•°•הדרך אל האושר•°•

😊

[:

יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
מחכהההה

ייששש

ישששש... ושיהיה א-ר-ו-ך!!! פיצוייי!!!

ישש מחכים בקוצר רווווווווווח

???

הלכתת.. =[

???????=[ =\

מזה הרעש הזה?!" שאלה מעיין כששעמנו צרחות שבוקעות מהכיתה שלנו
"בואו מהר" אמר אלון והחל לרוץ לעבר הכיתה.
כשנכנסו וראינו מה שקורה שם...חשבנו שעינינו חשכו...
שתי בנות מהכיתה שלנו פשוט קרעו אחת לשניה את הצורה!
"מה הולך פה?" שאל אלון
"מיקי גילתה ששרון פלרטטה עם החבר שלה" אמר איזה אחד מהכיתה שלנו
"מישהו מוכן להפריד בינהן?!" צעקה מעיין
שני בנים קפצו עליהן ומשכו אותן אחת מהשניה.
"חתיכת שרמוטהההההה!!!" צעקה מיקי
"סתמי תפה בת זונה, יש לך תלונות לכי לחבר שלך, הוא התחיל" היא צעקה לה חזרה
עמדתי בשוק ועקבתי אחרי כל מה שמתרחש. כל העניין הזה הבהיל אותי, איך הן התנהגו, ובגלל מי?
בגלל איזה בחור מניאק???
"חתיכת בהמה!! אני יודעת שזה את התחלת עם זה...שלומי בחיים לא היה עושה לי את זה" אמרה מיקי בשנאה
"את צריכה לבחון את היחסים שלך עם החבר שלך. הוא מציע מסאז'ים לי ועוד לחצי שכבה שלנו" היא אמרה
"כוס אמא שלךךךךך" היא ניסה להשתחרר מאלון שעמד והחזיק אותה
"מיקי תירגעי!!!" הוא הכאיב לה
"אלון תעזוב אותי מהר, אחרת אני נושכת אותך" היא איימה
"תנשכי..." הוא אמר וכך עשתה.
ראיתי שממש כואב לו ועכשיו היה תורי להתערב.
"מיקי עזבי אותו!!!" משכתי לה בשיער חזק והיא נאלצה לעזוב
"מה את עושה?!" היא הסתכלה עלי לא מבינה
"אלון לא אשם במה שקרה פה, וזה שאת מכאיבה לו לא צודק. הוא כולה מנסה למנוע את זה שתפגעו אחת בשניה" אמרתי
"אל תתערבי!!" היא פקדה עלי
"אני אתערב וחצי, כי זה הידיד הכי טוב שלי ואת לא תכאיבי לו בגלל השיגעונות שלך" אמרתי והמנהל נכנס לכיתה בסערה
"מה קורה פה?!" הוא הסתכל על הבנים שהחזיקו את שרון ומיקי, ואת הבנות עם שיער פרוע וסימני ציפורניים על הפרצוף.
אפחד לא העז לענות לו.
"מה קורה פה?!" הוא צעק
"לא קרה כלום..." אמרה איזו מישהי
"זה נראה לך כמו כלום!? שתי בחורות מבוגרות מתנהגות כמו חיות?! זה כלום תגידי לי?" הוא ממש צרח
"אנ..." מישהו ניסה להגיד משהו אבל הוא קטע אותו
"מיקי ושרון למשרד שלי, עכשיו!!!!!!!!!!! וחסר לכן שיהיה משהו בדרך...לטובתכן האישית" הוא הסתכל עליהן במבט רצח שאפילו הפחיד אותי.
"אחחח כלבההה..." אמר אלון אחרי שמיקי יצאה מהכיתה
"מה קרה?" שאלה מעיין
"עשתה לי חור ביד" הוא הסתכל על הסימנים שהיא השאירה לו
"בוא לאחות. צריך לחטא את זה" אמרתי
"טוב..." הוא יצא אחרי מהכיתה
"אני בשוק ממה שקרה" אמרתי
"חחח אין. מכות של בנות זה הדבר הכי אכזרי שיש. אפילו אצל בנים זה פחות אכזרי" הוא אמר
"טיפשות..." אמרתי
"פסדר...את עושה את זה כבר כמה שנים טובות, גם את טיפשה?" הוא שאל
"אתה יודע שאצלי זה שונה..." אמרתי
"כן....אני יודע" הוא אמר והתסכל עלי במבט מוזר, שוב המבט הזה שהיה מפחיד אותי, כיאלו הוא יודע הכל.
"ואוו...איזה כלב נשך אותך?" שאלתי האחות אחרי שהגענו לחדר שלה
"איזו כלבה...רצית להגיד" אמר אלון
"חחחחח..." היא צחקה
"שמעתי היו מכות" אמרה האחות
"כן...ואני הייתי מהמפרידים" אמר אלון תוך כדי שהיא חובשת לו את הפצע
"הנוער של היום..." היא הנהנה
"בדיוק כמו הנוער של אתמול, בכל מה שקשור בבנים או בבנות.." הוא חייך
"חחח צודק" צחקה האחות
"זהו?" הוא שאל
"אהא..." היא חייכה
"תודה..." אמרתי ויצאנו החוצה לעבר הדשא
"איזה יום..." מלמל אלון
"אם הוא מתחיל ככה...מה יהיה בהמשך?" שאלתי
"מקווה שלא משהו דומה" הוא אמר
"גם אני לא..." אמרתי
"את עובדת היום?" הוא שאל
"לא..." עניתי
"אז מה את עושה?" הוא שאל
"לודעת, למה?" שאלתי
"בא לך ללכת לטייל בים טיפה?" הוא שאל
"לא קר?" שאלתי
"תתלבשי חם, ולא יהיה. ואם יהיה אני אחמם אותך" הוא חייך
"חחחח...באיזו שעה?" שאלתי
"בסביבות איזה שש..." הוא אמר
"סבבה...." עניתי
"יופי..." הוא חייך אלי חזרה.
"אבא שלך נחמד, את יודעת??" הוא אמר והסתכל עלי
"סליחה?" שאלתי, ולא שמתי לב איזה טון דפוק יצא לי
"חחחחח מה זה הטון הזה?" הוא צחק
"חחח מצטערת, פשוט לא מבינה מאיפה זה נפל ולמה?" אמרתי טיפה לחוצה
"סתם נזכרתי בו פתאום כשדיברנו בבוקר..." אמר אלון
"וואלה..." עניתי
"כן, סבבה לדבר איתו. הוא חברן, צעיר כזה" הוא אמר
"משו משו..." אמרתי
"חחח למה הציניות הזו?" שאלתי
"סתם צוחקת, אל תתייחס למה שאני פולטת מהפה שלי" צחקתי
"את לא מסתדרת איתו או משו?" הוא שאל
"למה שאני לא אסתדר איתו?" מיהרתי להגיד
"כי את אפעם לא רוצה לדבר עליו, אפעם לא אומרת משו טוב עליו" הוא אמר
"מה יש לי לדבר עליו? הוא עובד, חוזר הביתה והלך לעבוד. ככה זה לגדל לבד שני ילדים" אמרתי
"הבנתי אותך....למה אבל את נשמעת מרוגזת?"
"לודעת...פתאום תקף אותי" אמרתי
"את ממש מוזרה..." הוא אמר
"מה ז"א?" שאלתי
"לודע...כל העניין הזה עם אבא שלך ממש מוזר" הוא אמר
"מה מוזר בזה?" שאלתי
"לודע...אבל אני מרגיש שמשהו פה לא בסדר, משהו מסריח" הוא הסתכל עלי מוזר
"הכל בסדר....אל תדאג" אמרתי
"משו לא בסדר...ואני אגלה מה זה גם" הוא אמר
"אין לך מה לגלות..." אמרתי והרגשתי איך הלב שלי דופק בקצב מטורף
"אז בשש היום?" שאל אלון לפני שיצא מהאוטובוס
"כן..." אמרתי והוא ירד
"מה יש בשש?" שאלה מעיין
"אנחנו הולכים לטייל בים" אמרתי
"אווווווווווו...." היא אמרה
"חחח דיי..." אמרתי
"חמודיםםםםםם" היא אמרה
"מעיין חאלאס..." עניתי
"אל תיהיי קשה" היא אמרה
"לא קשה, אבל את מביכה אותי" הסמקתי
"חחח טוב טוב, ספרי איך היה?" היא שאלה
"ברורורורורורורוררררררררררר" אמרתי
"חחחחח" היא צחקה



"מוכנה?" אלון התקשר
"כן בערך..." אמרתי
"טוב, אז אני יוצא אליך, בסדר?" הוא שאל
"בסדר..." אמרתי וניתקנו
"אוףףףף איפה הכפפות שלי..." מלמלתי
"הינה..." רותם נכנסה לחדר
"אוי תודה מתוקה" אמרתי
"לאן?" היא שאלה
"לטייל עם אלון טיפה" אמרתי
"הוא חמודדד" היא חייכה
"אהא..." החזרתי לה חיוך
"את אוהבת אותו?" היא שאלה וזה הרתיע אותי
"מה פתאום!!" אמרתי
"אז?" היא שאלה
"את קטנה עדיין. קשה לי להסביר" אמרתי
"כשאני אגדל תסבירי?" היא שאלה
"כשאת תגדלי אני לא אצטרך להסביר לך כלום, את תדעי הכל לבד" אמרתי
"אוקייי..." היא אמרה ובדיוק נשמעו דפיקות בדלת
"איך הוא הגיע כלכך מהר?" שאלתי את רותם
"לפתוח?" היא שאלה
"כן...רוצי מהר" אמרתי
"שלום ילדה..." שמעתי תקול שלו
"היא בחדר..." אחותי אמרה
"מה קורה?" הוא נכנס
"איך הגעת כלכך מהר?" שאלתי
"אמא שלי הקפיצה אותי" הוא אמר
"אההה...לא הבנתיי" עניתי
"מוכנה?" הוא שאל
"כן..." אמרתי
"אז יאאלה, בואי..." הוא אמר
"רותם, אם אבא ישאל איפה אני תגידי שהלכתי לטייל עם אלון, טוב?" שאלתי
"בסדר..." היא צעקה מהחדר
"סגריי דלת" אמרתי לה
"טובבב" היא צעקה ואנחנו יצאנו
הלכנו לעבר הים ובחוץ אפשר היה לחוש את מזג האוויר הלא סדיר של עונת המעבר.
"בא לי קיץ" אמרתי לפתע
"כן...גם לי למען באמת, בגדי ים, גלידות, אילת" הוא ענה
"אפעם לא הייתי באילת" אמרתי
"החופש יורדים כולם ביחד, עם כל החברה" הוא אמר
"אני מקווה שאני יוכל..." אמרתי
"למה שלא תוכלי?" הוא שאל
"בגלל אחותי, מצב כספי" אמרתי
"בקשר לכסף...את עובדת, אם תחסכי קצת, יספיק לך. ואחותך נשארת עם מבוגר, אבא שלך" הוא אמר
"לאבא שלי אין זמן להשגיח עליה, הוא עובד" אמרתי
"אפשר לבקש מאמא של אחת החברות שתהיה אצלם כמה ימים, אני לא חושבת שזה אמור להוות בעיה" הוא אמר
"לא ממש נעים לי לבקש דברים כאלה" אמרתי
"אני אבקש" אלון עמד על שלו
"חח אלון, עד אילת יש כמה חודשים טובים, תן לי לחיות עד אז" חשבתי על המשפט האחרון, האם אני אחיה עד אז באמת?? או שמישהו ידאג לסיים לי תחיים לפני גיל 17?
"אוי איזה שטויות את מדברת..." הוא אמר
"טוב, בוא נחליף נושא" אמרתי
"כמעט הגענו כבר" הוא אמר
"חחח מהר..." אמרתי
"הזמן עובר מהם כשנהנים" הוא אמר ומשך את ידי אחריו
"חחחח לאן אתה ממהר?" צחקתי
"להגיע לחוףףףףףףףףףףףף" הוא צעק
"משוגעעע" אמרתי
"עלייךךךך" הוא נעצר והסתכל עלי
"אלון..." באתי להגיד משו
"אל תגידי כלום..." הוא שוב משך אותי במהירות אחריו

הגענו לים והרגשתי את הרוח מלטפת את פניי.
הייתי חייבת לעצום אותן, להרגיש את זה יותר מקרוב, יותר באינטימיות.
"מתענגת הא?" שאל אלון
"כן...הריח..." אמרתי
"ריח של ים...כל פעם מחדש אני נהנה ממנו" הוא אמר
"הוא נרד לשבת על אחד האבנים" אמרתי לו
"יאאלהה...." הוא אמר
ירדנו לאט לאט והתיישבנו על האבנים, הרגשתי כמעט את הגלים נוגעים לי ברגליים.
הרוח הייתה חזקה אך גם נעימה באותה ההזדמנות.
הרגשתי טוב עם עצמי. הייתה לי הרגשה טובה ומוזרה. אהבתי את זה.
האם הים גורם לי להרגיש ככה? או שהסיבה האמיתית והנסתרת לכך הוא אלון???

עם המחשבות שמענו קולות של כל מיני אנשים.
"מי עוד בא לחוף נטוש?" שאל אלון
"לא יודעת...אנחנו לא היחידים העולם" אמרתי לו
"חברהה יש פה מישהווו" שמעתי מישהו אומר
"מי זה?" שמעתי קול מוכר
"מי זה??..." לחשתי לעצמי
"אוו אוו אווו...תראו תראו מי פההה" הקול המוכר צץ, וראיתי.....


תהנו יקיריי!!!
סורי שברחתי אתמול, הקפיצו אותי ונעלתי ללכת באמצע הכתיבה.
שוב, תודה על הסבלנות.
וזכרו...אם זה ממש ממש מפריע לכם הייבושים האלה, אפשר לסדר פתרון.
לוב יו אול...

אני קראתי עכשיו הכלללללללללללל והסיפור פשוט סחף אותייי
ממש אהבתי את הסיפור, את הצורת כתיבה שלך...הכל אהבתי!
יאללהההה תמשייכייי מיזה זה שמה???

שום פתרון ושום נעליים
אף אחד לא יכתוב בחיים כמוך אפילו אם הילדה הזאת מוכשרת. (וזה ברור מי היא .. לפחות לי.. 😊 )

מדהים כרגיל
המשך

וואייי מהמםםםם
תמשיכייי דחוףףףףף

מושלםםם
המשךך

חחח כה שום פיתרוןן אז נחכה קצת... קצת הרבה.. אף אחד לא מת בגלל זה חחחח
וזה אבא שלה???
מחכה להמשךך
אוהבת המוןן
טלוש