•°•הדרך אל האושר•°•

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 28/03/2006) אני רואה אותך מלא באתר..
אבל אני בכלל לא רואה המשכים!

😨
אה הא..
אבל אולי בכל זאת =\ לוקח זמן לרשוםפ המשך והיא משקיעה בהמשכים..

אבל בכל זאת עבר הרבה הרבה זמן
מה עם המשך?

"מה אתה רוצה לשמוע?" שאלתי
"אני רוצה לדעת מה גרם לאבא שלך להתעלל בך ככה במשך שנים.." הוא שאל והבנתי שזו הולכת להיות שיחה ארוכה אל תוך הלילה.
לקח לי איזו דקה להתחיל לדבר...לא הייתי כל כ בטוחה שאני רוצה לשתף אותו בכל מה שעברתי ואני עוברת בחיים, אבל בסופו של דבר משהו בתוכי אמר לי להיפתח אליו.
"מאי?" הוא שאל
"כן?" שאלתי
"למה את שותקת?" הוא שאל
"כי חשבתי..." עניתי
"על מה חשבת?" הוא שאל
"על זה..איך להתחיל לספר" עניתי
"איך שנוח לך" הוא אמר
"אוקי...אז בסיפור שלי הוא כזה..." התחלתי לספר
"כולי אוזן" שמעתי אותו זז...כנראה שהתיישב נוח.
"אבא שלי מאשים אותי בזה שאמא שלי נהרגה בגללי" עניתי
"מה ז"א, למה?" הוא שאל
"כי היא נהרגה כשנסעה לאסוף אותי...לפני הרבה שנים..והוא אומר שבגללי היא נאלצה לצאת באוטו היום מהבית וזהו...הייתה תאונה בדרך...והיא נפטרה על המקום" אמרתי
"את מדברת על זה בכזו חופשיות..." הוא ענה
"זה משהו שאני חייה איתו הרבה שנים...כבר התרגלתי לעובדה הזו. שאני אמא של עצמי ושל רותם" אמרתי
"מה הסיפור של רותם?" הוא שאל
"אמא של רותם חייה בשביל עצמה בלבד...היא חייה טוב, אבל רותם מעדיפה לחיות ככה איתי מאשר עם אמא שלה...שהיא כל הזמן לבד בבית. ניסיתי כמה פעמים לשלוח אותה אליה, שלא תראה כל מה שמתחולל, אבל היא מסרבת..." אמרתי
"למה אותה הוא לא מכה?" שאלתי
"כי אם אמא שלה תגלה את זה....היא פשוט תכניס אותו לקבר...הם שונאים אחד תשני פחד מוות...וזו תהיה סיבה לעלות עליו...לא כי באמת אכפת לה או משו...תאמין לי...אכפת לה רק ממה שגידו עליה. זו הסיבה שרותם גם מתלבשת טוב...היא מביאה לך כל חודש מלתחה חדשה..." אמרתי
"היא יודעת שלרותם אין מה לאכול?" הוא שאל
"לא...כי אם היא תדע היא תעלה על אבא שלי...ואז בטוח יפרידו בנינו" עניתי
"בואנה...החיים שלך זה סיבוך אחד גדול" הוא אמר
"ספר לי על זה..." אמרתי
"מה סיפור הכיסוי שלך?" הוא שאל
"האבקות..." עניתי
"ומאמינים לך?" הוא שאל
"כן..." אמרתי
"לא הייתי אומר שאלון קונה ממש את זה... הוא נראה אחד שחושד שמשו לא בסדר..." הוא אמר
"יש מצב שאלון חושד, אני לודעת....אני רק מקווה שהוא לא יגלה.." אמרתי
"למה?" הוא שאל
"אני לא רוצה שידעו..." עניתי
"את צריכה ללכת למשטרה..." הוא אמר
"אני לא יודעת..." עניתי
"מאי...בשביל אחותך" הוא אמר
"יהיה לה רע בלעדיי הרבה יותר מאשר כשאני ככה" אמרתי
"אל תיהיי בטוחה...." הוא אמר
"אני לא צריכה להיות בטוחה, אני יודעת, ואני מכירה את אחותי...היא ילדה עדינה וקשה לה להתחבר עם אנשים..." אמרתי
"את עוד שנה וחצי בת 18...אפילו פחות...את תוכלי לאמץ אותה...בכאילו" הוא אמר
"אתה יודע מה יכול לקרות תוך שנה וחצי הזו שהיא תהיה מרוחקת ומופרדת ממנה?! נזק לכל החיים...אני מעדיפה לסבול עוד שנה וחצי מאשר שיפרידו בנינו" הוא אמר
"את יודעת שזה לא יהיה קל...הרופא יגיד תלונה" הוא אמר
"אני לא יודעת מה לעשות....אולי אני אעשה את עצמי מתה?!" שאלתי
"יופי גאון..." הוא אמר
"אני רצינית נו?? מה אני עושה?!" שאלתי
"תשמעי...יש אולי דבר אחד שאני יכול להבטיח לך..." הוא אמר
"מה?" שאלתי
"שרותם תהיה בידיים טובות...אני יכול לדאוג לזה" הוא אמר
"מה? איך?" שאלתי
"כידוע לי, יש לנו דודים רחוקים שרוצים לאמץ ילד...הם זוג מבוגר יחסית והם בודדים...אז הם רוצים ילד יחסית בגיל של רותם. שיעזור להם גם...הם אנשים עמידים, תמיד היו....והם גם נורא חמים כאלה" הוא אמר
"תקשיב דולב...זה נורא נחמד..אבל קשה לי לחשוב שמישהו יאמץ את אחותי" עניתי
"אני מציע לך פה אולי פתרון הגיוני לפחות בשביל אחותך...כי בגללה את לא רוצה להגיש תלונה" הוא אמר
"יופי...אותי ישלכו לאיזו פנימיה באילת, היא תהיה בצפון...ואנחנו נראה אחת תשניה פעם בחצי שנה..איזה כיף" רק מהמחשבה עלו לי דמעות לעיניים והתחיל לשרוף לי.
"זה או שאת ממשיכה לקבל מכות, אן שמפרידים אתכן לגמריי, או שהיא תהיה מסודרת ויהיה לה טוב" הוא אמר
"אני צריכה לחשוב על זה..." אמרתי
"אין לך הרבה זמן..." הוא אמר
"אני יודעת...אבל אני לא יכולה לקבל החלטה כזו ברגע..." אמרתי
"אני מבין..." הוא אמר קצרות ואני שתקתי.
"את עייפה?" לפתע הוא שאל והרגשתי את היד שלו מלטפת לי תשיער
"לא רציני...ישנתי מספיק נראה לי..." צחקתי והוא לא הפסיק
"יש לך פה פצע..." הוא אמר
"רק פה? חחח אני מרגישה שבכל הגוף..." עניתי
"חייה..." הוא אמר
"זה אתה על אבא שלי?" שאלתי
"נו אז על מי עוד? כמעט קיבלתי התקף כשראיתי אותך גוססת בחדרון הזה בבית שלך" הוא אמר
"חחח זה היה כלכך נורא?" שאלתי
"דיממת, היית מחוסרת הכרה, היית כחולה...חשבתי כבר שאנסו אותך גם...הלב בלי כמעט יצא מהמקום" הוא אמר
"איזו דאגה...." חייכתי
"מגיע לך אותה...ואפילו יותר מזה" הוא אמר בקול מתוק
"תגיד לי, מה שם עם מעיין ומור?" מיהרתי להחליף נושא כדי לא להתחיל לדבר על משהו שאני לא רוצה לשמוע.
"זה מפריע לך?" הוא נשמע מוזר
"ההפך הגמור מזה...זה פותר לי בלאגנים בראש" אמרתי
"איזה בלגנים?" הוא שאל
"לגביי אלון..." אמרתי
"אהה..." הרגשתי אותו מתרחק טיפה ממני וקם מהכיסא
"דולב?" שאלתי
"כן כן...אני פה" הוא אמר
"למה קמת?" שאלתי
"איך את יודעת שקמתי?" הוא שאל
"חחח כנראה שהטענה שאצל עיוורים החושים האחרים יותר מחודדים, נכונה..." צחקקתי
"חחחחח..." הוא צחק ואני חייכתי.
"את אוהבת אותו?" הוא שאל
"את מי?" שאלתי
"את אלון" הוא אמר
"אני לא יודעת...כאילו כשאני איתו הכי טוב לי בעולם...וכשאני לא איתו, זה לא ממש מזיז לי..אין לי את ההרגשה הזו שאני זקוקה לו 24 שעות ביממה" אמרתי.
~שתיקה~
"למה אתה שותק?" שאלתי
"סתם חושב על מה שאמרת..." הוא ענה
"למה את החושב על זה?" הוא שאל
"אני לא יודע...זה מוזר כזה" הוא אמר
"מה מוזר בזה?" לא הבנתי
"עזבי עזבי...בואי נחליף נושא" הוא ענה
"איך הגלידרייה?" שאלתי
"מתגעגעת אליך.." הוא אמר
"הגלידרייה או העובדים??" חייכתי
"העובדים בעיקר...." שמעתי אותו מתיישב שוב מולי, כנראה בכיסא.
"חחח אבא שלך מתגעגע אליי??" צחקתי
"אני מתגעגע..." הוא אמר
"חח תודה..." הרגשתי שאני מסמיקה, מזל שחצי פרצוף שלי היה בתחבושות.
"אוף..." שמעתי אותו אומר
"מה קרה?" שאלתי
"אני לא יודע...לא בא לי בטוב כל מה שמתרחש פה עכשיו....כאילו, עכשיו יתחיל בלגן, את לומדת, עובדת, איפה תגורי?!" הוא אמר מהר
"איזה חמוד...אתה דואג לי" חייכתי
"ברור שאני דואג לך טיפשה..." הוא אמר
"הייי" צחקקתי
"חחח נו לא טיפשה...בקיצור הבנת!!" הוא אמר
"מה עם צבא?" שאלתי
"את יודעת איך אני עושה צבא..אבל מה זה קשור?" הוא שאל
"סתם...התחשק לי לשאול לשלומך...לדאוג גם.." צחקקתי
"אם לא היו לך חבלות בכל הגוף הייתי נותן לך וואחד חיבוק+ בוסההה ענקית" הוא צחק
"טוב, לדעתי זה הזמן ללכת לישון...אתה צריך לנוח..." אמרתי
"מה איתך?" הוא שאל
"אל תדאג לי...אני ישנתי מספיק...חוצמיזה...זה יהיה זמן מושלם לחשוב איך אני ממשיכה מפה..." עניתי
"את בטוחה?" הוא שאל
"כן..." עניתי
"אוקיי..." הוא אמר
"איפה אתה ישן?" שאלתי
"לידך..." הוא אמר
"מה לידי?" לא הבנתי
"זוזי קצת שמנה..." הוא צחק
"מזה לידי, השתגעת?!" לא הבנתי
"למה לא?? בחיים שלך לא ישנת ליד אלון או משו??" הוא שאל
"אלון זה אלון..." עניתי
"נו ומה שונה ממני?! גם אני ידיד שלך... " הוא צחקק
"גם כשהייתי בלי הכרה ישנת איתי?" שאלתי
"נראה לך?!" הוא שאל
"אההה...אז עכשיו כשאני ערה מותר לך..." חייכתי
"טוב...אני אשן על הכיסא..." הוא אמר ונשמע טיפה מבואס
"חחחח בוא..." זזתי קצת
"לא לא...לא משנה. אני לא רוצה שתרגישי לא בנוח" הוא אמר
"אני לא אזמין שוב..." חייכתי
"טוב נו..." שמעתי חיוך על פניו
"כרית יש לך?" שאלתי
"מממ לא??" הוא שאל
"נו אז איך תישן??" שאלתי
"ככה..." הוא אמר והרגשתי אותונכנס למיטה ושם את ראשו על חזהי
"כואב לך?" הוא מיהר להוסיף
"לא...." עניתי
"טוב...אז לילה טוב..." הוא אמר ושם את ידו על מותני
כמה דקות ישבתי וחשבתי על המתרחש. אני ישנה באותה מיטה עם דולב. ראשו מונח על חזהי, הוא מריח את הריח שלי (שבטח ברגעים אלה לא הכי טוב), מחבק אותי...
לאט לאט השתחררתי ומצאתי את היד שלי על ראשו, מלטפת...
מה מה מה מה מה?!?! הילוך חוזר בבקשה....
לאט לאט השתחררתי ומצאתי את היד שלי על ראשו, מלטפת...
אחורהההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!
לאט לאט השתחררתי ומצאתי את היד שלי על ראשו, מלטפת...
קאט!!! לעצור את הסרט המוטרף הזה עכשיו...
זה המחשבות שהתרוצצו לי באותה שניה בראש....

רגע רגע, נחתתי חזרה מהפלנטה שלי, איפה אלון בכל הסיפור הזה!?!?!





חחחח הינה ההמשך!
ונכון...יוצא לי מידי פעם להכינס ולהגיב לדברים קטנים. אז זה עניין של 10 דקות פה 10 דקות שם.
אני יושבת על הממשך יותר משעה...כי אני חושבת מה לרשום בדרך...
ואגב..לא תמיד כשאצם רואים שאני מחוברת זו אני, חברות שלי נכנסות לקחת כל מיתי "פתגמים" פה לאווי וכאלה.
שיהיה לכולנו שבוע טוב!!
אגב....עוד שלושה ימים מומולדת...לא לשכוח להגיד מזל טוב 😊.

יוואואיואיואיואיואיואו איזה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ממההההממממםםםםםםםםםםםםםם
חחחחחח איך יפה הסוף של הפרקקקק איןןן ענק....

ומזל טוב לעוד לשושה ימים מותקקקקק

בובה שלי לא נשכח להגיד לך מזל טוב!!


המשךך מדהייים!!! =]
שימי המשךך ברגע שתוכלייי...

חחחח ניקולייי איזה מהמםםםםםםםםםםםם
הרגת אותי עם הקאט אחורהההה אחלה סרטטטט!
חחחחחחח תמשיכיייי
איזה כתיבההה מדהימהההההההה
אהבתיייי
לפ יוו

מור'צי 😊

דולבבבב מאוהההב דולבבבב מאוההההב=]

חיחיחי
המששך

ניקיייי אניי לא אהיה פהה..
אזזז..מזל טוב לעוד 3 ימיםםםםםםםםם!!!..

אוהבת אותך המוןןןןןןןןןן
פרק מושלםםםםםם!
המשך!

וואו .. סופסוף המשך..


וזה כזה שקוף שדולב מאוהב בה.
עלק "שמעתי חיוך על פניו" .. איך אפשר לשמוע חיוך???


ומזל טוב ניקולושש.. מתהה עליךך יפיופה אחת!!

מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם..!!!
סופסוף המשכתתת..!!
חשבתי כבר שכחת מאיתנו.. =\...

מחכה להמשך הבא שלךךך...

ומזל טוב לעוד 3 ימים אם אני ישכחחח...

-לילוש-

יווווו.... לאכול את הדולב הזה.. גרר.. חח

איזה המשךך מעולהה!!! חח
התגעגעתי!!! 😁

מהמםםםם המשך מותקק

מושלםם כמו תמידדד
אין אין על הסיפור שלךךךך
מחכה להמשך...
עוד 3 ימיםם לא נשכחחח

מדהים כרגילל!!
והיה שווה לחכות כל יום= ]
ומזל טובב= ]]

אוהבת,
לינורצ'וו:]]

וווווווואי ניקולל מדהיםםםםםםםם! 😊
מושלםם כמו תמיד!!
בת כמה תיהייי?

תודה לכולם.

ואני אהיה בת 18 😊