המששששששששששךךךךךךךךךךך דחופייייייי :]]]]]]
QUOTE (SHiRA_MoR @ 14/01/2006) QUOTE (G-A-L @ 11/01/2006) מעלףף
המשךךך
:|דיייייייייי...זהה אושריי כהםןן בחתימההה שלךךךך........
יאאאאאאאאאאאאוווו איזזזזההה חתייייייייייייייייייייייייייייךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!....
אממאממאמאממאמאמאאאאאאאאאא
חחחח ללההה 😉
ניקקקקקקק אני רוצה המשךךךךךךךךך!!!
ניקוששש.....
איפההה ההמשךךךך חחחחחח אני מחכה בא לי למות!!....
אני לא יכולה בלי ליקרו את הסיפור שלך יותר מדיי זמןן
😉
אין מה לעשות,
היא אמרה שיהיו ייבושיםם..
נצטרך לחכות=]
ניקיי אוהבתותך מאמייי
מחכה להמשךךך!!
שבוע טובבב=]
?????????????????????????????
הסתכלתי על האצבעות וראיתי דם. כנראה המכה הייתה חזקה יותר ממה שחשבתי.
שמתי את ראשי על הכר, נותנת לו לספוג את דמי ועצמתי את העיניים, כאב הראש הרג אותי, לשבועיים שכחתי מזה לקבל מכות...
כנראה הוא נרגע מהאיום שלי פעם קודמת ושוב חזר למאלכתו, הייתי צריכה לחשוב על משהו אחר, משהו שירגיע אותו ויבהיל אותו יותר מזה, אבל מי יכול לעזור לי בזה?
אם אני אפתח את פי אני אמצא את עצמי בפנימיה רחוקה מרותם, לא רציתי את זה.
עם המחשבות עצמתי את עיניי....
הרגשתי יד מלטפת את הלחי שלי, יד רכה ונעימה, התמכרתי לתחושה...זה הזכיר לי את אלון.
פקחתי את עיניי ומצאתי מולי את רותם.
"בוקר טוב..." אמרתי
"בוקר..." היא אמרה עצובה
"מה קרה?" שאלתי
"הכרית שלך בדם..." היא ענתה
"אויי..." נזכרתי במה שקרה אמש והכאב חזר
"כואב?" היא שאלה
"יעבור..." חייכתי
"את צריכה לשטוף את השיער, יש עליו דם" היא לטיפה אותי
"עכשיו אני אלך...אבא בבית?" שאלתי
"הוא יצא כבר לעבודה" היא אמרה
"טוב...אז חכי לי במטבח. אני אכין לך כריך, טוב?" שאלתי
"אין עם מה.." היא אמרה
"אין שוקולד או גבינה במקרר?" שאלתי
"לא..." היא אמרה
"דקה..." הלכתי למעיל לראות אם יש לי איזה שקלים מיותרים
"יספיק לי שתי שקל לשני קורסונים" היא אמרה
"יש לי 5 ₪..." הוצאתי
"יווו...גם לבורקס" היא שמחה
"העיקר שלא תיהיי רעבה..." אמרתי ואחזתי בראשי שכאב
"אני בסלון" היא אמרה ויצאה מהחדר
לקחתי את בגדיי ושמתי על עצמי. לקחתי דף והחלטתי לכתוב לעצמי מטלות שאני אעשה בכסף כשאני אקבל משכורת:
א) להחזיר למעיין 100 ₪ ולאלון 200...סה"כ 300 שקלים.
ב) לקחת את רותם למקדונלדס, סה"כ בסביבות ה-70 ₪
ג) לקנות ג'ינס וחולצה אחת נורמלית, הקצבה ל-300 ₪
סה"כ בזבוזים של שש מאות שבעים שקלים, ז"א שצריך להוסיף מאתיים בערך לאוכל לי ולה לבית הספר וישאר לי מכל המשכורת הראשונה בסביבות ה-300 ₪ נוספים.
סיימתי לכתוב הכל על דף והחלטתי ללכת לפני העבודה לפתוח חשבון בנק צעיר, לשם יכנסו כל ההכנסות שלי.
"התקלחת??" שמעצי את רותם
"עכשיו נכנסת..." צעקתי
"מהר...עוד חצי שעה צריך לצאת" היא אמרה
"אני אספיק" לקחתי את בגדיי והלכתי למקלחת.
כל העניין לקח לי בדיוק 10 דקות. חיפשתי את הנייד וראיתי שיש לי 5 שיחות שלא נענו ממור.
שיט!! הייתי אמורה להיפגש איתו אתמול והתעוררתי יום למחרת.
אמרתי לעצמי שבהפסקה אני אתקשר אליו. לקחתי את הספרים וכשפתחתי את הדלת גיליתי את אלון מתקרב לדירה שלי.
"היי..." אמרתי בחשד
"מה קורה?" הוא היה טבעי לגמריי, כאילו כלום לא קרה.
"בסדר...." אמרתי מופתעת ונעלתי את הדלת
"קרה משהו?" הוא הסתכל עלי מוזר
"לא...למה?" שאלתי
"כי אספת את השיער" הוא אמר
"אההה...הוא רטוב, לא בא לי להצטנן" שיקרתי
"נכון..." הוא לא האמין ואני העדפתי להתעלם
"עוד שבוע אני מקבלת משכורת אני אחזיר לך את כל החובות שלי, טוב?" שאלתי
"אין בעיה, מתי שנוח לך, אמרתי לך כבר" התחלנו לרדת במדרגות
"אתה מוכן למבחן?" שאלתי
"לא ממש ואת?" הוא שאל
"גם לא ממש...אבל לא נראה לי שלאנגלית צריך להיות מוכנים" עניתי
"כן...גם לי לא נראה ככה...אבל לכי תדעי, מאורנה אפשר לצפות להכל" הוא אמר
"נקווה שיהיה טוב..." הגענו לתחנת אוטובוס ובדיוק הגיע גם האוטובוס
"ביוש ילדונת" נתתי לרותם נשיקה
"ביי..." היא רצה לעבר השני
"הלווווו" שמעתי את מעיין צועקת מסוך האוטובוס
"לצעוק על הבוקר?" לחש אלון
"קראת את מחשבותיי" הנהג ניקב לנו בכרטיסיה ונכנסו פנימה
"בוקר טוב חבריי!!" היא אמרה
"מה קרה את מאושרת?" שאלתי
"נראה לי יש לי חבר..." היא אמרה
"אלוהים ישמור...מי עכשיו?" שאל אלון
"אתם לא מכירים אותו...יצאתי איתו אתמול בערב" היא אמרה
"איך הכרתם?" שאלתי
"אי סי קיו..." היא אמרה
"בעעע...תוכנה מגעילה" אמר אלון
"למה?" שאלה מעיין
"לא מאמין בקשר דרכה" הוא אמר
"אינטרנט זה דבר לא אמין" חיזקתי אותו
"תודה לכם שאתם שמחים בשבילי" היא אמרה בעצבים
"אנחנו דואגים...כי נפגשתם פעם אחת...תאטי תקצב.." אמר אלון
"קיצר עזבו..." היא הסתובבה לחלון ואני ואלון הסתכלנו אחד על השני במבט לא מבין
לא המשכנו לדבר ונכנסו בשקט לבית הספר.
חצי כיתה הייתה לחוצה בגלל המבחן הענקי הזה, וכולם היו עסוקים במה יהיה.
התיישבתי ליד אלון ומעיין הלכה לשבת עם אורן, ידיד שלנו מהכיתה.
המורה נכנסה לכיתה וישר חילקה את הטפסים. ראיתי על אלון שהוא נורא לחוץ.
"לוני...תירגע" אמרתי
"אני לא מוכן" הוא אמר
"אני אעזור לך..." לחשתי
"אלון ומאי!! המבחן התחיל" אורנה העירה לנו
"סליחה..." לחשתי ושקעתי במבחן
ראיתי מידי פעם את אלון מציץ לי בטופס והזזתי את היד, היה לי קל, הטקסט לא היה קשה ומשימת הכתיבה הייתה חביבה.
לאלון תמיד הייתה בעיה עם הבנת הנקרא, היה לו קשה באנגלית ותמיד הייתי עוזרת לו.
"יש לכם עוד 5 דקות ואני לוקחת את המבחנים" אמרה אורנה
"נו אורנה...עוד 10 דקות" כולם התחילו לקטר
"בשום פנים ואופן לא!! יש לכם בגרות השנה...אתם צריכים להתרגל לעבוד בזמנים" היא אמרה
"יווו איזה סרטים איתך" שמעצי את מעיין
"מעיין...עכשיו תמצאי את עצמך בסרט של נכשל אם לא תירגעי..." אמרה אורנה
"מה אמרתי?!" היא התחצפה
"את ממשיכה?" שאלה אורנה והפעם מעיין שתקה.
חמש הדקות עברו בטיל.
"להגיש את הטפסים" אמרה המורה
"יוו אני לא מספיק שתי אמריקאיות" לחש אלון
"איזה?" שאלתי
הוא נראה לי ומהר סימנתי לו את התשובות.
"מה הייתי עושה בלעדייך..." הוא חייך וכתב את שמו על המבחן
"את זה נברר אחרי זה..." חייכתי והלכו להגיד
"איך היה?" שאלה אורנה את אלון
"סביר.." הוא אמר
"אתה צריך לעבוד הרבה כדי לגשת לחמש יחידות. אם תיכשל בשלושה בחנים אני אאלץ להוריד אותך" היא אמרה
"אני משתדל..." הוא אמר
"אתה צריך לקרוא המון המון ספרים כדי להעשיר את אוצר המילים. כי בבגרות בעל פה אתה יכול ליפול" היא אמרה
"אורנה...אני מבין" הוא אמר בצורה מאופקת והיא קלטה אותו
"אוקיי.." היא אמרה והסתובבה לתלמידים אחרים
"מעצבנת!!!" הוא אמר אחרי שיצאנו מהכיתה
"לגמריי..." אמרתי
"סליחה, סליחה ילדה. את מאי?" עצר אותי איזה בחור מכיתה י'ב
"כן...למה?" לא הבנתי
"את חברה של מור?" הוא שאל
"מה?" לא הבנתי ואלון עשה פרצוף
"את חברה של מור?" הוא חזר על עצמו
"לא...ומה לך ולמור? ומה אני קשורה?" לא הבנתי
"מור זה בן דוד שלי. הראה לי תמונות שלך כשיצאתם" הוא אמר
"מאיפה יש למור תמונות שלי?!" הופתעתי וגם אלון הופתע
"בפאלפון..." אמר הבחור
"עכשיו אני מבינה למה הוא כל הזמן כיוון אותו אלי" אמרתי לאלון שלא הגיב בנושא
"בואנה...את כוסית אחושרמטה ככה!!" הוא אמר
"שמור על הפה..." התערב אלון
"למה מה אמרתי?" הבחור הופתע
"אצה מדבר מלוכלך. כוסית, אחושמוטה" אלון חיכה אותו
"מה מלוכלך בזה?" הוא ל הבין
"יש בחורות...כמו מאי, שלא מדברים איתן ככה" אמר אלון
"למה? היא מלכת אנגליה או משהו?" הוא נהיה מגעיל
"אנגליה....קטן עליה" אמר אלון ומשך אותי לשם
"יופי לחבר שלך לפרסם תמונות שלך...מעניין מה הוא צילם" אמר אלון
"מעניין מאוד!!" זה עיצבן אותי
"גועל נפש של אנשים..." הלכנו לשבת בדשא
"אני אתקשר למור היום בערב, והוא יסביר לי הכל" אמרתי
"כדאי לו מאוד..." אמר אלון
"אחרת מה?" חייכתי
"אל תתגרי בי..." הוא אמר
"חחח טובבב" אמרתי וראיתי את מעיין רצה לכיווננו
"איך היה?" היא שאלה
"היה סביר..." אמר אלון
"ולך?" היא שאלה אותי
"היה בסדר..." אמרתי
"רק לי נראה לי הלך זוועה" היא התיישבה מולנו
"תאמיני לי לא רק לך...ל-60 אחוז מהכיתה" אמרתי
"את עובדת היום?" שאלה מעיין
"כן.." אמרתי
"דולב יהיה?" היא שאלה
"לא...הוא בצבא. היום אני עם אבא שלו" אמרתי
"וואלה מגניב. מה עם מור?" היא שאלה
"שומדבר מיוחד...נדבק אלי בן דוד שלו. הוא צילם אותי בנייד כשיצאנו והראה לו תמונות. ההוא בא לי עם יציאות איזו כוסית אני" אמרתי
"את רצינית?" היא שאלה
"כן...הוא יחטוף על זה על הראש" אמרתי
"מה הוא צילם...היית עם מחסוף" היא אמרה
"זה בדיוק מה ששאלנו את עצמנו..." אמר אלון
"פיייי....מקווה שאני טועה" היא אמרה
"אני מקווה מאוד...בשבילו" אמר אלון
"טוב לוני, חאלס..." אמרתי
"טוב..." הוא ענה ובדיוק צילצלו
"שניכנס?" שאלה מעיין
"יש ברירה?" שאלתי
"לא!" אמר אלון וקמנו ללכת לעבר בית הספר.
היום עבר כרגיל, לימודים, הפסקות וכדומה.
אחרי הביצפר רצתי לבנק ופתחתי חשבון. קיבלתי תיק במתנה. מה רע?
הגעתי לעבודה והיה פוצץ...
"תודה לאל.." אמר אבא של דולב
"מצטערת...היה תור בבנק ואני צריכה למסור לך מספר חשבון" אמרתי
"יאאלה, לבשי חלוק ובואי לעזור לי..." הוא אמר ועשיתי כדברו.
התחלנו לעבוד במרץ ולהכין כל דקה גלידה. משום מה הגלידרייה הייתה ממש ממש מלאה היום. וזה דווקא כשדולב לא נמצא ויכולים להיות צחוקים.
"מאי...זה בשבילך" אמר אבא של דולב
"אותי?" שאלתי
"כן...זה דולב, על הקו, מהר" הוא אמר
"הלו?" עניתי בלחץ
"מה קורה?" הוא שאל
"בסדר...משהו חשוב? כי אנחנו ממש לחוצים פה?" דיברתי מהר
"כן...אני חייב דחוף לדבר איתך בקשר למור היום בערב" הוא אמר
"בקשר למור?" הופתעתי
"כן.." הוא אמר
"מתי?" שאלתי
"כשתתפני שלחי הודעה אני אתקשר אלייך, בסדר?" הוא שאל
"כן.." אמרתי
"ותעשי לי טובה...תדליקי את הפאלפון שלך מידי פעם" הוא אמר
"אני בעבודה..זה לא נחוץ" אמרתי
"פששש...על זה אני מעלה לך את המשוכרת" הוא צחק
"טוב דולב..אני מאמת חייבת לחזור לעבודה. נדבר בערב" אמרתי
"טוב טוב...ביוש" הוא אמר
"ביי" ניתקתי
"מה הוא רצה?" שאל אבא שלו
"סתם לשאול אותי משו...הכל בסדר" אמרתי
"אוקי.." הוא חזר ללקוחות
"מישהו רוצה להזמין?" צעקתי וחיש התחלתי בעבודה
סיימתי את יום העבודה ואבא שלו הקפיץ אותי הביתה. הייתי שפוכה. שפוכה רצח.
זה היה אחד הימים הכי לחוצים שהיו לי במהלך החודש ההז. המון לקוחות, המון ריצות למחסן.
"עשית אחלה עבודה היום" אמר אביו
"תודה.." אמרתי
"נתראה יום שלישי" הוא חייך
"להתראות..." חייכתי ויצאתי מהאוטו
נכנסתי בצ'יק הביתה ורותם כבר ישנה. אבא כנראה היה סגור בחדר. לא ממש עניין אותי איפה הוא.
סגרתי את חדרי והוצאתי את הפלפאון.
על מה דולב רצה לדבר איתי? מה פתאום על מור? הסקרנות הרגה אותי ומיד כתבתי לו הודעה.
~דולב, אני בבית~
שלחתי ותוך דתי דקות קיבלתי ממנו שיחה.
"הלו?" שאלתי
"מה קורה?" הוא שאל
"בסדר..." עניתי
"איך היה בעבודה?" הוא שאל
"מטורף" אמרתי
"למה?"
"כי היה מפוצץ..." עניתי
"פשש...זה מעולה" הוא אמא
"כן...גם אבא שלך היה מרוצה..." עניתי
"הוא החזיר אותך הביתה?" הוא התעניין
"כן בטח..." עניתי
"יופי..." הוא נשמע שמח
"מה רצית לדבר איתי על מור?" ניגשתי לעניין
"אז זהו שבקשר למור..." הוא התחיל להגיד
"מה בקשר אליו?" שאלתי
"יש בעיה..." הוא אמר ושתק.
זזתי לבגרות!!!
תהנו!!!
ותודה על התגובות!
אתר האהבה הישראלי