:
"קשה בלעדייה,בלי הפרוסות של הלחם עם המיונז המלאות אהבה שלה,
בלי הנשיקה שלה, בלי הגרביים החמימות שלה שעטפו
לי את הרגליים כשהיה לי קר...
אני מתגעגע,בטירוף,אבל צריכים להתמודד..."
ואחח זה הכי קשההה...גמני בדיוק כמוךךך..קשה בלי האוכל שלהה המלא אהבה בדיוקק...,בלי הנשיקה שלהה והדאגהה שלה..חח וגם בלי הגרביים אחח איזה זכרונותתת שהייתי עושה את הכל בשביל שהיא תחזור...אבל לצערי הרב אין לי מה לעשות=[[[[[
כנראה ה' היה צריך עוד מלאכים בשמיים ולקח דווקא את סבתא שלי ושלך... 😢
אין לי הרבה מה לומר לך כי זה לא יישנה כלום הכאב תמיד יישאר..
רק יכולה להגיד שתהייה חזק...ותסתפק בכך שטוב לה שם למעלהה..ושהיא תמיד איתך גם אם אתה לא רואה אותה..היא עומדת לידך משגיחה,דואגת,עוזרת ומברכת אותך..
מקווה שכמה מילים אלה יעלו לך חיוך ולו הכי קטנטןןן!!
חולעלייךךך
יפיתי 😁
וואאי יפיתת...
ריגשת אותיי...=\\
אני משתתף בצערךך!
אני רואה שאת באמת מבינה אותי..=\\
יותר מידיי לצעריי!!!!
אוףףף... לעזעזאלל עם החיים האלו כבר!
כןןן אוףףף אני לא מבינה למה לוקחים דווקא את האנשים הכי טובים והכי יקרים?=\
אושי נכנסתי אלייך לאייסי חיימשלי נבר כשתהייה שם מוואה
כן,ככה זה..=\\
כן,ראיתיי... הוספתיי אותך גםם..=]]
אתר האהבה הישראלי