מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מרתקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
בקיצררר,
תמשיכי ((((:
יואווווווו פשוט ישבתי היום ואתמול וקראתי את הכככככל!
הסיפור שלך לא רגיל, מושך, סוחף,
אין מילים לתאר בקיצור.
אאאאאאהבתי מאאווד מאווד מאוווודד..
.מקווה שתכתבי המשששך בקרוב, מאוד. חח
פשוט ניסחפתי בסיפור, כאב לי עלייה שהיא סבלה את המכות,
התרגשתי בשבילה, חח אפילו הייתי בתסביך בשבילה על 3 הבנים!
אני לא הייתי יודעת מה לבחוררררר 😯 זה משגע חח
אבל מור+דולב+אלוןןןן = הגבר המושלם מה לא ככה??!
חבל שאין יותר אלון ומור הם כאלה חמוווווודים.
חח אלון חסר לי!
QUOTE (ניקול111 @ 29/08/2006) QUOTE (G-A-L @ 28/08/2006) זה לא פר. .
מה עכשיו ?
אף פעם לא יהיה לך זמן לכתוב סיפור ? מצטערת לומר , אז אל תכתבי. .
לא מתכוונת לפגוע . . אבל זאת האמת!!!
גל מותק, זה לא זמן, עכשיו זה הרצון. הראש שלי מזה לא בכתיבה.
ידיד שלי איבד תחבר הכי טוב שלו במלחמה, חברה שלי את אחיה...הדבר האחרון שאני חושבת עליו עכשיו זה הסיפור.
בשביל לכתוב צריך מוזה, ולא לכתוב סתם בולשיט, ונכון לעכשיו אין לי אותה...
שבוע הבא אני אהיה באילת, מקווה להתנקות מכל הבלאגן ושהראש שלי יחזור למקום...
בע"ה הכל יהיה בסדר!
משתתפת בצערך / צערם😢
ואווו פשוט ישבתי פה יום שלם ורק קוראה
תמשיכייייייייי זה מדהיםםםםםםםם
את רושמת יפה! (:
אהבתי גם את הסיפור הקודם שלך עם זוהר
וואי כמה בכיתי :[ חחחחחחח
המשך שיהיה לך זמן (:
יאאאאא נווו תמשיכייי יבשתתת אותייייי....=\\\
זה לא פייר 😢
המשךךך כשתוכליי.... פליזזזזז.......
מחכה להמשך...
-נעה- : ]]
המשך בימים הקרובים בנות...בדיוק אני מסיימת לכתוב פרקק ארוךךךך כפיצוי...
זה קצת קשה, בעיקר כשאין חשק לכתיבה, אבל אני משתדלת לעשות אותו כמה שיותר מעניין.
אוהבת.
אאאאאאאאאאאאאהההה
ישש ישששש ייששש 😊
סווווףףףףףףףףףףף כל סוווווווווווווווווווווווףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😂
מחכה...
מחכות..
זה בסדר מבינות אותך...לפחות אני מבינה
המשך היום עבר כרגיל. ראינו סרט, דיברנו, נהנינו...
הרגשתי כאילו לראשונה יש לי משפחה.
ההרגשה הזו הייתה כלכך חמה וטובה, שלא ידעתי איך לקבל אותה.
הגיע הלילה והלכנו עם מעיין לישון...והתעוררנו יום למחרת, לאחד מהימים הכי כיפים בחיים שלי.
"בוקרררררררר טובבבבבבבבבבבבבבבבבב" מעיין פתחה את הטריסים וקרני השמש חדרו לחדר
"אווויייי סגרייי" אמרתי
"שוםם סגריי, את קמה ואנחנו הולכות לים..." היא אמרה
"אוי נכון, דולב..." מילמלתי
"בדיוק....דולב" היא משכה מעלי תשמיכה
"תגידי!!! זה מקפיא פה!!!! סגרי תמזגן" צעקתי עליה
"חםםם לי" היא ענתה באדישות ופתחה תארון שלה לחפש איזה בגד ים
"קרציהההה" התרוממתי והלכתי לצחצח שיניים
"את לבנה...את חייבת להשתזף היום...אם תיהיי שזופה, והעיינים שלך...תיהיי כוסית" היא אמרה
"טוב אמא..." צחקקתי
התארגנו בצ'יק ושמענו את הנודניקים צופרים מלמטה.
"מעניין מי נוהג" חייכה מעיין
"למה?" שאלתי
"כי בא לי לשבת מקדימה...חחחח" היא צחקה
"חופשי, אם את כלכך רוצה" אמרתי
ירדנו למטה ומור ישב על ההגה...איך שדולב ראה שיצאנו פתח את הדלת ועבר אוטומטית אחורה.
"שלום...." הוא אמר וחייך, חתיך מתמיד, שמתי בשביל מעיין.
"הייי" אמרתי וחייכתי
"היי יפה, מה שלומך?" שאל מור
"סבבה יפה, מה שלומך?" צחקקתי
"וואלה חיי, כמה אפשר לחכות לכן?!?!" הוא שאל
"כמה שצריך..." ענתה מעיין את התשובה התיפוסית שלך ונכנסה לרכב.
"הייי" אמרתי טיפה מסמיקה לדולב
"אלהן..." הוא ענה בקול רך וחיוך חמים
"יש חדש?" שאלתי
"ממ לא, אבל אני צריך שתחזרי לעבוד בסופ"ש" הוא אמר
"אין שום בעיה...אני מרגישה טוב" אמרתי לו
"יופי, אני שמיייחחח" הוא חייך
"אני צריכה ללכת מחר לעובדת הסוציאלית, לבדוק מתי מתחיל המשפט" אמרתי
"אני אבוא איתך" אמרו מעיין ודולב ביחד
"חחחחח" צחקתי
"אני אבוא איתך" אמר דולב ומעיין הבינה תרמז
"אני לא יודעת..." אמרתי פתאום
"מה את לא יודעת?" מעיין הסתובבה אלי
"אם אני רוצה להתחיל את זה? אולי הוא השתנה? אולי זה גרם לו לחשוב כשהוא במעצר?" שאלתי
"מה את גנובה?" שאלה מעיין
"תקשיבי מאיוש, בנאדם שהיכה אותך כלכך הרבה זמן, אין לו אלוהים, אין לו שומדבר קדוש בחיים, כי הרי הדבר הכי קדוש הוא הילדים, למה נראה לך שכמה שבועות גרמו לו להשתנות? הוא רק צבר שנאה כלפייך, ומחר את תראי את זה וזה ישכנע אותך עוד יותר...." הוא אמר
"אז אתה תבוא איתי?" שאלתי
"כמובן...." הוא ליטף את שיערי
"טוב חברה, אני אומר שנחליף נושא, אנחנו מגיעים לים" אמר מור
"יווו יםםם..." אמרתי
"את גרה בחיפה ןמתפלאת כלכך מים?" שאל מור
"אפעם, לפחות לו ל10 שנים הקרובות, לא הלכתי לים..." חייכתי חיוך עקום
"את רצינית?" שאל דולב
"חחח כן....בגלל זה מעיין אמרה שהיא פותחת בקורס שיזוף לשבוע הקרוב" צחקתי
"הפה...לאט לאט, קודם מתחילים בקטנה עם קרם הגנה גבוה, ולאט לאט עוברים לשמן...הגוף שלך לא יהיה רגיל לשמש ואת תישרפי ותיהיי אדומה פחדד" הוא אמר
"נו להההה" אמרה מעיין
"את תשבי בשקט בכלל, אפחד לא מדבר איתך" אמר דולב
"שמעתי ציוץ מאחורה? מישהו צייץ?" שאלה מעיין
"שתקי קטינה..." הוא אמר
"קטינה קטינה, אבל יכולה לגדל אותך" היא אמרה
"אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו" אמרו דולב ומור ביחד ואנחנו רק צחקו.
"טוב חברייהההה תוציאו תתיקים" אמר מור
"מה זה?" שאלתי את דולב מסתכלת לתוך תא המטען של האוטו
"ציידניות" הוא אמר
"אני יודעת שזה ציידניות, אבל מה יש בתוכן?" לא הבנתי
"אוכל??" הוא עשה פרצוף של כאילו דה.
"מה התחרפנתם?" שאלתי
"למה לא? אנחנו חיילים רעבים.." הוא אמר
"אוי, מסכנים.." אמרתי בציניות
"בואייי כבררר" הוא לקח ציידנית אחת ודחף אותי בקטנה קדימה
"חוצפן..." הסתכלתי עליו והוא צחקק
"פה נראה לי סבבה.." אמר מור
"חוף הסטודנטים.." חייכה מעיין
"יש לך עוד הרבה זמן..." עקץ דולב
"גם לך..." עקצתי חזרה
"יווו" הוא הסתכל עלי מופתע
"כמו שצריך אחותי!!!" חייכה מעיין
"בואי לפה, חוצפנית קטנהה....!!" הוא אמר
"דיי דולב נו..." התחלתי להתרחק ממנו
"אני אעשה לך דולב עכשיו..." הוא אמר
"לא נו..." צחקתי
"מור בוא בוא, תפוס תקטנה ונזרוק אותה למים..." הוא תפס לי תידיים
"שלא תעזו..." איימתי
"למה??" הוא שאל
"כי אנלא יודעת לשחות...." הסמקתי
"מה את רצינית?" דולב שחרר אותי
"יאפ....אני יודעת שעל החוף אני לא אטבע, אבל בכל זאת אני מפחדת..." אמרתי
"עכשיו נפתח גם קורס שחייה, אבל היום אני אהיה גלגל ההצלה" הוא חייך
"חבל שלא הבאתי תמצופים של אחי..." הוא הסתלבט
"לך תזדייןן" זרקתי עליו מגבת
"יש לה טבעיים" צחקה מעיין
"זבל!!!!! אני מגנה עלייך ואתה ככה?!" חייכתי
"בואי אני אמרח אותך" אמר דולב
"יאאלהה..." אמרתי
"היי בובה, תרקמי רומן עם השמש, את לבנה כמו הצרות שלי"....עבר איזה ערס
"עוף לי מהעיניים..." אמר לו דולב
"היי בוב, תרקום רומן עם המקלחת, אתה כזה שחור שנראה כאילו לא קילחו אותך מאז שנולדת" החזרתי לו וכולם התחילו לצחוק. הערס עשה פרצוף והלך.
"חחחחחחח...אהבתי" אמר מור
"גם אני..." אמרה ומעיין ודולב רק חייך
"זהו?" שאלתי אותו
"אהא..." הוא אמר
"מה איתך?" שאלתי
"אני שם רק בכפתיים ובפנים..." הוא אמר
"חחחח שחורר...." אמרתי
"שחור גאה...." הוא צחק
"בואו למים??" שאלה מעיין
"כן, 2 דקות" דולב מרח עצמו
"יווו אני מתה מפחד" אמרתי
"למה?" הוא שאל
"אני מפחדת ממים..." עניתי
"אבל את איתי לא?" שאל דולב
"כן...אבל אני בכל זאת מפחדת..." אמרתי
"אל תדאגי, לא ניכנס לאיפה שעמוק ושיש גלים גדולים" הוא אמר
"אני חייבת דחוף ללמוד לשחות..." אמרתי
"נלמד אותך" הוא חייך
"איפה מור ומעיין?" שאלתי לפתע
"שם..." הוא חייך והצביע
"יפה להם...." ראיתי אותך מתנשקים להם בפאנן שלהם
"מי היה חושב הא? מור ומעיין..." צחקתי
"כן...." הוא אמר
"למור לא הפריע בקשר אלינו?" שאלתי
"ממש לא...הוא ראשון שרצה את מעיין, ז"א, כאילו, לא, אבל הוא זה שיזם איתי שיחה...." הוא אמר
"חחחח זה היה מסורבל" צחקתי
"הסתבכתי מעט..."הוא אמר
"כן....שמתי לב...." אמרתי
"לי עדיין קשה להאמין שאני ואת ביחד..." הוא אמר
"למה?" שאלתי
"כי כשרק הגעת לעבוד אצלנו, לא העלתי בדעתי אפילו..." הוא אמר
"כי נראיתי כמו הצרות שלי..." עיקמתי פרצוף
"לא...לא בגלל זה, כי נהניתי שאת ידידה שלי, הרגשתי שאני סומך עלייך, חוצמיזה, היית נורא בוגרת לגילך וזה עניין אותי...." הוא אמר
"ואיפה הייתה הודיה בכל הסיפור?" שאלתי
"הודיה הייתה הרגל....אהבנו להיות ביחד, אבל כי אנחנו רגילים לזה כבר, לא כמו בהתחלה" הוא אמר
"הבנתייי..." עניתי
"חשבתי הרבה זמן אם להישאר בגדר הזה של ידידים, כי היה לי טוב, אבל את יודעת, הדחפים לא תמיד מאפשרים דברים..." הוא צחק
"דחפים...חח לא סובלת תמילה הזו" אמרתי
"חחח אני מבין..." הוא אמר
מממ בואי תבואי אלי היום אחרי הים?" הוא הוסיף
"לא יודעת..." אמרתי
"למה?" הוא שאל
"לא יודעת...אני מתבייישת..." אמרתי
"ממה בדיוק?" שאלתי
"מלבוא אלייךךך..." אמרתי
"יש לי בית רגיל, קירות, רהיטים..." הוא צחק
"נווו...לא לזה התכוונתיייי" אמרתי
"חחחח, אני יודע, אני סתם צוחק, אל תדאגי....הבית ריק.." הוא אמר
"ואוו...זה ממש מרגיע..." צחקתי
"חחחחחחח...אני מבטיח להיות ילד טוב..." הוא אמר
"חחח טובב." אמרתי
"טוב מה?" הוא חייך
"נבוא אלייךך..." אמרתי
"יששש" הוא חייך חיוך מקסים והביא לי נשיקה עדינה בשפתיים שנשכה לטובה עוד יותר מהראשונה....
שעות הערב התחילו לרדת, הבנות התחילו לקפל את הדברים, וכמובן את כל האוכל שנשאר...
"פווו אני מפוצצת" אמרתי למעיין
"ספרי לי על זה..." היא ליטפה תבטן
"שומעת, אני נוסעת לדולב עכשיו... אמרתי
"ואולה? אז אולי אני אזמין את מור אלי?" היא שאלה
"למה לא..." אמרתי
"כנסי גברת..." דולב פתח בפניי תדלת
"איזה קריר" אמרתי
"נפלאות המזגן..." הוא חייך
"איפה החדר שלך?" שאלתי
"בעליית הגג" הוא אמר
"לא מפחיד שם....?" שאלתי
"עכשיו תכנסי ותראי..." הוא לקח את ידי וגרר אותי למעלה
"יווו" נכנסתי לחדר שלו, שהיה בערך בגודלה של הדירה שלי
"יאפ יאפ..." הוא צחק
"יש לך פה חיים שלמים.." אמרתי
"נו מה רע? לא צריך לרדת עד למטה...מטבחון, מקלחת, שירותים, מיני סלון ומיטה, הכי חשוב" הוא הרים גבה
"חחחח בהחלט...." קלטתי תרמז
"אהבת?" הוא שאל
"מאוד..." אמרתי
"אז תרגישי כמו בבית..." הוא אמר
"אפשר לשתות?" שאלתי
"אמרתי שתרגישי כמו בבית..." הוא קפץ על המיטה שלו
"תוציא לי..." התביישתי
"מאי, פתחי תמקרר, יש שם כל מה שבא לך...מקולה, עד בירה...מה שבא לך" הוא אמר
"דולב...אל תקשה עלי..." אמרתי
"אוחחח..." הוא וויתר והתרומם
"עם קרח..." צחקתי
"עוד בקשות מיוחדת לגברת?" הוא חייך אלי
"מממממ....נשיקה?" קיבלתי אומץ ליזום קצת
"הופה....עכשיו את מדברת...." הוא החזיק את קוביית הקרח ביד
"למה הקרח?" שאלתי כשאני מחבקת את דולב
"נהיה לי חם....אז החלטתי לקרר את שנינו...." הרגשתי את אחיזתו
"וז"א?" חייכתי
"שימתי לב....הוא נגש חתיכה קטנה מהקרח ונישק את שפתיי.
הרגשתי צמרמורת, זה הייתה נשיקה קרה, שהעבירה קור עצום לאורך כל גופי...
דולב יצר משהו חדש, נשיקה קרה אך גם חמה, כי יחד עם הקור מהקרח, עברו בי זרמי חום, כאלה שאפעם בחיים שלי לא הרגשתי...
התחלנו ללכת לאט לעבר מיטתו, מתנשקים, ידו מלטפת את פני וגבי.
הרגשתי אותו נשכה לאט לאט מעלי....ידו החלה לנוע על כל גופיי....מהפנים, לצוואר, למותן, עלתה שוב למעלה, שפתיו טיילו על צוורי....ו.....
"עצור!!" צעקתי!!!
תהנו בנות, אוהבת!!
אתר האהבה הישראלי